עבודת שורשים

בקצה מושב טל שחר ניצב בית שתכנונו מעיד על אהבה לטבע. חפצי נוי ישנים, עץ כחומר גלם עיקרי וציור קיר אמנותי מבליטים את החיבור של המשפחה לטבע ולמקום

88 שיתופים | 132 צפיות

שטח המגרש: 500 מ"ר
שטח בנוי: 170 מ"ר

בית משפחת יחיא, הממוקם בפאתי מושב טל שחר, מסתתר תחת חופת ענפים ירוקה של עץ גדול. דק עץ מוביל מהרחוב אל רחבת כניסה שבסופה דלת גדולה ורחבה מאדני רכבת. אדני רכבת נוספים מבצבצים בינות לצמחייה בגינה חזיתית קטנה, וגג רעפים הנתמך בקורות עץ משלים את המראה הכפרי.

נוכחות העץ כחומר גלם מרכזי כבר בכניסה לבית רומזת על עיסוקם של בעלי הבית: לשמוליק עסק לעבודות עץ, לפרגולות ולדקים, ושרון מסייעת לו. בני הזוג עברו לגור במושב לפני 13 שנה, הקימו בו את ביתם וכיום הם מתגוררים בו עם שלושת ילדיהם (4, 9 ו-12).

תחושת ביתיות חמימה

"באותה תקופה לא הייתה מודעות רבה לעיצוב פנים", מספרת בעלת הבית. "הקו המנחה עבורנו היה יצירת תחושת ביתיות ואווירה נעימה. לכן השטח הבנוי קטן יחסית, כי אני לא רוצה לגור בבית מלון אלא בבית". הבית משתרע על פני קומה אחת ובה סלון, מטבח, פינת אוכל, סוויטת הורים ושני חדרי שינה.

בשל מיקומו על צלע גבעה הוא משקיף מצד אחד אל שדות פתוחים. הנוף משמש כאלמנט עיצוב מרכזי ועל כן החלונות ממוסגרים בפרופיל בגוון ירוק כהה – כמחווה לצמחייה – ונטולי תריסים. העובדה שכמעט אין שכנים מסביב מסייעת בשמירה על הפרטיות, ויער מוכרז של הקרן הקיימת לישראל הצמוד לגינה יוצר חיבור בלתי אמצעי לטבע.


משטח עבודה מאבן מצפה מקומית, ארונות מעץ אגוז אפריקאי וכלי בישול מקרמיקה


עץ וחרס בעיבוד גס ובלתי מלוטש הם מסימני ההיכר של הבית ויוצרים מראה כפרי צנוע


אמנות שימושית ישנה וחדשה המתאימה לכוננית מעץ אורן במראה כפרי

בטבע שלהם

גולת הכותרת של הבית נמצאת דווקא בחוץ – פרגולה מעץ אלון שבנה שמוליק. הפרגולה, המצלה על דק מעץ אורן ועל פינת ישיבה מעץ אף היא, ממוקמת בקצה הגינה ונתמכת בקורות עץ מייצבות. כאשר מזג האוויר מאפשר ישיבה בחוץ, זוהי פינת האירוח המועדפת על בני המשפחה ועל אורחיהם. הגריל מאוחסן במחסן עץ מאחורי הבית, אך ברוב המקרים שרון מוציאה סאג' ומכינה עליו פיתות.

הפרגולה משקיפה אל נוף השדות ובסמוך לה הוצבו נדנדות עץ, גם הן מעשה ידי הבעלים. במרחק לא רב משם, בשטח יער האיקליפטוסים, נבנה בית עץ שהוא חלומו של כל ילד. גלגלת מקשרת בין הפרגולה לבית העץ ומשמשת להעברת צבעים וחטיפים, ואת פינת המשחקים הטבעית משלימה אומגה תוצרת בית. הילדים וחבריהם משחקים תדיר ביער כאילו היה גן שעשועים, והמשפחה כולה עורכת בו ימי הולדת והתכנסויות. בשל מיקומו בשולי המושב, היער יוצר סביבה טבעית פרטית, והעץ מהווה אלמנט המחבר בינו ובין הבית – משלב העץ ה"חי" ועד לשימוש בו כחומר גלם.

פינת אירוח נוספת ממוקמת במרפסת מוגבהת, המשקיפה אף היא אל הנוף. שולחן נגרים ישן נאסף על ידי בעלת הבית, עבר הסבה לשולחן אירוח ובגומחה שבמרכזו הונחו אצטרובלים. ערסל וכיסאות נוח מעץ מאפשרים להתרווח מול הנוף, הנמתח כתמונה פנורמית. כדי להפריד בין שני סגנונות האירוח, האזור שעליו ניצב שולחן הנגרים מרוצף באבן מצפה צהובה, המשך לריצוף השולט בבית, ואילו באזור כיסאות הנוח הותקן דק איפאה.


קרש גיהוץ ישן ומגהץ פחמים שנרכש בשבלי הם עדות אותנטית לארץ ישראל הישנה


לוחות עץ משויפים בשולחן אוכל מיד שנייה מתכתבים עם מדפי עץ לא מהוקצעים


פינת האוכל מושכת תשומת לב בזכות עיצוב כפרי מיושן וריפוד בצבע מנוגד

קו אותנטי

החיבור לסביבה ולארץ ישראל, שמתחיל באדני הרכבת שבחזית, בא לידי ביטוי גם בחומר הגלם המשמש לריצוף – אבן מצפה צהובה. האבן עברה טיפול שהעניק לה מראה ישן, ובמקומות שונים בבית שובצו אבנים עם חריטה בדוגמת מטבעות עתיקים, מעשה ידי אמנית. האבנים החרוטות מתכתבות עם אריחים בדוגמת חריטה מסולסלת במילוי חול צבוע, היוצרים "שטיח" ברצפת המבואה.

קירות הסלון והמטבח נצבעו בגוון ירוק עתיק, וגופי תאורה ממתכת וזכוכית נרכשו בשוק הפשפשים. בעלת הבית חובבת עתיקות, שאותן היא רוכשת בשבלי שבצפון הארץ: אבני רחיים, שולחן גיהוץ ישן, מגהץ פחמים מברזל ועוד. "מדי פעם אני נוסעת לשבלי ומחפשת חפצים ישנים של הבדואים. אני אוהבת לחטט, למצוא פריטים עתיקים וליצור שילובים של ישן וחדש", היא מספרת.

במרכז הסלון מונח תוף סיני ממתכת שנרכש בלופט בהרצליה והוסב לשולחן קפה, ועל האדן של אחד מחלונותיו מונחות עבודות קרמיקה של חנית הטמן, שכנה של בעלי הבית המפעילה גלריה במושב. הסלון מרוהט בספה בגוני חול שנרכשה בהרמוני בירושלים ובשתי כורסאות מעץ אלון ומעור של אריק בן שמחון. הריהוט תופס חלק קטן משטח הסלון באופן שיוצר מראה נקי, אולי אף נזירי. הקירות חשופים כמעט לגמרי למעט פס עיטור אמנותי, שההשראה אליו נלקחה מציור קיר בשם "ולס ביפו", שנמצא בבניין היסטורי ביפו בן כ-100 שנה.

הלנה קנטור, אמנית העוסקת באיתור ציורי קיר בבתים המיועדים לשימור ובשחזורם, עבדה על פס העיטור במשך כשבועיים תוך שימוש בשבלונה שנוצרה על פי הציור המקורי. הטכניקה כללה הנחת שבע עד שמונה שכבות צבע, באופן שמשחזר את הטכניקה המקורית ומדמה קיר ישן וטיח מתקלף. גופי התאורה וגג העץ הגבוה העשוי עץ אורן מפנים את תשומת הלב ליצירת אמנות זו המקיפה את המבואה, את פינת האוכל ואת הסלון והופכת אותם ליחידה מבנית אחת.

שתי מדרגות מפרידות בין מפלס הסלון הנמוך לפינת האוכל, הניצבת מול דלת הכניסה. שולחן עץ שנרכש במכירת חצר צֻוות לכיסאות עץ תואמים ממוספרים של חברת אית'ן אלן האמריקאית, אשר רופדו מחדש בבד בגוון סגול. לכה שקופה מדגישה את מרקמו הטבעי של העץ בשולחן ובכיסאות, המתכתב עם מדפים מעץ לא מעובד בגומחה סמוכה.

העץ כחומר גלם שולט גם במטבח. ארונות האחסון עשויים מעץ אגוז אפריקאי ועל הקיר הנגדי שעונה כוננית מעץ אורן. משטח העבודה עשוי מאבן מצפה הזהה לזו שברצפה, וכך מתקבל מראה ארצישראלי כפרי. תחושה זו מתעצמת לנוכח מיעוט מכשירי החשמל לעומת ריבוי כלי האחסון מקרמיקה וכלי הבישול המיושנים ממתכת. "את כדי הקרמיקה רכשתי בשבלי, והם שימשו לאחסון שמן זית. הייתי צריכה לנקות אותם היטב משאריות השמן", נזכרת בעלת הבית. חלון גדול מעל הכיור מכניס פנימה אור טבעי ותריסי גלילה מקש הותקנו למקרה הצורך, כיוון שזהו האזור היחיד בבית הגובל עם שכנים.


לב הבית נמצא דווקא בחצר – פרגולה שבנה בעל הבית, נגר במקצועו


הפרגולה בנויה על הגבהה המאפשרת להשקיף ממנה על כל הסביבה


בית עץ שבנה בעל הבית לילדיו ולחבריהם הפך לחלק בלתי נפרד מהיער

חשופים לנוף

חדרי האגף הפרטי ממוקמים לאורך פרוזדור הסמוך לפינת האוכל: חדר שינה לבן הבכור, חדר שינה נוסף לשתי הבנות, חדר רחצה ושירותי אורחים ובקצה – סוויטת ההורים. החלונות הגדולים הממוסגרים בפרופיל בלגי ירוק מכניסים פנימה אור טבעי ונוף, ובעלת הבית מספרת שכל בני המשפחה התרגלו לחיים ללא תריסים.

חדרי הרחצה ושירותי האורחים מחופים באבן מצפה צהובה בגודל 10X10 סנטימטרים, שעברה טיפול בחומר איטום. מעל לכיור בחדר האמבטיה המרכזי תלויה מראה במסגרת דמוית פסיפס שנבחרה על ידי הילדים. המראה תואמת בפרופורציות שלה לאריחים ומוסיפה לחדר צבעוניות עליזה. בשירותי האורחים ובחדר הרחצה בסוויטת ההורים שובצו אבנים עם חריטה בדוגמת מטבעות עתיקים, הזהות לאלו שבסלון ובמרפסת ליצירת אחידות סגנונית.

סוויטת ההורים ממוקמת בצד הפונה לנוף, וכיוון שהמגרש משופע אין אפשרות לראות מבחוץ את הנעשה בפנים. חלונות גדולים משקיפים לחצר ולשדות ואדניהם הרחבים משמשים כמדפי ספרים. המיטה ניצבת מול החלונות ובפינת החדר ממוקם ג'קוזי גדול מוגבה, המאפשר לצפות בנוף גם בישיבה. הקירות נצבעו בגוון שמנת התואם לגוון האבן המצפה, והירוק שבחוץ משמש כנקודת צבע. דלת זכוכית חלבית יוצרת פרטיות בשירותים, ומראות משוק הפשפשים מתכתבות עם גופי התאורה בשאר חלקי הבית.

קו עיצובי אחיד, המחובר אל הטבע ואל אלמנטים ארצישראליים אותנטיים, יצר בית צנוע בסטנדרטים של ימינו, עם טעם של פעם.


שולחן נגרים ישן נאסף מבית ספר שלא נזקק לו וכיום הוא משמש כפינת אירוח מול הנוף


אדני רכבת המופיעים בדלת הכניסה ובשביל בגינה מתכתבים עם דק עץ ועם קורות עץ


הפרש הגובה בין המפלס של הכיסאות לחלון ושילוב זכוכית חלבית מספקים פרטיות