סרט טוב: 13 סרטים שיעשו לכן חמים ונעים בלב בתוך כל הכאב

קלולס

בימים קשים אין משהו יותר משמח ומנחם מסרט בנות טוב. לעניות דעתנו, המרגיעה מספרת אחת היא שר הורוביץ – היא אולי קצת מפונקת ומרוכזת בעצמה, אבל יש לה לב חם, רצון לעזור לסובבים אותה וארון בגדים שישכיח מליבנו כל צרה. עוד בקטגוריה: "ילדות רעות", "לא רק בלונדינית", "מעודדות צמודות", "רומי ומישל", "יומני הנסיכה" ו"חופשיות על הבר". ניקוי ראש מוחלט.

הנסיכה הקסומה

אם תעדיפו את האסקפיזם שלכם בדמות סרט הרפתקאות מהאייטיז, "הנסיכה הקסומה" הוא הבחירה המתבקשת. אחרי הכל, מדובר באגדה שנונה, קורעת מצחוק ועם טוויסט מפוכח, שלמרות כל הצרות מסתיימת בסוף טוב. אחרי שסיימתם אפשר להמשיך משם לסרטים כמו "הסיפור שאינו נגמר", "ווילו והנסיכה", "הגוניס" או "המבוך". מעדיפים מד"ב? לכו על מרתון "בחזרה לעתיד". ואם תרצו משהו ריאליסטי יותר, "דפקתי ברז למורה" כלומר Ferris Bueller's Day Off שם לשירותכם.

החופשה

אנחנו לא מעריצים של סרטי כריסמס, אבל יש לנו חיבה לקומדיות רומנטיות חורפיות, ובייחוד לסרט הקטן והמתוק הזה. "החופשה" נוצר בניסיון לרכוב על טרנד שהיה אז (יענו, ב-2006) חדש ומסקרן – החלפת בתים עם זרים מהאינטרנט – אך התגלה כפנינת פיל גוד רומנטית שעוצרת ממש צעד לפני הגבול של עודף קיטש. וכך קרה שקמרון דיאז התאוששה מפרידה בקוטג' חורפי קסום, והתאהבה בג'וד לאו האלמן + שתי בנות, בעוד קייט ווינסלט הגיעה להוליווד כדי להתיידד עם תסריטאי מבוגר (ועם ג'ק בלאק כמלחין פסקולים טוב לב עם טעם גרוע בנשים). התוצאה מתוקה, דביקה ומחממת לב כמו שוקו עם מרשמלו.

בית ספר לרוק

ואם כבר הזכרנו את ג'ק בלאק, איך אפשר לשכוח את הקומדיה הכל כך כיפית הזו, שלמרבה ההפתעה בוימה על ידי ריצ'רד לינקלייטר ("לפני השקיעה"). בלאק מגלם כאן מוזיקאי כושל שהופך במרמה למורה מחליף בבית ספר יוקרתי ומחליט להפוך את התלמידים המוכשרים במקום להרכב רוק שיתחרה לצידו בתחרות להקות. התלמידים מתמסרים למשימות ברצינות האופיינית להם ועל הדרך לומדים דברים חדשים על עצמם ועל החלומות והכישורים המיוחדים שלהם.

מבצע סבתא

על הנייר, זה ממש לא הזמן לראות סרטים על לוויות של סבתות קיבוצניקיות בהשתתפות נכד קצין בדרך למבצע צבאי, בטח כשהסרט מבוסס על ילדותו של הבמאי בקיבוץ כיסופים. בפועל, מדובר בקומדיית קאלט שתזרוק אתכם מיד לזמן ומקום אחר. אם כבר ראיתם את הסרט פעם-פעמיים-חמש תוכלו גם לצטט בקולי קולות את מיטב הציטוטים האהובים ולשכוח לרגע מהשגרה המתישה.

הנזירות בלוז

אם יש לכם טולרנטיות מסוימת לקיטש נוצרי, "הנזירות בלוז" הוא כיף אדיר. הסרט משתמש בטריק ההוליוודי האהוב "התוכנית להגנת עדים" כדי להנחית זמרת ברים משוחררת ופלפלית (וופי גולדברג, אלא מי) במנזר קטן ומאופק. כדי לא להשתעמם למוות וופי, כלומר דולורס, מאמצת כפרויקט את המקהלה של המנזר והופכת אותה מפלופ לסנסציה בינלאומית. סרט ההמשך הוא כבר טראש מוחלט, אבל אולי גם לזה יש מקום בימים כמו אלה.

בארב וסטאר יוצאות לויסטה דל מאר

הסרט הזה מרגיש כמו עיבוד למערכון של SNL, וזאת לגמרי מחמאה. אנני מאמולו וקירסטין וויג מככבות (וגם כתבו את התסריט) בתור צמד חברות שנוסעות לחופשה של פעם בחיים. העלילה לא בדיוק מרתקת או מקורית, אבל יש הומור נונסנס בכמויות, בדיחות הזויות והרבה ציטוטים אייקוניים ("חלמתי שאני מתנה אהבים עם האיש מהאריזה של הפרינגלס"). יש גם קטע מוזיקלי מדהים של ג'יימי דורנן (מתהילת "חמישים גוונים"), למקרה שכבר ראיתם את "ברבי" שתיים-שלוש פעמים ואתם חייבים עוד נאמבר של קן.

שיר אשיר בגשם

אחד הסרטים האהובים בתולדות הוליווד ו/או על הוליווד, שצולם בשנות החמישים כשחזור נוסטלגי של שנות ה-20. בראשית ימי הקולנוע המדבר ובעיקר המזמר, שחקן מפורסם וגאוותן (ג'ין קלי) רוקם מזימה כדי להפיק מחזמר מצליח – הוא נעזר בזמרת מתחילה (דבי ריינולדס) כדי לדבב את שותפתו למסך בעלת הקול הצורם (ג'ין הייגן). על הדרך השניים מתאהבים, כמובן. סצנות המוזיקל מרהיבות ומושקעות, הצילום יפהפה ודונלד או'קונור גונב שוב ושוב את ההצגה עם קטעי ריקוד משוגעים.

פדינגטון + פדינגטון 2

בשני הסרטים המתוקים על פי סדרת הספרים, פדינגטון – דוב דובר אנגלית וחובב כריכי מרמלדה – מנסה לבנות לו עתיד בלונדון. הוא נתקל בגזענות וחשדנות, אבל גם מקבל הרבה עזרה ממשפחתו המאמצת ומצליח למרות הכל לכתוב לעצמו סוף טוב. שני הסרטים התקבלו באהבה, אך השני זכה לשבחים מופלגים וכבר עשה לו שם כאחד הסרטים האהובים של השנים האחרונות. אפילו הדמויות של ניקולס קייג' ופדרו פסקל ב"משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" מתאחדות סביב אהבתם אליו.

החבובות

בעיקרון, כל סרט בהשתתפות החבובות יכול להופיע כאן – לא כולל "החבובות בארץ עוץ", שהוא סתם גרוע. אבל אנחנו מדברים כאן ספציפית על "החבובות" מ-2011, סרט הקאמבק של קרמיט והחברים, עם שחקני חיזוק בדמות ג'ייסון סיגל ואיימי אדאמס. סיפור המסגרת הוא מופע איחוד של כל החבובות הפזורות ברחבי העולם, אבל אנחנו בתכלס פה בשביל הופעות אורח מוזרות של סלבז שמשוחחים להנאתם עם בובות.

פיץ' פרפקט

זוכרים שלפני עשור וקצת ניסו למכור לנו שמקהלות זה הדבר הגדול הבא? גוד טיימס. בסרט שהזניק סופית את אנה קנדריק למעמד של כוכבת היא משחקת צעירה מחוספסת שחולמת להפוך לדי.ג'יי-מפיקה, אבל בינתיים מצטרפת ללהקת אקאפלה בקולג'. בתכלס זו עלילה מאוד דומה לזו של "מעודדות צמודות", רק עם קטעים מוזיקליים חמודים, סיפור אהבה חמוד עם בחור חובב סרטים ומלא מתח מיני עם חברתה ללהקה קלואי (בריטני סנואו, "היירספריי", "X"). על הדרך אפשר להשלים את שאר הטרילוגיה, אבל ההמשכים פחות טובים.

זמר החתונות

גם מי שלרוב נרתעים מנוכחותו של אדם סנדלר בקומדיות שלהם כנראה יחבבו אותו ב"זמר החתונות", רום-קום בעיצוב אייטיז מכוער בכוונה. קודם כל, כי זה פשוט סרט ממש חמוד בדיוק לפי הנוסחה הסטנדרטית, עם ארוס מניאק שצריך להיפטר ממנו והכל. מעבר לזה, מדובר בשיתוף פעולה ראשון של סנדלר עם דרו ברימור, כמה שנים לפני "חמישים דייטים ראשונים" המעט קריפי. וכבונוס נחמד יש כאן פסקול מאוד כיפי של להיטי שנות השמונים ואפילו הופעת אורח של בילי איידול.

אמלי

אם הרשימה הזו הייתה קצת יותר מדי אמריקאית בשבילכם, נזכיר שסרטי פיל גוד אפשר למצוא בכל שפה ויבשת. אוקיי, אולי לא כל שפה, בצרפתית בהחלט יש כמה. "אמלי" כבר בן יותר מ-20 שנה והפסקול שלו נחרש למוות כמוזיקת רקע לכתבות מגזין בחדשות, אבל עדיין קל להיסחף בקסם שלו. הסיפור הקטן על מלצרית בודדה שרוצה לשפר את חייהם של הסובבים אותה שודרג באמצעות מגוון טריקים קולנועיים, והתוצאה היא סרט מתוק כמו שהוא יפה ויזואלית.