כמעט 95% מסרטוני הטיפוח הקוריאני בטיקטוק כוללים הטעיה

את רואה אותה מול המצלמה: עור חלק, מבריק, כמעט מושלם. היא מניחה סרום, אחריו חומצה, עוד שכבה של חומר פעיל, והכול נראה פשוט, נקי ובעיקר משכנע. תוך כמה דקות גם את יכולה לדמיין את עצמך עם "עור זכוכית". רק שיש פרט קטן שהסרטון לא תמיד טורח לספר לך: מה שמתאים לעור שלה לא בהכרח מתאים לשלך.

ממצאים שהוצגו בקונגרס EADV 2026 של האקדמיה האירופית לדרמטולוגיה ולוונרולוגיה בווינה מצביעים על פער משמעותי בין הפופולריות של סרטוני הטיפוח הקוריאני בטיקטוק לבין איכות המידע שהם מספקים. כמעט 95% מהסרטונים הוויראליים שנבדקו כללו לפחות טענה מטעה אחת, ובמרביתם כמעט שלא הופיע מידע בסיסי על בטיחות.

>> מוצרים מעולים במחירים זולים: 6 מותגי קיי-ביוטי שחובה להכיר

כשהוויראלי פוגש את העור

החוקרות והחוקרים בדקו את הסרטונים הפופולריים ממאי 2026 באמצעות פרופיל צפייה נייטרלי, כדי לצמצם הטיה אלגוריתמית, וסיננו תכנים לפי חמישה מונחי חיפוש נפוצים בתחום. לאחר מכן ניתחו לעומק 38 סרטונים באמצעות כלים מקובלים להערכת איכות ואמינות של תוכן רפואי, בהם Global Quality Scale וגרסה מותאמת של DISCERN. התמונה שעלתה הייתה די ברורה: 84% מהסרטונים לא התייחסו כלל להבדלים בין סוגי עור, 45% עודדו שילובים מוגזמים של רכיבים פעילים בלי להסביר כללי זהירות, ו־32% הבטיחו תוצאות מיידיות.

ומה בנוגע לאזהרות? רק סרטון אחד מתוך 38 הזכיר סיכון לגירוי, שניים בלבד התייחסו להגנה מפני שמש, אף אחד לא ציין סיכון לדרמטיטיס ממגע ואף אחד לא המליץ להתייעץ עם דרמטולוגית. "הפתיע אותנו עד כמה בעקביות נעדר מידע הבטיחות הבסיסי", אמרה החוקרת הראשית, Dr Maria Lúcia Paysano.

מי בעצם נותנת לך את העצה?

גם זה פרט שכדאי לעצור עליו. לפי Kosmo Digital, כל הסרטונים שנבדקו דורגו כבלתי אמינים או כפחות אמינים, ואף אחד מהם לא ציטט מקורות חיצוניים. כ־82% מהסרטונים פורסמו בידי מובילות דעת קהל ללא הכשרה רפואית, 11% בידי מותגי יופי ו־8% בידי יוצרות תוכן יופי נוספות. אף אחד מהסרטונים לא הופק בידי דרמטולוגים.

וזה לא אומר שכל יוצרות התוכן מטעות בכוונה, או שכל מוצר שמופיע בסרטון בעייתי. אבל כשמדובר בחומצות, רטינואידים ורכיבים פעילים אחרים, ההבדל בין המלצה שנראית משכנעת לבין מידע דרמטולוגי מבוסס יכול להיות משמעותי.

כשהעור משלם את המחיר

מחקר תצפיתי נפרד שהוצג באותו כנס עקב אחרי 94 מטופלות ומטופלים שדיווחו על מצב עור חדש או מחמיר לאחר שימוש במוצרים קוסמטיים או דרמטולוגיים שקודמו ברשתות החברתיות. החומרים שהופיעו בתדירות הגבוהה ביותר היו פילינגים כימיים עם AHA או BHA, ב־34% מהמקרים; רטינואידים ללא מרשם, ב־27%; סרומים של ויטמין C, ב־14%; ומוצרים עם ניאצינאמיד, ב־11%.

כמעט מחצית, 48%, אימצו שגרת טיפוח שלמה בהשראת הרשת, ו־63% השתמשו ביותר משלושה רכיבים פעילים בבת אחת. התוצאות? דרמטיטיס ממגע מגרה ב־42% מהמקרים, אקנה חדש או מחמיר ב־28%, החמרה של רוזצאה או דרמטיטיס דמוי רוזצאה ב־12%, היפרפיגמנטציה שלאחר דלקת ב־11% וכוויות כימיות שטחיות ב־7%.

פחות שכבות, יותר הקשבה

החלום על "עור זכוכית" הוא חלק ממגמת טיפוח קוריאנית שמדגישה עור צלול, חלק ולח ושכבות של מוצרי טיפוח. היא הפכה לתופעה גלובלית, אבל הממצאים החדשים מזכירים שהפופולריות של השיטה אינה מעידה על האיכות או הבטיחות של כל עצה שמגיעה איתה.

כפי שהסבירה החוקרת הראשית במחקר השני, Dr Ouissal Hormi, הבעיה אינה רק במוצרים עצמם אלא באופן השימוש בהם: שילוב של כמה רכיבים פעילים עלול להעמיס על מחסום העור, משום שלחלקם יש השפעות מגרות חופפות. המסר שלה פשוט: ויראלי לא אומר בטוח, מאומת או מתאים לכולן.

חשוב גם לשמור על פרופורציות. מדובר במדגם קטן יחסית של 38 סרטונים ובמחקר תצפיתי שכלל 94 מטופלות ומטופלים, ולכן אי אפשר להסיק מהם סיבתיות. אבל בפעם הבאה שסרטון מבטיח לך עור מושלם בכמה שכבות, אולי שווה לעצור רגע לפני שאת מוסיפה עוד מוצר לעגלה. לבדוק מה בדיוק יש בו, לחשוב אם הוא מתאים לעור שלך, ובעיקר לא להתבלבל בין עור שנראה מושלם במשך 30 שניות על המסך לבין עור שצריך לחיות איתו גם מחר בבוקר.