אורלי סיגל: "רוב הזוגות המונוגמיים חיים בשקר"

אורלי סיגל. צילום: ענבל מרמרי. סטיילינג: הילה ג'רבי
אורלי סיגל. צילום: ענבל מרמרי. סטיילינג: הילה ג'רבי

אבא של אורלי סיגל התחתן 9 פעמים, והיא התנסתה בחיים בקומונה. בספרה "ניסויים פתוחים" היא מתארת מה למדה עד כה מהחיים

88 שיתופים | 132 צפיות

"אהבה זה כואב וצריך להודות בזה, אבל זה לא הופך אותי לפחות רומנטיקנית. אם תשאלי את אבא שלי שהתחתן תשע פעמים – מה שללא ספק השפיע על האופן שבו אני תופסת זוגיות – הוא לא יגיד שנכשל, אלא שבכל זוגיות הוא הצליח לפרק זמן אחר. בעולם אוטופי יש מקום לכולם: לזוגות פוליאמוריים ולזוגות מונוגמיים", זוהי התורה על רגל אחת של אורלי סיגל, מחברת רב־המכר "ניסויים פתוחים" (הוצאת כנרת זמורה־ביתן דביר). בספר הביכורים הסקסי והמסקרן שלה היא קופצת ראש אל תוך עולם הנישואין הפתוחים ומדברת בעוצמה ובכנות על הצביעות, השקרים, הפצעים והתחבושות שמוסד הנישואין העכשווי מייצר.

אורלי סיגל לובשת חולצת ג'ינס של Lee, חצאית – אמריקן וינטג' | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג: הילה ג'רבי, איפור ושיער: גלי קרן
אורלי סיגל לובשת חולצת ג'ינס של Lee, חצאית – אמריקן וינטג' | צילום: ענבל מרמרי, סטיילינג: הילה ג'רבי, איפור ושיער: גלי קרן

עוד כתבות מעניינות
איך להתגרש ולהישאר חברים? המדריך המלא
סקס בלי מחויבות: הטיפים שיעזרו לך לא להיפגע
הספרים הכי מחרמנים בעברית

במרכז העלילה ניצבת אחינועם. היא נשואה באושר לבועז, אבי ילדיה, אבל גם אוהבת את יונתן, החבר הגרוש שלו. יונתן, מצידו, מאוהב בה קשות. יחד עם משפחה נוספת, הם עוברים לחיות בקומונה במושב בפאתי הארץ – שם תוך זמן קצר כולם מתחילים להתערבב עם כולם כאילו אין מונוגמיה בעולם. בהתחלה אותו מבנה חברתי אלטרנטיבי נדמה כאפשרי, שלא לומר אידיאלי, אבל עם הזמן התשוקות הכמוסות שצפות מעל פני השטח מאיימות להביא את הכול לידי פיצוץ.

על פניו מדובר במסר רדיקלי על אודות מתיחת גבולות בכל הנוגע לאהבה ולמין, אבל קשה שלא לתהות מה היה קורה לו היינו חיים בחברה שמאפשרת אורח חיים חופשי יותר ומה היו ההשלכות. מה היה קורה למשל אם היה מותר לקיים יחסים עם נשים אחרות או עם גברים אחרים במקביל? ומה אם היינו חיים בשבט אחד, מגדלים ילדים עם עוד ידיים מחבקות, מבשלות ומכבסות? האם מודל של זוגיות כזאת היה שם קץ לבגידות? והאם זה באמת בטבע שלנו לגלות נאמנות לאורך שנים?

מה עומד מאחורי רעיון הקומונה?
"נסענו לבקר פעם חבר שהתנדב בחווה במרכז הארץ. עמדנו שם שלוש המשפחות, הסתכלנו על הילדים ששיחקו כל כך יפה יחד ואחד החברים אמר: 'תחשבו שהיינו גרים כאן בבקתות נפרדות ומגדלים יחד את הילדים'. כולם צחקו, אבל מאותו רגע משהו נחרט אצלי. זה נגע באיזו שאיפה כמוסה. כשחזרנו הביתה התחלתי לכתוב על כך וזמן קצר לאחר מכן מצאתי את עצמי נוסעת לקומונה בצפון בשם 'אדמה' כדי לערוך מחקר על החיים שם".

מה גילית שם?
"שהיתי בקומונה ימים בודדים, במהלכם השתדלתי לא להיות שיפוטית, אלא רק להתבונן מבעד לעדשה אנתרופולוגית. בזמנו הקומונה הייתה פעילה כארבע שנים ומנתה קרוב ל־50 איש. קרו לי שם כל כך הרבה דברים, אבל בשורה התחתונה גיליתי שקומונה היא לא מילה נרדפת לפריצות. אין שם מין חופשי, אלא מערכות יחסים כמו שאנחנו מכירים. יש אומנם תככים, יצרים ותשוקות, כמו בכל מקום, אבל כולם מפגינים עבודה רגשית מאוד מרשימה במטרה להתמודד עם המתחים שעולים ביומיום. חיים שם במשותף זוגות נשואים עם ילדים לצד רווקים ורווקות, כשיש זוגות שהתפרקו ונישאו מחדש בתוך הקומונה".

הספר "ניסויים פתוחים" מאת אורלי סיגל | הוצאת כנרת זמורה־ביתן דביר
הספר "ניסויים פתוחים" מאת אורלי סיגל | הוצאת כנרת זמורה־ביתן דביר

 

החיים כמשל

סיגל (41) היא אישה מרשימה, ורבלית מאוד, חדת מחשבה ומעט תזזיתית. נדמה שמעולם לא היה לה רגע דל. היא נולדה וגדלה בירוחם, הוריה התגרשו כשהייתה בת 5, כשהייתה בת 12 אביה עזב את הארץ לברזיל ומאז הם כמעט ולא בקשר. מאז ועד הגיוס הספיקה לעבור לפנימייה, לקפוץ כיתה ולסיים את התיכון בגיל 17, לנסוע לדרום אמריקה, להתאהב בצעיר אוסטרלי ולעבור להתגורר עימו בלונדון. "הייתי ילדה־אישה ולא עצרתי את עצמי לשאול מה אני עושה", היא אומרת. הקשר הסתיים כשחזרה ארצה להתגייס. כשהשתחררה מהצבא המשיכה להסתובב בעולם ועד גיל 24 הספיקה לבקר ב־50 מדינות. היא דוברת שש שפות נוספות – ספרדית, פורטוגזית, אנגלית, צרפתית, רוסית וערבית.

כיום סיגל מתגוררת במושב ניר צבי, נשואה ליזם בתחום אבטחת המידע ("התברכתי באיש נפלא ומבריק שהוא גם אבא מדהים") פלוס שני בנים. לפני כשלוש שנים גילתה שהיא נשאית של תסמונת גנטית נדירה ואכזרית (Beckwith Wiedemann Syndrome), מה שאילץ אותה לקטוע היריון מתקדם עם עוברית חולה. סיגל לא נפרדה מהחלום על ילדה נוספת ומזה שנתיים היא עוברת טיפולי הפרייה וברירה מלאכותית. בין תרגולי המדיטציה והוויפסנה שתופסים חלק נכבד בחייה, היא עובדת כמנחה לתהליכים בחשיבה המצאתית וניהול חדשנות עם ארגונים וחברות בינלאומיות לצד סדנאות כתיבה שהיא מעבירה. "ההתמחות שלי היא לעזור לאנשים לשבור קיבעונות מחשבתיים. זה הייעוד שלי", היא אומרת. במסגרת הזאת, כבר שנים שהיא חוקרת את נושא המיניות בחברה המודרנית.

אז אפשר לומר שאחינועם היא את?
"אפשר לומר שאני נמצאת בכל אחת מהדמויות בספר".

בספר את מפרקת את הקומונה.
"נכון. כי ככותבת היו לי ספקות לגבי היכולת של המבנה החברתי הזה להצליח. מה שאין לי ספקות לגביו הוא המודל של יחסים פתוחים. זה לא רע להתאהב באנשים אחרים – זה נהדר. הדמויות בספר עוברות תהליכים שבסופם הן מוצאות את האמת הפנימית שלהן – גם אם היא כוללת לבבות שבורים ובגידות".

מה אומרת האמת הפנימית שלך?
"שהרבה תסכולים נוצרים כשמסתירים והרבה קשרים נפרמים כתוצאה מבגידות. הנתונים מראים שכ־60 אחוז מהזוגות הנשואים בוגדים. אם הייתה לגיטימציה לנהל מערכת יחסים המושתתת על כבוד הדדי ועל הצרכים השונים של כל אחד, הרבה מהגירושין היו נמנעים".

אז זהו הסוד לנישואין מאושרים?
"אין דרך אחת לחיות את החיים. ישנם כאלה שמונוגמיה עובדת נהדר בשבילם וישנם כאלה שלא. רוב הזוגות המונוגמיים חיים בשקר כי זה נוח".

האהבה, פנים רבות לה

זוהי לא הפעם הראשונה שסיגל מנהלת יחסים פתוחים. היא מדברת על הקשרים הקודמים שלה בפתיחות מלאה אך נמנעת מלנדב פרטים על הזוגיות שלה כיום. "אני עושה זאת לבקשתו של בן הזוג שלי", היא מנמקת. "זאת אני שכתבתי את הספר ובחרתי להתראיין על כך, לא הוא".

מדוע מערכות היחסים הפתוחות שניהלת בעבר לא שרדו?
"במקרה אחד הקשר נגמר כי אני הייתי בשלה להקים משפחה והוא לא. במקרה השני, הוא לא היה ישראלי ואני ראיתי את חיי בארץ. הסיבה לפרידה לא הייתה יחסים פתוחים".

איך עושים את זה בכלל?
"בצעדים קטנים. צריך לבחון כל שלב ולבדוק שהאמון לא נשבר בדרך. צריך להיות עם יד על הדופק, להרגיש את המצב וללמוד להתמודד עם קנאה. אחת התפיסות המוטעות בנוגע ליחסים פתוחים היא היעדר כללים אבל זה ממש לא נכון. צריך להחליט ביחד מה מותר ומה אסור, איזה סוגים של יחסים הם לגיטימיים".

כמו אילו כללים למשל?
"למשל, יש אנשים מסוימים שלא לגיטימי לנהל איתם מערכות יחסים מקבילות כמו חברים משותפים או שיש תקופות שבהן אחד מבני הזוג צריך את הנוכחות המלאה של בן הזוג. יש הרבה משקל לכללים במערכת יחסים פתוחה".

מה אומרים לילדים כשהחיים בבית מתנהלים בנישואין פתוחים?
"ילדים גדלים בתוך מציאות כמו שאנחנו מפרשים אותה עבורם. לילדים שמרגישים אהובים ושיש סביבם תקשורת פתוחה וכנה, יש סיכוי טוב יותר לחיות חיים בריאים ולפתח מערכות יחסים בריאות. כך, אגב, גם לגבי ילדים להורים חד־מיניים, אם המציאות מוגשת כדבר טבעי ונכון – ככה הילדים יחוו אותה".

מה קורה אם רק אחד מבני הזוג חפץ ביחסים פתוחים?
"זה בדרך כלל מתחיל אצל אחד מבני הזוג ומכאן הדרך ליחסים פתוחים רצופה בשלבים. בספר שלי בחרתי לנתח מצב שבו לשני הצדדים יש תשוקות נוספות. אני מאמינה שהמצב הזה מייצג לא מעט זוגות כיום".  

" אנשים חיים בשקר של המונוגמיה כי זה נוח": אורלי סיגל | צילום: ענבל מרמרי
" אנשים חיים בשקר של המונוגמיה כי זה נוח": אורלי סיגל | צילום: ענבל מרמרי

אף פעם לא מצאת את עצמך מקנאת?
"הקנאה תמיד קיימת אבל היכולת להתמודד איתה תלויה באופן שבו בני הזוג מתקשרים. במערכות היחסים הקודמות שהיו לי הכלנו אחד את השני, גם כשבן הזוג קיים יחסים עם נשים אחרות וגם כשאני הייתי עם גברים אחרים. זה העניק לנו הרבה כוח".

הספר שלך עמוס בתיאורי סקס דו־מיניים וחד־מיניים.
"אני נוטה לדבר על דברים כמו שהם, בלי ניסיונות ליפייף שום דבר. מעבר לזה, התפקיד שהספרות לוקחת על עצמה הוא להרחיב את גבולות השיח. מאז צאת הספר אני מקבלת הרבה תגובות מאנשים על כך שהוא גרם להם להבין זוגיות טוב יותר".

רדיקלים חופשיים

הסיפור המשפחתי של סיגל יכול בהחלט להוות בסיס לטלנובלה. אביה, ג'ימי, יליד ניו יורק שהתבגר בפנימיה באורוגוואי, עלה לישראל והשתכן בפנימייה בעין כרם. שם הוא הכיר את שוש, אימה של סיגל, ונישא לה. השניים עברו להתגורר בירוחם והביאו לעולם את סיגל ושני אחיה. כאמור, כשהייתה בת 5, הוריה של סיגל התגרשו ומאז אביה כמעט ואינו נוכח בחייה.

אין ביניכם קשר כיום?
"המרחק עשה את שלו כך שאין בינינו מערכת יחסים, אין געגוע ואין זיכרונות להתגעגע או להתרפק עליהם. הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה לפני עשור. מתוך תשע נשותיו אני מכירה שמונה. את האחרונה לא פגשתי".

יש בך כעס?
"לא. הרווחתי אימא שכולה לב ונתינה והרווחתי אבא חורג שגידל אותי באהבה לאורך גיל ההתבגרות. הוא דמות האב שיש לי. כל מה שאני חשה כלפי ג'ימי זה חמלה על כך שהוא לא מסוגל לחוות אבהות".

ועם האחים שלך את בקשר?
"אנחנו שבעה אחים. יש לי שני אחים מהוריי ואח נוסף מנישואיה השניים של אימא. מנישואיו השניים של אבי ליהודיה אמריקאית יש לי אחות ואני בקשר הדוק איתה. יש לי שני אחים נוספים מאישה מספר חמש – האחד חי בברזיל והשני בקנדה".

לדברי סיגל, ג'ימי ("אני לא קוראת לו אבא"), בקשר רק עם חלק מילדיו. יתרה מזאת, את מרבית חייו העביר מבלי לדעת על שניים מאחיו. "כאשר סבי גסס התדפק על דלתו בחור בן 17 וטען שהוא בנו מנישואי עבר בפרו. בהמשך התברר כי הסב נישא שלוש פעמים ולא ידע על קיומם של שניים מילדיו". בעקבות התגלית החדשה ובשילוב הסקרנות על אודות סבתה האבודה, נרשמה סיגל למאגר הבדיקות הגנטיות של חברת 23andMe מקליפורניה. "כעבור שבועיים קיבלתי רשימה של קרובי משפחה מכל רחבי העולם", היא משחזרת. סיגל הצליחה גם לעלות על עקבות סבתה, רבקה (בקי) קאופמן. "גיליתי שהיא הייתה שחקנית בברודוויי ושהיא צאצאית של הגאון מוילנא. היא נישאה שלוש פעמים ומכל בן זוג נולד לה ילד אחד. הילדים נלקחו ממנה בעקבות אשפוזים חוזרים בבית חולים לחולי נפש".

נראה שריבוי נישואין זה משהו שרץ אצלכם במשפחה. אולי זה גנטי?
"אני לא מאמינה בזה, בעיני זה קשור יותר למציאות שילדים גדלים אליה, למרות שאחי הבכור ואני הראשונים מזה שלושה דורות במשפחה שנשואים פעם אחת".

אם היית יכולה לבחור באיזו משפחה להיוולד, לא היית בוחרת בזוג הורים מונוגמיים?
"אם הייתי יכולה לבחור, הייתי בוחרת להיוולד למשפחה מאושרת".