ספרים חדשים לפעוטות

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

 

אתה רוצה להיות חבר שלי?

גיל: +1.5
אריק קרל, סופר ומאייר אמריקאי (המוכר לנו מהספר שהפך לקלאסיקה "הזחל הרעב") מציג כאן סיפור מתוק לפעוטות שעוסק בצורך קיומי של כל אחד מאיתנו – חיות ובני אדם – למצוא חבר. באיורים נפלאים ובלי הרבה מילים, מצליח הספר לגעת בקושי הטבעי, שמתלווה לפעמים גם לניסיונות ולרצון של הילדים שלנו ליצור קשר חברתי.

בספר, עכברון מחפש לו חבר. למרות שהוא קטן ונראה חלש ליד שאר החיות, הוא אינו נרתע ואינו מתייאש עד שהוא מוצא כזה, ליתר דיוק כזו, שיכולה לדבר איתו בגובה העיניים ולשחק איתו "משחקי עכברים". עד שהוא חובר לעכברה הוא פוגש חיות גדולות, שנוטות להתעלם ממנו, ושואל כל אחת מהן: "אתה רוצה להיות חבר שלי?".

גודל החיות מומחש היטב באמצעות הזנב הארוך או העבה שלהן, שהוא זה שמשתקף לנגד עינינו בשלב הראשון (החיה ממשיכה מעבר לדף). והילדים? הם כמובן מוזמנים להשתתף כחלק פעיל בסיפור ולנחש על פי הזנב לאיזו חיה העכברון פונה בכל פעם.

בשורה התחתונה: מקסים, אינטראקטיבי ומזמן להורים שעת איכות אמיתית.

מאת: אריק קרל, הוצאת הקיבוץ המאוחד (איה אריאל)



שיר אשירה לך

גיל: +2
הניסיון ליצור ספר שירים לילדים עולה יפה רק לעיתים רחוקות, אלא אם כן מדובר באחד המשוררים הלאומיים והקלאסיים שלנו. לא אחת נעשה שימוש בשפה מליצית וגבוהה שלא רק נראית זרה לילדינו, אלא גם לא מביאה לתוצאה המיוחלת. מה לעשות שלא כולם "ביאליק"?

אבל לפני שאתם מפסיקים לקרוא ועוברים לאייטם הבא, הספר הזה 'עושה את העבודה' בגדול, דווקא בגלל הפשטות והקלילות שבו. השירים מעניינים ומהנים ומתחברים מיד לעולם התוכן של כל ילד. האיורים המזמינים ישירים ולא מתחכמים. בקיצור: נפלא. מבחינתי הערך המוסף של הספר הוא שלכל אחד מהשירים המחורזים מתלווה "רגע של משחק" בתחתית העמוד, שבו מוזמנים הילדים למצוא חרוזים נוספים למילה הלקוחה מתוך השיר.

בשורה התחתונה: שירים לקטנטנים בלי יומרות מיותרות. מתוק וקליל ומשלב משחק חריזה.

מאת: אלונה ליכטנשטיין-נגר, איורים: עדי שפיגל, הוצאת אופיר (איה אריאל)

כשאבא הפך לבלון

גיל: +3.5
ברגע שראיתי את הספר הזה, הבנתי שהגדול שלי יתמכר אליו, וכמובן שביקשתי מאבא שלו שיקריא לו אותו בפעם הראשונה. זהו סיפור מחורז והומוריסטי לילדים, העוסק בילדה שאביה התנפח והתנפח, עד שהתעופף למעלה והפך לנחלת הכלל. האב הופך לאייטם תקשורתי מלהיב, תולים עליו שלטי חוצות והוא משקיף על בתו מרחוק. אחרי שהוא גדל כל כך ומסתיר את השמש, מתכנסת ממשלת חירום ומחליטים להוציא לו את האוויר ולהורידו אל הקרקע, אל בתו שמצפה לו ומתגעגעת לחיבוק האוהב שלו.

זהו סיפור מקסים שאת הקטנים יצחיק עד מאוד, ועבור הילדים הגדולים יותר יכול לשמש כמשל לאבות קרייריסטים שנשאבים לעבודתם והופכים להיות הורים בשלט מרחוק (או סתם משמינים…). לספר מצורף גם בלון אמיתי, ותוך כדי הקראת הסיפור תפגשו "אוזניים" עם הוראות מתי וכמה לנפח את הבלון, לפי מידת התנפחותו של האבא בעלילה. את הספר כתב ערן ב.י עם בתו נעם בת השבע, אחרי שהחליט לפרוש מקריירת העריכה וההפקה בטלוויזיה. האיורים של אדר וינטר מתוקים ומלאי חיים, והתבוננות בהם מבהירה לקוראים הצעירים עד כמה קשה להיות בלון…

בשורה התחתונה: יופי של מתנה לכבוד יום האב (שכדאי שכבר ימציאו אחד כזה), עם רמז עבה לאבות שיוציאו אוויר ויבלו יותר בבית עם הילדים.

מאת: נעם וערן ב.י, איורים: אדר וינטר, הוצאת גוונים (חן גדות)



כשסבא נסע לכפר סבא

גיל: +4
סבא שייקה ונכדו מיכאל יוצאים לחפש את עיר החלומות, עיר שבה הכי נוח לגור. הנכד השותף למסע יוצר קשר בין השם של המקום לביטוי הציורי שלו, קשר בין השם למהות. כך, למשל, הוא בודק האם ב"אומץ" גרים רק גיבורים? האם בבית שמש כל היום זורחת השמש? ומי זו חנה מפרדס חנה? הילד מעניק למקום את משמעותו על פי השם ומוסיף שלל שאלות פרי דמיונו.

הניגוד בין ההשקפות של הנכד והסבא יוצר עניין רב ושעשוע, אולם היכולת המרשימה לקשר בין השמות למקומות בחריזה וביצירתיות הללו שמורה למחברת נרדה בן יעקב. האיורים המלווים את הספר מקסימים אף הם ומעלים חיוך על פני הקטנטנים.

בשורה התחתונה: ספר משעשע המעורר מחשבה לגבי מהות השמות בכלל, ולאו דווקא שמות של מקומות. גם המסר הסופי מוצלח: אחרי החיפושים והביקורים במקומות השונים, בהחלט אין כמו בבית.

מאת: נרדה בן יעקב, איורים: גלעד סופר, הוצאת עם עובד (רויטל אביטל)

אכלתי תפוח

גיל: +4
בני בן הארבע וחצי גילה כבר מזמן את קסמן של האותיות, ובכל הזדמנות הוא מנסה לקרוא מילים: אם על שלטים ברחוב ואם בכותרות של כתבות במגזינים, אם בספרים שאני מקריאה לו ואם על גבי משחקים או אריזות של ממתקים. לכן, כשנתקלתי בספר הזה ידעתי מיד שהוא יכבוש את ליבו (ואת ראשו), וצדקתי.

הספר מספר בחרוזים שכתובים מא' ועד ת' מעשייה חביבה על ילד שאכל תפוח. מה שנחמד בכל הסיפור, מלבד החרוזים שגרמו גם לבתי בת השנתיים להשתעשע מהעלילה, הוא שהאותיות מובלטות ומושכות את העין. לאורך כל הסיפור ניסה בני לקרוא את המילים, שבהן מובלטת בכל פעם האות הבאה בסדר הא'-ב'. הסיפור מלווה באיורים שובי הלב של דני קרמן, הממחישים את המילים בתמונות צבעוניות ומשעשעות.

בשורה התחתונה: ספר קליל ונחמד לילדים שהבינו שיש משמעות מאחורי הסימנים המכונים "אותיות", ועבור האחים הקטנים פשוט סיפור נחמד בחרוזים.

מאת: נעמי בן גור, איורים: דני קרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד (עדי פוגל הולנדר)



החושך לא נושך

גיל: +4
סובלנות היא דבר שקשה לילדים, בעיקר לקטנים, להבין. הילדים השונים יהיו בדרך כלל גם אלו שסובלים מנידוי חברתי ומהעלבות. אבל טיפול רגיש ונכון בסיטואציה של ילד שונה המגיע לגן יכול לפתור את הבעיה הזו בדיוק, והספר "החושך לא נושך" יכול לסייע. הספר עוסק ברועי, ילד חדש שהגיע לגן. רועי, לעומת שאר ילדי הגן, הוא עיוור, והגעתו לגן מלווה בחשש. אבל במהרה הוא מתחבר עם יובל, שמבין שרועי אמנם שונה אך גם מאוד דומה, ושלמרות השוני הוא ילד שמח ומאושר.

בשורה התחתונה: ערך חשוב ארוז נפלא בספר המרגש הזה.

מאת: דורית אורגד, איורים: מירי לשם-פלאי, הוצאת הקיבוץ המאוחד (ליאת רותם מלמד)

מי השכיב את אבא לישון?

גיל: +4
שירי ילדים קליטים בחרוזים העוסקים באימוץ נמצאים במרכז הספר המרגש הזה. הספר נכתב מבעד לעיני הילדים של שרית אבני המחברת, שבעלה, כלומר אביהם, היה ילד מאומץ. כשילדי המחברת גדלים הם מנסים להבין את המשמעות של החיים בית יתומים ואצל משפחה אומנת, מתוך נקודת המבט התמימה שלהם. כך צצות ועולות להן שאלות כמו: מי השכיב את אבא לישון? מי לימד את אבא לדבר? מה זה גנים, מוצא וקשר דם? ועוד. השירים מסבירים בעדינות וברגישות את התשובות ונוגעים בכל מה שמעסיק ילדים מאומצים, או בנים של מאומצים.

בשורה התחתונה: גם מבוגרים יאמצו את הספר הזה.

מאת: שרית אבני, איורים: ולדימיר דנקו, הוצאה פרטית (חן גדות)



ילדי המכשפה

גיל: +4
מעשי קונדס הם הציר המרכזי בעלילה של ספרי ילדים רבים, אך בספר הזה נוספים להם גם קסמים, הרי ככלות הכל, שלושת האחים גיבורי הסיפור הם ילדים של מכשפה. שלושת האחים הולכים לקנות גלידה, וברור לכל מי שפוגש אותם שעוד מעט יהיו צרות. זה קורה כשהם פוגשים ילדה שסירת הצעצוע שלה טובעת באגם. האח הגדול מכשף אותה לצפרדע כדי שתוכל לשחות ולהציל את הסירה, אבל הבעיה היא שהוא לא מכיר את הכישוף כדי להחזיר אותה להיות ילדה.

מכאן העלילה משתלשלת, וגם האחות האמצעית מטילה כמה כישופים בניסיון לעזור, מה שרק מסבך יותר את העניינים כמובן. האחות הקטנה משועשעת מאוד מכל המצב, וכשכועסים עליה שהיא רק צוחקת ולא עושה כלום – היא אומרת שהיא מכירה רק קסם אחד – לצעוק "אמאאאא!!!". זה פועל והמכשפה באה כדי להחזיר הכל לקדמותו. קווי האיור החדים של המאייר ראסל איטו ממחישים עם הרבה הומור את מה שקורה לגיבורים, בעיקר בחלקים שבהם הוא מתאר בשלבים את השפעת הכישוף על הדמויות בסיפור.

בשורה התחתונה: סיפור מצחיק לילדים שובבים עם קריצה להורים על כוחה של מילת הקסם "אמא".

מאת: אורסולה ג'ונס, איורים: ראסל איטו, מאנגלית: אירית ארב, הוצאה משותפת כנרת ואיגואנה (חן גדות)

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה