סעודה באקווריום

מדרגות המתכת האפורות שמוליכות מאולמות פאלה דה טוקיו (Palais de Tokyo) אל גג הבניין לא נראות מבטיחות במיוחד. הספקנות מזדחלת לראשו של המטפס: "למה לי כל העניין הזה? מה היה רע במסעדה שגרתית יותר, אחת מאלפי המסעדות הפזורות בשדרות של פריז?". כאשר מגיעים אל הגג השאלות נדחקות הצדה וברגע אחד נשכחות לחלוטין. הנשימה נעתקת.

פאלה דה טוקיו, על גדת הסיין, מול מגדל אייפל, הוא היום אחד המוזיאונים הכי מעניינים בפריז. בדרך כלל אין בו תערוכות וגם לא תצוגה קבועה. מקימים בו פרויקטים שמשלבים אמנות מודרנית עם מודעות חברתית גבוהה וראייה קצת שונה על תפקיד המוזיאון המודרני. מדי כמה חודשים הפרויקטים מתחלפים.

תריסר בני מזל

ביולי 2009 חנכו בפאלה דה טוקיו מיזם חדש, מסקרן במיוחד. הכותרת אומרת Art Home, וכותרת המשנה מצהירה שזהו "מסע אמנותי בעולם האמנות הקולינרית". המימון לפרויקט היקר הזה בא מחברת מוצרי החשמל לבית Electrolux, והאמן הצרפתי לורן גראסו אחראי על העיצוב הייחודי.

הפרויקט פועל במשך שנה בשני חללים במוזיאון: האחד, הממוקם באחד האולמות, הוא מטבח גדול וחדיש שמבשלים בו בכל יום שתי ארוחות, ובצדו שולחן לטעימות. הסירים, התנורים ושולחנות העבודה גלויים וחשופים לקהל המבקרים. החלק האחר הוא מבנה מיוחד שהוצב על גג המוזיאון, מעין קופסת זכוכית מלבנית ענקית שכמעט כולה שקופה, והוא מתפקד כמסעדת המכונה נומיה (Nomiya) – כשמם של הברים היפניים הפזורים ברחבי טוקיו ובכמה ערים גדולות אחרות ביפן, שבהם מבשלים לעיני הסועדים.

במבנה הזכוכית שעל הגג יש מטבח קטן, ושולחן גדול ל-12 סועדים תופס חלק נכבד משטחו. בכל יום (מלבד ימי שני) מגיש כאן השף הצרפתי ז'יל סטסאר שתי ארוחות. הוא מבשל במטבח הגדול שבאולם ובמטבח הקטן שעל הגג, ומאכיל תריסר סועדים בארוחת הצהריים ועוד תריסר בארוחת הערב.

האוכלים במסעדת נומיה אינם יודעים מראש מה יהיה בתפריט ביום שבו הזמינו מקום. הם סומכים על המוניטין של השף, ונכונה להם הפתעה. סטסאר אוהב לשלב בין מרכיבים מסורתיים של המטבח הצרפתי ובין חומרים טריים, לא תמיד צפויים. הוא משתמש בהרבה מאוד ירקות ים תיכוניים ובפירות העונה.

בכל יום מגיש כאן השף הצרפתי ז'יל סטסאר שתי ארוחות בלבד

נוף מעורר תיאבון

האוכל במסעדת נומיה טעים, מענג ומסקרן, אבל הוא נדחק למרבה ההפתעה למקום השני. המראה הנשקף ממרומי הגג של הפאלה דה טוקיו גונב את ההצגה. קופסת הזכוכית השקופה צופה על העיר כולה. בדיוק ממול, מעבר לגדת הנהר, ניצב מגדל אייפל, וכאשר מאירים אותו בשעת ערב מוקדמת המראה מרהיב. הגשרים על הנהר, הספינות המוארות ששטות לאורך הסיין וגגות הרובע ה-16, כל אלה מעוררים תיאבון עוד לפני שהוגשה המנה הראשונה.

משה גלעד – עיתונאי, כותב ב"הארץ"