ביקרנו לראשונה במלון של רמי לוי בתל אביב – ומה גילינו בסוויטה המלכותית?

גילוי נאות: אני חובבת מושבעת של חופשות עירוניות, ובפרט כאלה שמתרחשות בתל אביב. כתושבת העיר, כבר ביליתי בה אינספור פעמים, ועדיין, בכל פעם אני מגלה בה משהו חדש ומרגש. חופשה אורבנית בתל אביב היא כמו דייט עם מישהו שאת כבר מכירה, אבל בכל פעם מפתיע מחדש: ארוחת בוקר איטית עם קפה מוקפד, טבילה ספונטנית בים (בתקווה שאין מדוזות), שיטוט ברחובות שוקקים ובילויים מכל סוג וסגנון שאפשר להעלות על הדעת. זו עיר של גילויים קטנים שמפנקים את כל החושים, מהעין ועד החך: בוטיקים לוהטים, גלריות עדכניות, שווקים תוססים, מסעדות ובתי קפה בכל פינה, ותחושת ביט של עיר שלא מפסיקה לזוז.

מה הקטע?

במערב העיר, צעדים ספורים מהחוף, עומד לו ג'ול, מלון בוטיק אורבני כבן שנה עם שאיפות גבוהות וייחוס משפחתי מסקרן. על ההגה: רינת לוי-טנג'י, בתו של רמי לוי, שבעברה שורת תפקידים ניהוליים ברשת השיווק של אביה. עכשיו היא יוצאת לדרך עצמאית עם טבילת אש ראשונה בתחום המלונאות, ובינתיים, זה נראה כמו מהלך מדויק. ג'ול הוא בדיוק מה שמלון בוטיק עירוני אמור להיות: עיצוב אלגנטי, תשומת לב לכל פרט, 33 חדרים ושלוש סוויטות, ואל תשכחו את הרופטופ, עם נוף של ים אינסופי וקו רקיע תל אביבי שפשוט עושה חשק להרים כוס קוקטייל.

>> לנפוש בתוך גלויה: האם המלון הכי אירופאי בארץ שווה את המחיר?

רושם ראשוני

בול למי שמחפשת פינה מפנקת, מעוצבת ורגועה לסיים בה יום תל אביבי עמוס בלוקיישן מנצח. ג'ול הוא מלון קטן ואינטימי, שיושב בדיוק על רחוב הירקון, עם גישה מהירה לים ותחושת ניתוק מההמולה שמסביב. העיצוב מדויק ונעים, בגוונים של כחול, ירוק ופליז (שילוב שאני אישית לא יכולה לעמוד בפניו), והצוות פשוט מקסים. זה המקום להתפנק בו בלי רעש ובסטייל.

סוויטות

התארחנו בסוויטה הגדולה ביותר במלון, וואו, איזו סוויטה. 75 מ"ר של ה"ביוקר". הכניסה לסוויטה מרשימה מאוד, עם הנוף הפתוח של הים אל מול העיניים. הסוויטה ענקית, (יותר כמו דירת לאקשרי עירונית), עם וילונות מהתקרה עד הרצפה, מה שמוסיף אלגנטיות וסטייל ומאפשר החשכה מוחלטת. פינת עבודה יפה עשויה שיש, עץ מחורץ ופליז, שילוב שחוזר גם ברהיטים האחרים ויוצר שפה עיצובית מגובשת. יש חלל אירוח ענקי עם שולחן אוכל, סלון עם ספה מפנקת, טלוויזיה ענקית עם חיבור לכבלים ונטפליקס, מיני בר (עם משקאות קלים), קנקן תה לחליטות מיוחדות ומכונת קפה. השוס: קיר ראשי מחופה עץ עם אלמנטים מיוחדים, שמעניק דרמה ועניין בעיצוב החלל, ודלתות זכוכית שמובילות למרפסת ברוחב 20 מטר מול הים המובילות למרפסת עם דק מעץ, ג'קוזי עגול ועצום ומיטת רביצה כיפית. לא פסחתי על דרינק תוך כדי שכשוך, אל מול שקיעה שנמסה לים.

חדר השינה מופרד מחלל הסוויטה, ומרגיש אינטימי יותר, עם רצפת פרקט אלון בדוגמת פישבון שמוסיפה חמימות. המיטה גבוהה, רחבה ונוחה, עם מצעי כותנה מצרית מעוטרים בפס זהב והמון כריות. גם כאן מופיעים אותם אלמנטים עיצוביים שחוזרים בכל המלון – ריהוט עץ עם פליז, גימורים מחורצים ומסך טלוויזיה ענק מול המיטה. למרות שהמלון ממוקם על רחוב הירקון – לא בדיוק הרחוב הכי שקט בעיר – החדר מבודד היטב, עם זגוגיות שמונעות את רעש הרקע. הפלטה הצבעונית נשארת רגועה: אבן, בז’, עץ כהה ופליז. הכל מעוצב ומלוטש, עם קווים מעוגלים שמתחברים לאסתטיקה הכללית, ואולי גם לזרימה של הים שנשקף מהמרפסת הקטנה של החדר, שמרוצפת באריחים בשחור-לבן בסגנון רטרו.

חדר רחצה

גם חדר הרחצה בסוויטה תוכנן היטב; לא ענק, אבל נעים, פרקטי ומוקפד. שני כיורים מלבניים עם אלמנט הגבהה מעניין, ברזים בגימור פליז, חיפוי קיר משיש בגוון בהיר, מראות גדולות ומדפי עץ שנותנים חמימות. תכשירי טיפוח של ל'אוקסיטן, מקלחת מרווחת עם זרם מים מצוין, מייבש שיער, מגבות רכות וחלוקים במגירה מסודרת. השירותים והמקלחת מופרדים על ידי דלתות זכוכית מחוסמת עם דוגמה מקווקוות שמספקת גם פרטיות וגם טאץ' עיצובי קטן שמושך את העין.

חדרים

במלון 33 חדרים מסוגים שונים, כולם מעוצבים באותה שפה; עם אותם חומרים, צבעים וסטנדרט, רק עם שינוי קטן. חלק מהחדרים כוללים מרפסת שפונה לים, חלקם מונגשים. הגדלים נעים בין חדר קלאסי של 17 מ"ר לחדר דלקס של 23 מ"ר, שבו יש גם פינת ישיבה קטנה. לא כל החדרים משקיפים לים, אבל התחושה, תשומת הלב לפרטים ורמת הנוחות נשמרות, גם אם לא מדובר בסוויטה.

קולינריה

ארוחת הבוקר מוגשת בחלל הכניסה של המלון, שמופרד מהלובי בקיר חבלים, עוד מחווה עיצובית לעולם הימי. החלל מעוצב בספות קטיפה ירוקות שמזכירות דיינר, שולחנות שיש קטנים, ואור טבעי שנכנס מהוויטרינות הפונות לרחוב ולים. התחושה אינטימית, שקטה, פתיחה נינוחה ליום. הארוחה עצמה כוללת קפה, בופה עשיר עם מאפים, לחמים מסוגים שונים, פירות טריים, סלטים, גבינות ודגים, וגם פינה שמתמקדת באפשרויות קלילות יותר – יוגורט, אגוזים, דבש וסילאן. חביתה לפי הזמנה משלימה את התמונה.

בר

הלוקיישן עושה את העבודה: בר קטן ואינטימי, עיצוב מוקפד, מוזיקה טובה, ובאופן מפתיע, היה לא מעט קהל, למרות שזה היה אמצע השבוע. התאורה רכה והולכת ומתעמעמת ככל שהערב מתקדם, נברשת גדולה משתלשלת מעל חלל עם שולחנות קטנים ובר שמעוצב כמו שצריך. התיישבנו על הבר, וקיבלנו סקירה מרתקת מהמיקסולוג וובה שולמן, שהפך את כל עניין הקוקטיילים לאמנות קטנה בפני עצמה. טעמנו כמה, לצד שוטים של משקאות פרי מותססים עם אלכוהול, טעמים מעניינים ודי מפתיעים. הבר נפתח בשעה 18:30, אחלה תזמון לדרינק מוקדם, אם לא בא לכן לחכות לחשיכה. אופציה נוספת: לקחת את הכוס ולעלות לרופטופ כי השקיעה בדרך.

האוכל בבר הפתיע לטובה. השף אבי טנג’י מגיש מנות קטנות שמצליחות להיות גם טעימות, גם מקוריות וגם יפות למראה – שילוב לא מובן מאליו. טעמנו שש מנות שונות, וביניהן אחת שנקראת בפשטות "מנת עגבניות": שרי מזן מגי, ברוטב בלסמי מצומצם עם תבלינים עדינים, גבינת עיזים מקורמלת ואגוזי מלך מעושנים. נשמע פשוט – בפועל, זה היה מעדן. גם הטרטר הרשים, תערובת של דגים טריים עם עלה סיגר פריך, רוטב עם ניחוח תפוז וקרם תירס עדין. אבל גולת הכותרת מבחינתנו הייתה הסמאשבורגר דג: קציצת דג רכה עם רוטב שמרגיש כאילו נשלף היישר ממחברת המתכונים של סבתא (במובן הכי טוב שיש), בלחמניית בריוש רכה, עגבניות צלויות בטאבון וחסה פריכה. בצד, צ’יפס אפוי וקריספי. בקיצור, וואו.

רופטופ

בקומה העליונה של המלון מסתתרת מרפסת גג נעימה עם תצפית ישירה לקו החוף. פינות ישיבה פרושות בנינוחות, שולחנות שפונים לים ואזור בר קטן, מקום מושלם לתפוס שקיעה שקטה עם כוס ביד. המקום מארח גם אירועי בוטיק קטנים, עד 30 משתתפות ומשתתפים, למי שמחפשת לוקיישן אינטימי, עם נוף שעושה חצי מהעבודה.

מה בסביבה?

הכל. חוף הים נמצא ממש מעבר לכביש, שזה כבר פלוס רציני. אבל לא רק הים: מיקום המלון מאפשר פשוט לצאת מהדלת ולהתחיל ללכת. שוק הכרמל, נווה צדק, מתחם נגה, כיכר דיזנגוף, העיר הלבנה, גלריות, תיאטראות, מסעדות, בתי קפה – כל תל אביב נפתחת כאן במרחק הליכה. לא צריך לתכנן יותר מדי, פשוט לצאת ולגלות.

מדד הפרטים הקטנים

העיצוב במלון מרשים, ולא רק ממבט ראשון. ניכרת כאן חשיבה עד הפרטים הכי קטנים: נגרות יפהפייה בחדרים, רהיטי עץ מלא בעבודת יד שמשולבים בפליז, גופי תאורה שמוסיפים אופי, ולובי ובר שמעוצבים באותה שפה אסתטית. מה שבאמת תפס אותי הייתה מגבת פנים שחורה באמבטיה שכתוב עליה בפשטות MAKE UP. פריט קטן, גאוני, שמונע את הסצנה המוכרת של כתמי מייק-אפ על מגבת לבנה. דוז פואה על החשיבה.

מחירים

חדר קלאסי זוגי החל מ- 1,450 ש"ח | חדר עם נוף לים החל מ- 1,232 ש"ח | סוויטת ג'ול החל מ- 4,712 ש"ח.
להזמנות

הכותבת היתה אורחת המלון