סינגל צ'ק

אפשר למחוא כפיים

אין לו בדיוק את הלוק של הנסיך הים תיכוני, הוא לא החתיך האולטימטיבי בעל הגוף החטוב והמבט הקוסם, אבל שמעון בוסקילה ללא ספק מחזיק בווקאל כובש והסלסולים שלו לא יורדים מאיכותם של אלה המופקים מפיותיהם של אייל גולן וחבריו. הוא כבר הספיק לתת מכה חזקה בשנה שעברה עם הבלדה הים-תיכונית "את המחר שלי" לתחנת הרדיו גלגל"צ שמכתיבה בלי צל של ספק את תמהיל תעשיית המוסיקה הלאומית. מאז נראה כי בוסקילה לקח שנת שתיקה. עכשיו הוא חוזר אלינו עם סינגל נוסף מהאלבום "מרגיש את זה". זה אכן להיט פופ עם לחן מדוקדק וממכר שמותאם ישירות למבטא התמני משהו של בוסקילה. הבעיה היחידה כאן היא הכתיבה ("וואלו וואלו וואלו/ זה הגורל זה מה שבא לו"). אני אישית לא קונה את הטקסט, אפילו בשק וחצי, אבל מסכים לקום בחיוך מאוזן לאוזן ולמחוא כפיים.

שמעון בוסקילה – "מי את", מתוך: "מרגיש את זה". הד ארצי/עננה



עכשיו היא ככה

קצת קשה להתמודד עם עובדות כואבות אבל איה כורם איבדה הרבה מההצלחה ובעיקר מהחשיפה שזכתה לה עם אלבום הבכורה שופע להיטי הרומנטיקה המוכרים. יותר מזה, נראה כי היא נטשה את "חבורת המסיקות" ופנתה יותר אל הכיוון היצירתי, האישי, האינטימי, אותו היא דואגת לציין כשהיא מדברת על האלבום החדש, "שפה זרה". אז לעומת הסינגלים הממוצעים הקודמים מהאלבום, כורם מגישה אלינו הפעם את הזהב הבולט מכלל הרצועות – "עכשיו כזאת", חיבור מדהים בינה (כתיבה) לבין עילי בוטנר (לחן). אפשר באמת להרגיש בהפקה רגשות מעורבים ("שוב מחייכת מבחוץ ומתרוקנת מבפנים"), האווירה האקוסטית מגישה על מגש של כסף את הווקאל העדין של כורם ומבליטה את הכתיבה הרימונית והנהדרת ("ואגרד בציפורניים את העצב החשוף"). בניגוד לקיץ והשרב שתוקף אותנו אנחנו מקבלים להיט חורפי אמיתי.

איה כורם – "עכשיו כזאת", מתוך: "שפה זרה". הד ארצי עננה