סינגל חם

קרן פלס, לאה שבת ואחינועם ניני. אבירן עמוס בודק סינגלים חמים

88 שיתופים | 132 צפיות

בדרך אל הים

השנתיים האחרונות במוסיקה הישראלית שייכות ללא ספק לקרן פלס. השם והאגדה הישראלית הזו ממשיכה לפרוץ מחסומים ושיאי הצלחה – אלבומה החדש 'מבול' שיצא ממש לפני פסח מכר למעלה מ-14,000 עותקים בתוך 10 ימים ונמצא בדרך לאלבום זהב. אל תתבלבלו – זה הוא לא הסוף. לאחר שני סינגלים, "מבול" ו"רצה הביתה" שהפכו בזריזות ללהיטים תורניים, היא משיקה בימים אלו את הסינגל השלישי מהאלבום, "במכונית ליד הים", והוא לא פחות טוב מהקודמים. אי אפשר לפקפק בכישרון הכתיבה וההלחנה של היוצרת עטורת התארים, וגם הפעם זה בא לידי ביטוי בלהיט הפופ הנוכחי, בעל מקצבי הדאנס. הקליפ לסינגל כבר צולם ויכלול קונספט בו ניתן לראות את פלס נוהגת בתוך רכב הומה אדם, הקרנת הבכורה תוקרן בקרוב. פלס סוללת לעצמה בבטחה דרך ללהיט נוסף ישירות עם התמזגותנו לעונת הקיץ ומזמינה אותנו לתזז יחד איתה את ההמנון החדש.

קרן פלס, "במכונית ליד הים". הד ארצי

לא במוֹדָה

ביגי & שורטי הם ההרכב שנקרא "הישראלים" וסיפק לנו את להיט הגרוב "תזיזי ת'ישבן". עכשיו הם עושים את דרכם בחזרה לאולפנים, הפעם ב"הד ארצי". ביגי (גיל מסמי) מלווה בשורטי (טל שרון) משחרר סינגל ראשון בשם "עד אור הבוקר", מתוך אלבום סולו בכורה שבדרך. על ההפקה המוסיקלית אחראים הצמד זיו גולנד ואלי אברמוב. אז אמנם יש לנו פה סימפול ל"תרקוד" של שלמה ארצי והרבה ביטים מפוצצים שאמורים להיות חגיגת פופ-דאנס אדירה, אבל מי בעצם רוצה לקום לרקוד כש-99.9 אחוזים מהשיר הם פזמון דביק ועמוס בקיטש. הליריקה השטחית בהחלט מותאמת לאווירה הילדותית שנשמעת כאילו נשאבה מהדאנס הצפוי של הניינטיז, בה לקחו פזמון, הצמידו לו מקצבי דאנס ויצרו להיט תורני. חבר'ה, אנחנו בשנות האלפיים. תשתלו להיות מודרניים.

ביגי & שורט, "עד אור הבוקר". הד ארצי



מימין: סיום מפואר בלחיצת כפתור. הפקה מרשימה<br />עד אור הבוקר. ליריקה שטחית ואווירה ילדותית" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/102/42102/380×144.jpg?1213190123" />                             </p>
<div>מימין: סיום מפואר בלחיצת כפתור. הפקה מרשימה<br />עד אור הבוקר. ליריקה שטחית ואווירה ילדותית</div>
</p></div>
<h2>המכונה חוזרת</h2>
<p>קרוב לוודאי שלא תכירו את השם הזה ותחשבו שאולי מדובר בתגלית מוסיקלית חדשה בנוף הישראלי, אבל בעצם מדובר באיגי דיין – המתופף האגדי של הרכב הרוק הישראלי משינה. דיין הספיק לשחרר אלבום סולו בכורה ב-1991 שכלל חידושים לקלאסיקות לועזיות גדולות כמו הביטלס, אר.אי.אם ועוד. לבחור יש אומץ לחדש את ההרכבים הללו. כיום הוא משחרר סינגל חדש "עם הספר" שיוביל את המופע האישי שהעלה לאחרונה. מלבד חובבי הקאנטרי, ככל הנראה רובנו לא ממש נתפעל ממה שמציג לנו פה איגי. אווירה עתיקה ומערבונית שוררת בהפקה בהגזמה.</p>
<p><strong><em>איגי דיין – עם הספר. אולפן הזעמן</em></strong></p>
<h2><strong>אשליה פסטורלית</strong></h2>
<p>אחרי סיבוב הופעות מצליח באסיה עם עידו תדמור והופעה מרשימה בועידת הנשיא מול בוש, משחרר אלינו אוהד חיטמן סינגל חדש מאלבומו "הרגע הבא". האווירה הישנונית לצד הלחן הקליט, הקליל והזורם לוקח את כל היצירה המלודית הזו למקומות פסטורליים ורגועים, אפשר לומר אפילו מעט מוגזמים. שיתוף הפעולה הזה מתאים לניגון אך ורק בשעות הקטנות של הלילה או של הבוקר. מהי בעצם "נקודת ההתחלה" עליה מזמרים השניים בביצוע הלא צפוי הזה? העצירה כבר בהתחלה בדרך אל החלומות הגדולים ("וכל החלומות – אשליה אחת גדולה. אם נתקעים בדרך – בנקודת ההתחלה"). חביב.</p>
<p><strong><em>אוהד חיטמן ורונה קינן - נקודת ההתחלה. הד ארצי/עננה</em></strong></p>
<p></p>
<div class= קרן פלס. ההמנון החדש של הקיץ

קרן פלס. ההמנון החדש של הקיץ

ציפור הנפש

במקביל לקיום סיבוב ההופעות החדש של אחינועם ניני בארץ, המתקיים ממש ברגעים אלו, משיקה ניני את הסינגל השני "Something Has Changed" מאלבומה החדש "Genes&Jeans" שעושה חיל במצעדי המכירות בארץ ובאירופה. סיבוב ההופעות יסתיים ב-21.6 בהופעה אחרונה בירושלים. אז איך זה שבעצם אנחנו, הקהל הנאמן, לא מודעים כמו שצריך לקריירה הנוכחית של ניני? איכשהו עורכי הרדיו התעלמו מאלבומה החדש ומסיבוב ההופעות. ניני משחררת אלינו מלודיה נעימה, מסתורית ומתוסבכת על תסכול ובלבול הנפש שבקלות יכולה לעשות את דרכה לעשרות אלפי מאזינים עם קידום ראוי בתחנות הרדיו האזוריות. עיבוד קליל וקליט.

אחינועם ניני, Something Has Changed. מור ניהול

תבואו בשבת

קרוב לחמש שנים שלא שמענו את הווקאל החם, העוטף והאמיתי של לאה שבת ועכשיו היא מתקמבקת אלינו באלבום חדש בהפקתה. שבת עדיין חמה ומרגשת, אבל ככל הנראה השנים שעברו בשתיקה גררו איתם פער מוסיקלי שבהחלט יוצא כאן לידי ביטוי. הסינגל הזה יכול בקלות לגרום לכם להיסחף אחריו ואחר הליריקה הפסימית ("הבנתי, שלום לך אשליה") שמדברת על אותה תחושה מוכרת של אהבה שסופה ידוע כבר מההתחלה. לאה ממשיכה ומצליחה להפתיע ולרגש. ההמתנה לאלבום החדש היתה שווה.

לאה שבת, "אהבתי אוהבת אהבה". הד ארצי

רואים אור

עקב חגיגות השישים למדינה שלא פוסקות לרגע וממשיכות בתעשיית המוסיקה הישראלית, משתחרר אלינו סינגל חדש ונוסף. "זו היתה אהבה נהדרת" בביצוע מקסים ונוגע ללב של מאיה מנחם, שבאותה קלות ששבה וריגש אותי לבטח יכבוש גם אתכם. מנחם היא תלמידתה של שמרית אור ב"רימון". זהו שיר חדש פרי עטה של הפזמונאית שמרית אור והולחן בידי רמי הראל. בנוסף, ניתן למצוא בסינגל את השיר המוכר והאהוב "ואלי אותה שתיקה" בביצוע שמרית אור ורמי הראל. שני השירים הוקלטו עבור האוסף הכפול "עוד תראי את הדרך" הרואה אור בימים אלו.

שמרית אור, "זו היתה אהבה נהדרת". הד ארצי



מימין: נקודת ההתחלה. אווירה ישנונית ולחן קליט<br />לאה שבת. חמה ומרגשת" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/914/41914/2.jpg?1213095436" />                             </p>
<div>מימין: נקודת ההתחלה. אווירה ישנונית ולחן קליט<br />לאה שבת. חמה ומרגשת</div>
</p></div>
<h2>אני ושלמה</h2>
<p>הרבה זמן לקח ל'קוב' או לעו"ד יעקב לשצ'ניסקי להקליט את אלבומו החדש, "סיום מפואר בלחיצת כפתור". חמש שנים עברו מאז אלבומו הקודם, "הזמן מזיע", שיצא ב-2003 וזכה לביקורות נלהבות על ההפקות המרשימות והמיוחדות שלו הכוללות רוק אלטרנטיבי מעורב בגיטרות חשמליות וכינורות, הכל על בסיס אלקטרוני מודרני. מאז הספיק לשחרר קוב את הסינגל הראשון והמוביל, "סימנים של אהבה", אחריו הגיע הסינגל השני, "כאב". שניהם לא בדיוק ירו חיצים ממוקדים לטווח ארוך ואפשר בעצם לומר שהם נכשלו. לפיכך, קוב כבר מחזיק בקהל מאזינים קבוע מושבע שיעשה את דרכו של קוב קצרה להצלחה יחסית בארץ, מאחר ושמו הוא לא בדיוק שמו של שלמה ארצי במובני ההצלחה. אפרופו ארצי, כדי לזכות בכל תשומת לב אפשרית קוב השתמש בגימיק הקאברים וקיבל אישור משלמה ארצי עצמו לחדש את הלהיט "שינויי מזג האוויר" והכניס בשיר את האישיות הטיפוסית שלו. יש לציין שיעקב רענן ללא ספק את השיר ולקח אותו כמה צעדים קדימה. האלבום החדש מספר את סיפורו הכואב אדם אוהב ומתוסכל ("וככה זה היה תמיד, לא מרפה ולא מגליד"). קוב משתמש בפסימיות יתר ברוב הליריקה באלבום ("וכנראה שלא נגיע אל הקשת  כנראה שלא נצעד אל השקיעה") שעלולה להרחיק אנשים מהמוסיקה שלו. למרות זאת, יש להסתכל על היצירות שלו יותר על הצד ההפקתי והמרשים. יש כבוד.</p>
<p><strong><em>קוב – סיום מפואר בלחיצת כפתור (אלבום), הד ארצי/קוצ'י רקורדס</em></strong></p>
<p> </p>
</p>
<p style=