סינגלים ישראלים חדשים

כאילו ליאונרד כהן, אבל לא

"חם ומחמם בום" או "חמו" כפי שהם נקראים בפי המעריצים האדוקים הוא לא שם חדש במוסיקה הישראלית. הלהקה פעילה מזה מספר שנים בירושלים ומחוצה לה והפכה במהרה ללהקת פולחן, שהופעותיה מלאות עד אפס מקום במאות מעריצים המגיעים מכל רחבי הארץ. ההופעות של ההרכב הן חגיגת אנרגיות חיוביות ומוסיקה המתיימרת להיות מאושרת. הלהקה מנגנת פולק ירושלמי, משלבת רוק ומוטיבים יהודיים ומביאה לקהל הנאמן מוסיקה שמחה בלי לוותר על מסרים חברתיים. את אלבום הבכורה הפיק דן תורן, מתוכו אנחנו זוכים לסנונית ראשונה תחת השם "חזור אלי". יוסי, סולן הלהקה, מעריץ מילדות את ליאונרד כהן, לכן בחר לתרגם בתרגום חופשי את שירו של כהן "lover, lover, lover" ולחמם קצת את הלחן.
כאשר פנו לכהן לאישור, קיבלו תשובה חיובית. התוצאה המאכזבת לפנינו, שסובלת מביצוע חובבני למדי. קצת קשה להתברג לפלייליסט עם קטע ראשון שכזה.



חמו, "חזור אליי", הד-ארצי

אז מה אם הולך להיות לך ילד?

עודד גולדשמידט, שקנה לו כבר שם כאחד מנגני הבאס הגדולים בארץ בתחום הג'אז והרוק, יוצא לראשונה אל קדמת הבמה בסינגל בכורה דנדש, "הולך להיות לי ילד", אותו כתב, הלחין ועיבד בעצמו. במהלך 15 שנות קריירה הופיע עם מוסיקאים ישראלים רבים, ביניהם רמי קליינשטיין, אביתר בנאי, שלומי סרנגה ורבים אחרים. כמו כן, עבד כמלחין ומעבד בסדרת האנימציה המצליחה "מ.ק 22". האם "הולך להיות לי ילד" הולך להיות ילד של גלגלצ? מבחינת הפקה ססגונית וכלי נגינה מגוונים שמציירת תזמורת נהדרת ומפתיעה הוא שובר מחסומים, אבל הטקסט סובל מפלקטיות ("אני שמחה לה לה לה כולם מוזמנים למסיבה"). בנוסף, הקול של עודד לא מותאם לחצוצרות והבלאגנים שמתנגנים ברקע. נראה כי עודד בעולם משלו, אפשר להבין למה, הולך להיות לו ילד.



עודד גולדשמידט, "הולך להיות לי ילד", הד ארצי

ייכנס לפלייליסט או לא?

תמיד טענתי שעידו מוסרי מוכשר מוסיקלית, למרות העובדה כי אף אחד לא באמת יודע בדיוק מי זה עידו מוסרי לפרטי פרטים. בהאזנה ראשונה לסינגל השלישי והחדש של מוסרי, "מחשבות על בית", נשמע כמו הלהיט הבא של גלגלצ – חצוצרות, באסים, גיטרות שמתיימרות להישמע כמו מחזמר מפואר, עידו אפילו משתמש בווקאל הומוריסטי ומצליח להישמע מרשים ללא ספק. אז למה להיות שליליים ולא להכתיר את הסינגל כלהיט בעל פוטנציאל? כי אנחנו או-טו-טו נכנסים אל עשור חדש ושיר הזה מכיל אלמנטים תאטרליים מוגזמים למדי עד הדקה השלישית ולא ממריא למקום גבוה. אולי הוא יכול להיות נחמד למשך שבועיים-שלושה, אבל לא ליותר מזה.



עידו מוסרי, "מחשבות על בית", הד ארצי

מהעיתון אל המיקרופון

מוכנים לעוד סינגל בכורה במטח סינגלי הבכורה שממטירים עלינו חברות התקליטים לאחרונה? ענת סגל, אשת פרסום, מרצה במכללה למנהל ובעלת טור בעיתון "כלכליסט" פוצחת בקריירה מוסיקלית טרייה. "איך", הוא הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, ואפשר להבחין בבירור כי סגל היא יוצרת-מלחינה מוכשרת עד מאוד, בעיקר כשזה מגיע לטקסט ("איך תמיד כולם אומרים לי שאני בסרט אבל לפחות הוא שלי. לא, לא אתן, אעמוד איתנה כסלע"), שלוקח תפקיד דומיננטי ומרכזי בהפקה קלאסית של שיר מולחן היטב. הווקאל המינורי למדי בפתיחה גורם למעט בלבול וקשיי עיכול, אבל ענת מקבלת ביטחון בהמשך ונשמעת בטוחה, אמיתית וישירה. בואו נפרגן.



ענת סגל, "איך", נענע דיסק