סינגלים חדשים

הדליקו נר

אביב הגיע. אפשר לתמצת את תחושת הדכדוך במשפט אחד מהשיר: "זה נראה כאילו אלוהים סגר פה את האור. הבקרים עייפים, נהגים תקועים בפקק, מצפצפים וחושבים כאילו רעשים יעבירו את הזמן, גם ילדים כבר בגילם העצב ניכר בפניהם, ובפתח עוד אסון וההמון מתלהם". הפסנתר המינורי בפתיחה מייצג בלדת רגש טיפוסית של גפן. אביב מחפש "איזה אור קטן בלב" בתוך המנהרה החשוכה. מנגינה שיש בה געגוע לשפיות. גפן ממסד עצמו כמלחין קודר שעצבות הבלדות שלו מחלחלת עד לשד העצמות. אביב עצמו טוען כי הוא לא מבטיח לנו אלבום חדש, אבל מצד שני מספק לנו לעתים תכופות טעימות כמו אלו. השיר ילווה בקליפ שייערך מקטעי וידאו שנשלחו על ידי גולשים ברשת, כאשר הם מתעדים עצמם מדליקים נר.

אביב גפן, "אור קטן בלב", הליקון

לקחת פסק זמן

סינגל שני לענת סגל שוחרר לרדיו. סגל יצרה כאן ללא ספק שיר כן, ישיר ושנון המתעמת עם השגרה המאוסה והשעמום מכל ה"כלום" שמסביבה, אך עם זאת מעבירה את הנושא עם נעימה שבהחלט עושה נעים ומזדמזמת בראש.

"אם יש" הוא שיר הרמוני להפליא שסוחף אותנו עם כלי המיתר אשר ממלאים אותו באווירה ילדותית. הצורך ב"מקום אחר להיות" מלווה את השיר בחיוך נוסטלגי או נכסף. ענת מתעלמת מהיום-יום השוחק ולא מתעסקת בזוטות. כמונו, היא מבקשת לקחת פסק זמן ולצאת לחיים טובים יותר, שמחים וחמים יותר. אנחנו נבקש ממנה לא לקחת פסק זמן ולזרז את הקריירה.

ענת סגל, "אם יש", נענע דיסק



השירים של עוזי

אחרי שהמוסיקה היהודית שטפה את תחנות הרדיו וזכתה להצלחה רבה, עם דיסקים של אמנים מובילים כמו אהוד בנאי, עובדיה חממה, עמיר בניון והלאה, יוצא אלבום שירי מסורת חדש של עוזי חיטמן ז"ל. את האלבום הספיק עוזי להקליט טרם מותו לפני כארבע שנים, ומדובר בחומרים שעד עתה לא ראו אור. בלחני ועיבודי היצירות ניכר סגנונו המיוחד של חיטמן, סינתזה של מסורת ועדכניות, סגנון ישראלי וים תיכוני. בין היצירות אפשר למצוא את "מזמור לדוד", "שיר הכבוד", "ברכת כהנים" ועוד. מרגש במיוחד הלחן ליצירה "מה גדלו" שהלחין אביו של חיטמן ז"ל. האלבום קרוי "אשא עיני" וכולל 13 שירים חדשים, חלקם בביצועים לא מעובדים ושלמים, שכן עוזי לא הספיק להשלימם.

עוזי חיטמן ז"ל, "אשא עיני", הד ארצי

שעות של אהבה קצרה

"שעות" הוא הרכב מיוחד, אותו מוביל היוצר הישראלי ישי גזית, שנמצא בניו יורק. ישי הוא מפיק מוסיקלי מבוקש שעבד עם ליסה לואב, אסטל, דנג'ר מאוס ורבים אחרים. לאחר ביקורות מהללות והצלחה ברדיו עם הסינגל "שקט" שהוציאו בשנה שעברה, מוציאים ההרכב את "לפעמים" – סינגל המייצג את רוח האלבום. שיר על אהבה קצרה, אם יש לציין קצרה מדי, אותו מבצעת סיוון טלמור, שמבצעת היטב את הקרירות השוררת בטקסט (זה עוד סיפור של אהבה קצר הגשם ירד כל הלילה ויהיה לי קר"). בניגוד לטקסט, השיר מתאפיין במקצבי המיד-טמפו העליזים והמרשימים בהפקה. לחן קליט, יפה בביצוע מתעלה. אהבתי ומחכה לאלבום.

שעות, "לפעמים",TheCuttingRoom



מה חולם איל?

לאחר השמעות מרובות בתחנות הרדיו לסינגל הראשון, "מכונת זמן", משחרר איל שטיין-ברכר סינגל שני תחת השם "כבר חלמתי" מתוך אלבום הבכורה שלו "טיול בעולם אחר" שמתעתד לצאת בקרוב. כמרבית שיריו של איל גם כאן אנחנו נתקלים בלחן מלודי עם "טוויסט" מפתיע שלוקח את השיר קדימה ומגביה אותו למעלה, אך לאו דווקא מתחילתו. על מה בעצם חולם איל? על אהבות, שאיפות, גינה קטנה לכלב. פסטורלי. אבל אחר כך באים בדרמטיות הכעס והפחדים שעברו עליו. הפקה מתוחכמת, מהוקצעת ושנונה.

איל שטיין-ברכר, "כבר חלמתי", מאסטרינג-אולפני ברדו

דואט פרידה

פרויקט "30" השני הם בעצם שגיא צורף ואלעד כהן, אשר מגיחים מהמים עם סינגל שני בשם "אין לך מה להפסיד" ועם יהלי סובול ונינט כמבצעים. לאחר הצלחתו של הסינגל הראשון, "אחים לנשק", בביצוע ברי סחרוף, שהתקבל בחיבוק חם על ידי כל תחנות הרדיו והקהל, מגיע משהו הרבה יותר מפתיע ומעניין – שיתוף פעולה ראשון ומסקרן שמפגיש בין עולמם המוסיקלי של סובול לזה של נינט בדואט פרידה, ובהחלט מנצח את הציפיות. ליריקה קורעת לב ("רחוק מהעין רחוק מהלב אולי זאת הדרך להשלים") ומלודיה מתעצמת. באלבום הבא של הפרויקט שצפוי לצאת במהלך השנה ייקחו חלק אמנים ידועים נוספים שיבצעו את השירים של צמד המוסיקאים. יהיה מעניין

פרויקט "30", "אין לך מה להפסיד" בבצוע יהלי סובול ונינט, נענע דיסק

פלמנקו במקצב בולריה

תגלית חדשה מתדפקת על דלתן של תחנות הרדיו. סורלו לוי הוא ללא ספק חתיכת אבא טרי מעניין. הוא מציג לנו כסינגל בכורה את "יונה לבנה", מתוך אלבומו הראשון. השיר שייך לקטגוריית מוסיקת עולם, בסגנון פלמנקו עם מקצב בולריה, סגנון שמנוגן בהופעות בשעות המאוחרות של הלילה להשתחררות ולהשראת רוח. לא תשמעו כאן את סורלו שר, אלא את ליאור אלמליח בעל האיכויות הקוליות הנדירות, שמפגין כאן בצורה פייטנית את הרוח היהודית.

סורלו לוי, "יונה לבנה", בית האומן



קרן שמש מתוקה

אחד מאבות המזון של הרוקנ'רול הישראלי, מופע הארנבות של ד"ר קספר, משחררים סינגל שלישי מתוך האלבום "סוף לא טוב". ממש כמו שם השיר "האש שלה" ההפקה בהחלט לוהטת, והסינגל עתיד לככב במצעדים. מדובר בשיר אהבה והלל לאישה מאוהבת. ההרגשה החמימה ששוטפת את כולה, תחושת הריחוף ועלייתו של חום הגוף, כל אלו ללא ספק משאירים באוויר את טעם ההתרגשות והתשוקה ("אתמול הייתה לה הרגשה של קרן שמש מתוקה מעל צמרות עצים גבוהים ישר לתוך העננים"). עם מילים שכאלו והמקצב הקספרי מוכר, לא פלא שמדובר בלהיט חדש.

מופע הארנבות של ד"ר קספר, "האש שלה", Plan B-אולפני ברדו

בזמנים קשים

כרמי וערן הם צמד מוסיקלי וזוג בחיים. יחד הם כותבים, מלחינים ויוצרים. לא מדובר בריטה ורמי העכשוויים, אלא פשוט על תגלית מוסיקלית נעימה. הצמד שולחים למבחן את "הציפור", קטע טקסטואלי לא רע ("רוח עדינה מלטפת את ראשה אל תדאג זה לטובה"). הציפור היא כל אחד מאיתנו, שלפעמים מאבד את דרכו בגלל צייד אכזר שפגע בו. בתקופה מטורפת, בה הכל קורה כל כך מהר, צריך לפעמים לעצור ולהקשיב לשיר כמו זה ("שימי את ראשך קבלי את מה שיש אל תדאגי זה לטובה העולם ימשיך כמנהגו").

כרמי וערן, "הציפור", הד-ארצי



רוק וגעגוע

החודש זכו חנויות התקליטים לקבל אל מדפיהן את האלבום החדש של טל שגב. וכמו שכתבתי בסקירה של הסינגל הקודם של שגב, הוא אחד היוצרים היותר מוכשרים ומעניינים שקיימים לדעתי בנוף הישראלי. שגב משיק סינגל שני מתוך האלבום שנקרא "אמריקה בתוך תל אביב". כבר על פי כותרת השיר והתמונה על עטיפת הסינגל אפשר לנחש כיצד יתאפיין השיר. הרבה עוצמה, הרבה רוק ולא מעט געגוע. הטקסט טומן בחובו סודות. המאזין לא בדיוק יודע למי מתגעגע שגב, טריק שיווקי שמצליח לסקרן. גם המבצעת שמצטרפת בהמשך השיר ושרה באנגלית אינה זמרת ידועה, וגם לא מוזכרת ברשימת המבצעים בתוך הסינגל. עוד טריק שיווקי. אבל שגב צריך להפנים שהוא לא צריך טריקים, מקצבי הפופ-רוק הסוחפים הללו מעיפים אותו כל כך גבוה שזה פשוט נשמע טוב.

טל שגב, "אמריקה בתוך תל-אביב", הד ארצי

גם אתם תתרגלו

גם דודו טסה נכלל ברשימה ארוכה של אמנים שמוציאים ממש עכשיו אלבום חדש. לאחר סינגל קאמבק מסחרר בשם "איזה יום" שלא מפסיק להתנגן אצלי בפלייליסט, טסה ממשיך אל מספר שתיים ובוחר ברצועת הנושא של האלבום – "בסוף מתרגלים להכל". טסה יודע לשחק עם הקול שלו ולהתאים אותו לטקסט, ולא משנה באיזה טקסט מדובר. אווירה אקוסטית מאפילה על כל פתיחת השיר, והניגוד החזק של הטון הגבוה מדגיש את הקושי בו נתקל דודו שלנו ("ואני לא רואה איך אני יוצא מזה איך אני הופך את זה לאהבה"). אין ספק שהזעקות נשמעות אמיתיות, ביצוע נהדר לזמר נהדר.

דודו טסה, "בסוף מתרגלים להכל", הד ארצי