עולם קסום: סיכום שבוע האופנה בפריז
מה הגזרה שכל המעצבים התאהבו בה, איזה טרנד שולט באופנת הרחוב ואיזו מעצבת בלגית כדאי לכם להכיר? רשמים משבוע האופנה בפריז שהסתיים היום
מסלול אחד, שקט וציפייה – אלה נוכחים בתחילתה של כל תצוגת אופנה בשבוע החולף ומזכירים את האווירה המרחפת מעל ריצת 100 מ' אולימפית. כמו בריצה הקצרה, גם פה הצלמים דרוכים עם האצבע על ההדק וכולם מצפים לארוע שבדרך כלל אורך מספר דקות לא רב, אבל העבודה עליו נמשכה הרבה יותר. עשרות ולעתים מאות אנשים עמלו וטרחו – מהמעצבים, התדמיתנים, אנשי הטקסטיל, התופרים, המגהצים והרוקמים ועד לאנשים שהפיקו את התצוגה, ואלה שטרחו והגיעו לראות מרחבי העולם. מאמץ עילאי בשביל כמה דקות של פסגת יופי.
שבועות האופנה, ובמיוחד זה של פריז, הנחשב ליוקרתי מכל שבועות האופנה בעולם, הם חגיגה לכל אוהב אופנה באשר הוא – על המסלולים ומחוצה להם. עשרות צלמים מתגודדים ברחובות כשהם ממתינים לסלב או לפאשניסטה הבאה שתגיע – קים קרדשיאן שהפתיעה וצבעה את שערה לבלונד בתצוגה של לנווין; קתרין דנב, אורחת קבועה בתצוגות של שבוע האופנה בפריז; או כוכבות סיניות בעלות פני פורצלן מושלמים. העיר מתמלאת בדוגמניות שממהרות מתצוגה לתצוגה, וכשיש תצוגה גדולה, גם סתם תיירים שעברו במקרה במקום יכולים לקחת חלק לרגע בעולם הקסום הזה.
92 תצוגות אופנה התקיימו בשבוע שבין 3 ל-11 במרץ, רובן של בתי אופנה צרפתים, אבל גם של מעצבים אמריקאים, סינים, יפנים והודים, זאת לצד עוד עשרות חללי שואו רום שנפתחו כדי להציג קולקציות שלא על דוגמניות. בין המוזמנים עיתונאים, קניינים ואורחים של המעצבים.
שבוע האופנה בפריז – 7 דברים שצריך לדעת:
תצוגת האופנה של שאנל הפכה לבראסרי צרפתי
קרל לגרפלד, העומד בראש בית שאנל, ממשיך לתעל את מה שנראה כמו שעמום קיומי לתצוגות יצירתיות. אחרי שמיקם תצוגות קודמות בסופרמרקט ענק והפך את הדוגמניות למפגינות רחוב, הפעם הוא בונה בראסרי צרפתי שלם בחלל גראנד פאלה המפואר, כולל בר, מלצרים וארוחות בוקר צרפתיות, ושוב זוכה בקטגוריה משלו בסיכום שבוע האופנה בפריז. הבראסרי, הנקרא 'גבריאל' על שמה של קוקו שאנל, הוא המקום בו סיימו הדוגמניות את ההליכה שלהן על המסלול, התרווחו על הבר, קראו בעיתון או התעסקו בסמארטפונים שלהן. אחרי כל זה נראה שהבגדים רק משניים לתפאורה הזו, וכרגיל אצל לאגרפלד הם כללו עוד וריאציות יצירתיות להפליא שנעשו על בד השאנל הידוע. הפתעה נוספת נרשמה בתחום הנעליים: מתוך 93 מראות של דוגמניות, נראתה רק נעל מסוג אחד בלבד – נעל סירה פתוחה מאחור.
הטרנד האתני
במה שנראה כמו המשך ישיר לשנות ה-70 שהיו טרנד חזק בקיץ, המראה האתני, שכולל בין היתר רקמות בעבודות יד, עובר מהפך אלגנטי בחורף הבא. אצל אלבר אלבז ללנווין הייתה זו החזרה לשורשיו במרוקו עם רקמות אתניות; בג'יבנשי היו אלה קטיפות מעוטרות ואצל איזבל מארה, ולנטינו וג'מבטיסטה – הדפסים פרחוניים ודוגמאות משולשים שבטיות.
זולנדר על המסלול של ולנטינו
שיחת היום – שהתחרתה בבלונד החדש של קים קרדשיאן – הייתה קידום סרט ההמשך של זולנדר במסגרת התצוגה של ולנטינו. השחקנים בן סטילר ואוון ווילסון צעדו על המסלול בתצוגה בעוד מהלך לא קונבציונלי שנראה על מסלולי האופנה בשבוע הזה. למרבה ההפתעה, הם נראו דווקא טוב ובהליכה המוגזמת שלהם הסתלבטו בחן על הרצינות שבה עולם האופנה לוקח את עצמו.
אופנת רחוב – נעלי סטן סמית
אי אפשר היה להתעלם מהיפנים, סינים, ניו יורקים או צרפתים מקומיים שהגיעו לצפות בתצוגות ונעלו בווריאציות שונות את נעלי הסטן סמית של אדידס. המגמה התחילה בקיץ האחרון, לאחר שאדידס השיקו אותן מחדש. אלו הן סניקרס עור לבנות שעוצבו בשנות ה-60 כנעלי טניס, ונקראות על שמו של השחקן האמריקאי סטנלי רוג'ר סמית. קשה למצוא פאשניסטה אחת, ממיליונריות במעילי פרווה ועד בלוגריות מתחילות, שמסתובבות בעיר בלי הנעליים האלה. ריטה אורה אפילו עיצבה דגם בשיתוף עם אדידס שיצא החודש.
גזרות א-סימטריות
יש מי שא-סימטריה מוציאה אותה משיווי המשקל, ויש כאלה שדווקא חיתוכים שאינם שווים באורכם, המוצגים על גזרות קלאסיות, מאפשרים להם להפגין קצת יציאה מהקופסה, גם אם לפעמים החיים לא ממש מאפשרים להם את זה. כך או כך, החיתוכים הבלתי סימטריים שלטו על המסלולים והתבטאו בפריטים שהאורכים שלהם לא היו שווים, בשרוולים, הדפסים ופאטצ'ים, בין היתר אצל סלין, דיור ואנתוני וקארלו.
המעצבת שלא כדאי להחמיץ – ורוניק ברנקיניו
המעצבת הבלגית היא אולי לא שם מוכר כמו מותגי העל דוגמת שאנל ודיור, אבל בהחלט לא נופלת מהם ביצירתיות. בעולם האופנה היא דווקא ידועה היטב. היא סגרה את בית האופנה שלה בשל בעיות כלכליות ב-2009 וחזרה לפעול כעבור שלוש שנים, והתצוגה הזו היא רק אחת ההוכחות שטוב שכך. הסגנון שלה נשי ואלגנטי, עם הרבה אהבה לפליסה (בד המקופל בצורת אקורדיאון) שנבנתה לאורך השנים. התצוגה התקיימה בחלל מדהים שנראה מהמאה ה-18, בעל קרניזים אלגנטיים וקירות מצופים עץ, שהיה הרוס בברוטליות בחלקו. הבגדים נראו דרמטיים לא פחות עם גלימות ארוכות בסגנון שלגייה מעור שחור, חצאיות פליסה מעור וחולצות מכופתרות, גם כן מעור. חלק מהדגמים נראו כאילו שעברו מלאכת פירוק והרכבה מחדש ממש כמו החלל בו הוצגו, כמו למשל סרטי עניבה של חולצות שנלבשו למעשה ללא חולצה, רק על חזיות.
פרוות
נראה שלא היה מעצב אחד שלא השתמש בפרוות בקולקציית החורף שלו ל-2015-16. מאימרות שמקשטות קצוות שמלות בבלנסיאגה ועד מעילי פרווה כבדים וצבעוניים בדיור, בקנזו ובז'יבנשי. המראות הללו מעלים באופן טבעי את הדיון המוסרי בנושא הפרוות. יש הסבורים שמדובר באחד האקטים הבלתי מוסריים על פני כדור הארץ, ויש שיטענו שאין זה שונה משימוש בפריטי עור וכי עדיף ייצור מעיל פרווה אחד בתנאים מפוקחים, על פני מיליוני מעילים סינתטיים המיוצרים מדי שנה בתת תנאים אנושיים במזרח הרחוק ומהווים מפגע אקולוגי. כך או כך, הפרווה כיכבה על המסלולים.
