סופה של הידידות האפלטונית

נשים מוצפות בגירויים. בלימודים, בעבודה ובכל תחנה בחיים; כמעט תמיד יש שם מישהו שמתבלט בנוף האנושי, בחור אחד (לפחות) שיכול למשוך אותנו. השאלה היא רק האם אנחנו בוחרות להתבונן בו באופן הזה, זורמות עם הזרמים שמבעבעים מבפנים או לחילופין נרתעות מכל סיכוי אפשרי.

כשאת ישנה בלילות במצב אלכסון והסטטוס בפייסבוק מתיישב עם "single", הגירויים הסביבתיים הם חלק מהפאן בשגרה יומיומית; את מתגנדרת ללימודים, לובשת את השמלה שקנית אתמול לעבודה ואפילו מתאפרת כשאת יורדת לקנות קוטג' וביצים בסופרמרקט השכונתי. הרי החיים הם מלאי הפתעות, ומי יודע – אולי תפגשי את ה-"אחד" בתור לקופה?

אבל הסוגיה הכייפית לכאורה הופכת לבעייתית כשאת מעורבת רגשית עם בחור/כשסטטוס היחסים שלך בפייסבוק הוא "במערכת יחסים"/"מאורסת" – או חמור מכך "נשואה". בכל מצב אחר הייתי אומרת "סחטיין", איזה כיף שאת בזוגיות (מתוחזקת ככל שתהיה), אך לא בנושא הזה; כשלפתע נובטים זרעים חדשים בחממה הזוגיות הסביבתית שלך, את עלולה למצוא את עצמך מבולבלת ולרעות בשדה זרים.

ייצוג לנשים הנמצאות בקונפליקט

זה מה שקרה לליהיא. הבייב מ-L.A, שהצליחה למצוא חן בעיניי מעת כניסתה לתכנית ועד היום, נקלעה למלכוד 22. מצד אחד היא מאורסת לבויפרנד שלה מזה כמה שנים וייחלה לרגע שבו יציע לה כבר נישואין (ולא אחת הדגישה כמה חיכתה ל"הצעה" בתעודת הזהות טרם הכניסה לבית) ובימים אלה הוא נמצא רחוק מהעין, ומצד שני – יש את עתי בבית; "פרינס צ'ארם" (כדבריה), במרחק נגיעה ממנה, חולק איתה מיטה זוגית, נגיש וזמין לה בכל עת (ומצד שלישי, יש גם את סיוון, שעליה נדבר בהמשך).

ליהיא מייצגת נשים שנמצאות בקונפליקט. ובעידן המודרני, בחסות האינטרנט והרשתות החברתיות, הצ'אטים ו"המפגשים" הוירטואלים, יש לא מעט נשים כאלו – נשים שנקלעות למצבים סבוכים ללא כוונה מוקדמת, ולעתים נכנעות ופוגשות את נקודת האל-חזור. נשים שחיות בעולם של גברים, הגורס כי המין היפה יכול לשחק תפקיד כרעיה, כמאהבת אבל לא כנואפת.

אז אני שמחה על התרחיש האותנטי. אולי זה הזמן וזו הבמה (פריים-טיים אופטימאלי עם 30% רייטינג בקלות) להראות גם את הצד הנשי. בימים כתיקונם, סדרות וסרטים הוליוודיים מטפטפים את המסר ש"כל הגברים בוגדים, פשוט רק הטיפשים נתפסים" – והנה מגיעה ליהיא וממחישה קבל עם וצופיו בחן מתקתק – שגם לנשים זה יכול לקרות. ובכל זאת, היא מצליחה לצאת טוב מהסיפור.

ידידות אפלטונית – אין חיה כזאת

פרידה, החכמה בנשים, נחלצה לעזרתה (אם במכוון ואם לאו), וביקשה ממנה לספר את האמת לאמיתה – עד כמה היא רוצה להתחתן. כמובן שההפקה בחרה להראות לנו את תשובתה, ואף ריככה את המנגינה המלווה אותה, אולי כדי למנוע מאיתנו לפתח מוטומטית אנטיגוניזם כלפי הבלונדה המתאהבת. כבר אז הבנתי שמיטת הנישואין העתידית שלה עמוסה בסדינים בלויים ומלאי כתמים.

בקטנה טעון שיפור: • האמבילוונטיות של סיוון אברהמי; בבוקר היא עם עמיר, בערב היא מתחרטת. תחליטי כבר! • הגילוח של ג'קי; אנחנו מעדיפות אותו עם זיפים מסוקסים או זקן צרפתי • הטון המתרפס של ליאם והמשפטים באנגלית טעון שימור: • ההדפסים על החולצות של יורם • הפיאות הצדדיות של עתי • הקוקו הגבוה של נופר (לתפארת מראה ה"סקול גירל")

"בשנתיים האחרונות בניתי המון שנאה לבן אדם", התוודתה בגילוי לב. נכון שאומרים שהגבול בין אהבה לשנאה הוא דק מאד, אבל בכל זאת, לא ציפיתי שהמשפט הראשון שייצא מפיה יתאר כך את הגבר של חייה. הרי כל בחורה אחרת אמורה לחגוג את אירוסיה. וכאן, הרגשתי שליהיא מבכה את שינוי המצב המשפחתי העתידי. במקום להתחיל ב: "הוא מתוק אמיתי, אני משתוקקת לומר לו כבר 'איי דו' אבל יש כמה קשיים שאנחנו צריכים להתגבר עליהם", ליהיא בחרה להיות תמציתית ולהתחיל מהסוף; "לפני שאקבע תאריך אצטרך לראות אם הכל בסדר". ובלשוננו: "קודם אבחן את השטח עם עתי".

שוב מוכיחים לי, הפעם בשידור חי, שאין חיה כזאת "ידידות אפלטונית". תמיד יש צד אחד שרוצה משהו מעבר לשיחות נפש ומפרטנר לבילויים נטו. בעוד צד אחד "מפקיד" את כל עולמו באוזני השני ובטוח שהוא נמצא במערכת יחסים כשרה למהדרין, ללא היקשרות רומנטית וללא תנאים, הצד השני מרגיש אחרת. תחת מעטה של אוזן קשבת הדדית ואפשרות לומר ה-כ-ל, נרקמים להם מצדו משיכה וחיבור מהזן שבינו לבינה.

כנסו לראות את עתי בוכה ואת ליהיא נמסה:

חברות הכי טובות – יש חיה כזאת?

אולי זו הסיטואציה, המרחב המצומצם או האפשרות הנהדרת לבחון את היחסים מפרספקטיבה אחרת, או אולי זה אור צהוב ברמזור בדרך למסלול "הבטוח" לחתונה שנועד להעיר את ליהיא ולגרום לה להסתכל לצדדים בטרם החצייה לעד. ואולי זה בכלל רק בגלל עתי וסך התכונות הראויות שהוא מספק. ארז טל סיכם את זה יפה – "יש משהו בעתי הזה שכולן מתאהבות בו". אח, כמה שהוא צודק.

וכן, רצה הגורל וליהיא הייתה שם כדי לאסוף את השברים של עתי, לאחר הדחתה של סיוון דרור. לאורך כל הימים בבית, היה ביניהם מן חיבור אפלטוני ומתוק, והם חלקו משהו אחד במשותף: אהבתם לסיוון דרור. בהתחשב בעובדה המרה, שליהיא וסיוון הן סוג של BFF (=בסט פרנדס פוראבר), נראה שליהיא מצליחה לערער בהפגנתיות על המוסד ה"סו קולד" פרנד'ס.

מעניין היה לראות את תגובתה של סיוון דרור, לו הייתה נכנסת לבית האח בשנית, אחרי שהייתה צופה בגזרה המתחממת מצדה של ליהיא כלפי עתי. האם גם אז הייתה אומרת לה "תזכרי תמיד שאני אוהבת אותך" או אולי הייתה יורה לעברה משהו נוסח "שמרי את הידייים שלך לעצמך".