סוף מעשה בבחילה תחילה

תמיד יש פעם ראשונה

חזרתי מאוחר מאיפשהו, וסבא של הבן שלי, שעשה בייביסיטר אצלנו בבית, ישב וצפה באח הגדול. ככה הייתה הפעם הראשונה שקרני האור שמופצות מהטלוויזיה בזמן האח הגדול, ממש חלפו דרך קרניות העין שלי.

הנה, אני צופה בדקות הראשונות של העונה. "מביאים את הארוס שלה" הוא אמר לי בטון שלא יכולתי לפענח. היה בו דריכות, עניין, חשש מאסון, התלהבות. "אה-הא". אמרתי בזהירות, לא רוצה להישמע בור. לאט לאט הבנתי את מה שכולם ידעו רגע אחד קודם. כמו שהוא אמר, מביאים את הארוס שלה. ויש את עתי וכל זה. ואז עלתה בי בחילה. את הדמויות אני לא מכיר, ואין לי שום הזדהות או אנטי כלפי הדמויות.

חשבתי שזה סוג של משחק טלוויזיה שבסופו אחד השחקנים ירוויח מיליון שקל. זה סוג של תחרות, שאין לה חוקים. במשחק הזה הכדור הוא השחקן, וכלי המשחק הם השחקנים האחרים. אתה שחקן וגם כלי במשחק. החוקים הם בעיקר שצריך למצוא חן בעיני הצופים ולהשתדל לייצר כאסח שמצטלם טוב בטלוויזיה.

עשי ואל תעשי בתקופת אירוסין

בין השחקנים הגיעה מישהי מאורסת, שזה כבר טקס מוזר. סוג של מיני חתונה, תקופת התרגלות לגבר, שיפנים לאט לאט, שהחתונה לא תיפול עליו בבת אחת.

זה אומנם לא חתונה אבל, מה דעתכם, עד כמה זה מחייב? מה יכול לצפות ארוס מארוסתו? בואו נסכים שאירוסין לא עושים כדי להתחנף לסטוץ שתישאר עוד לילה. אירוסין לא עושים עם גבר רק כי לא היה סרט טוב באותו יום.

אירוסין, לא בעולם שלי, אבל אירוסין זו הבטחה. המינימום שההבטחה הזו יכול להכיל, הוא שאם אחד הצדדים מתחרט, העלמות פתאומית, היא כבר לא אופציה לספר לשני על זה.

אה, כן, גם להזדיין עם אחרים כדרך להסביר לך שזה נגמר, נחשבת ללא מקובלת, מסכימים? והנה לנו מישהי שהבטיחה הבטחה ומפרה אותה תוך כדי משחק, לא פחות ולא יותר, לא איזו פעילות על-מוסרית, לא מחקר אקדמי, לא שום דבר פרטי. משחק, שיש לו הרבה יוצר צופים מאשר למשחק כדורגל.

ליהיא מעוררת בחילה ועוד כמה תהיות

והנה ליהיא, קבל עם ואשתי, זונחת את ההבטחה בשידור חי, ונכנסת לרומן של זיונים עם איזה חמוד אחד. את כל זה בוחרת השרמ.. סליחה, כמעט יצא לי, אבל בינתיים התאפקתי, חכו לסוף. בכל מקרה, ליהיא מפרה הבטחה אל מול העיניים של חבר'ה, איך נגיד, מגילאים מגוונים למדי. צופים בה, מה? מגיל 12 עד 90? אם הגזמתי זה בכמה ימים לכאן או לכאן.

אז כל עם ישראל ואשתו רואה את ליהיא עושה מעשה, שוואלה, הייתי מת למצוא דרך קלה להגיד את זה, איזה ניסוח יותר קליל, אבל אין לי. ליהיא עושה מעשה לא מוסרי. אפילו הייתי אומר בהמי, במקרה הקל – דוחה.

נראה לי שיהיה קל להסכים שלא פותחים רומן חדש לפני שסוגרים רומן ישן. כשעושים שני רומנים במקביל, לאחד מהם, במידה לא מועטה של הצדקה, תהייה תחושה של נבגד. אז איך סוגרים סיפור קודם? בואו נחשוב, איך באמת עוזבים את האהוב שלך? בואו נביע דעה על הדרך הבאה: מזדיינים עם בחור חמוד בשידור חי מול מדינה שלמה, ומקווים שהאהוב ייקח את זה בקלות, ויגיד, "וואלה סבבה", העיקר שלא ידיחו אותה עוד פרק.

עכשיו תראו, העובדה שכוכבת משחק טלוויזיה, במהלך המשחק, זלזלה באופן כל כך בוטה, דוחה, באדם שכמה ימים קודם היא גרמה לו לחשוב שהם זוג לנצח, פתאום נראית לנו טבעית כמו כאב הבטן אחרי פלאפל שטוגן בשמן שלא החליפו שישה חודשים באיזו תחנה מרכזית אי שם בארץ.

משל הצפרדע המבושלת קוראים לזה, ואני מקווה שזה רק משל. אם תשימו צפרדע בסיר מים, ותחממו אותו לאט לאט, הצפרדע תתרגל לחום ולא תברח עד שתתבשל למוות. לעומת זאת, אם תזרוק צפרדע למים חמים, היא מייד תקפוץ החוצה ותינצל.

ברגע שראיתי את ה"או-מי-גוד", הייתי צפרדע שהוטלה למים רותחים. עדיין לא הכרתי את הדמויות, צפיתי בהן נקי מדעות קדומות על הדמויות. ברגע ש"הביאו את הארוס שלה", הרגשתי כמו משה שירד מההר ורואה את העם חוגג עם חיקוי סינטטי, נוצץ, אבל ריק מתוכן, לדבר האמיתי. והעם חוגג, העם רוצה עוד, העם סוגד.

עד כדי כך רוצה עוד, שאם כבר העיפו מישהו מהתוכנית, העיפו את המדרכה עליה פסעה בדרכה להרוס לארוס שלה את היום, אולי את השנה.

הנה שחקנית שנמצאת בדרכה לזכייה במיליון שקל ומבטלת את אחת ההבטחות החשובות שאדם נותן במהלך חייו לאדם אחר, באותה קלות שבה ביטלתי את הבטחתי לאמא שלי שאני בחיים בחיים לא יאחר יותר לבצ'פר.

אני איחרתי שוב בלי להסביר לאמא וליהיא מזדיינת עם אחר בלי להסביר שום דבר לארוס שלה. היא לא מצליחה להתאפק, ובשידור חיי, מדגימה לאלפי צופים וצופות, כולל בני ובנות 14, איך מתנהגים בעולם מודרני. היא מלמדת שעזוב אותך מהקטע הדוחה הזה של אחריות, התחייבות, טווח ארוך. כבד כל הסיפור הזה. אכול ושגול כי מחר הוא ייפול, וכוס אמו כל עם ישראל בשידור חי. יאללה, אל תשכחו שבסוף, השאלה העיקרית היא: יצא זיון?

כמה רייטינג מצליחה להביא הפרת הבטחה לחיים משותפים, עתיד משותף ונאמנות מינית? 38.9 אחוז – מסתבר. כולל לרגע קצר, גם אותי. דווקא את הקטע של ה"אוי מיי גוד-אוי מיי גוד", שראינו מככב בארץ נהדרת, ראיתי. אבל באותו רגע – לא הבנתי.

רגע, נראה לי שפתאום, עכשיו אני תופס את העניין. הבנתי את ליהיא. את הפרת ההבטחה היא עושה תוך כדי משחק, ובמשחק היא משתתפת כדי לזכות במיליון שקל. יוצא שהיא הזדיינה עם עתי במקום אליו הגיעה בניסיון לזכות בכסף.

רגע, רגע. יוצא שהיא מזדיינת למען כסף. איך אמרנו קוראים למקצוע הזה?