סוהו בפלורנטין

משרד אילן פיבקו אדריכלים הוקם ב-1981 ומאז מתכננים בו מגוון פרויקטים: מתחמים ומגדלים למגורים, בתי מלון ומבני ציבור, וילות ומשרדים. פיבקו זכה בהכרה ציבורית בעקבות תכנון מגדל המתכת לצד נתיבי איילון. מאז הוא אדריכל-מותג בנוף המקומי. הפרויקטים שלו מאופיינים בקו מודרני המושפע משפה אדריכלית עכשווית ובעיקר מאדריכלות יפנית ואירופאית עכשווית.

מה אופיו של הפרויקט רביעיית פלורנטין ובאיזה סוג בנייה מדובר?
פרויקט המגורים החדש מורכב מבלוק מגורים עירוני המוקף בארבעה רחובות, בשטח של ארבעה דונם. עוד שלושה דונמים יופנו לשטחים ציבוריים. זה לא עוד בבניין בתוך שרשרת בניינים ברחוב, אלא בנייה המתייחסת לבלוק חדש כחלק ממרקם אורבני בקנה מידה שכונתי גדול, סביבה חופשית לפעולה. לכן יכולתי לעשות כאן משהו שונה.

מדובר כאן במסה קריטית של דירות שתיתן לפלורנטין לב חדש ותחזק את כוחה של השכונה. יצרתי משהו שמתחבר לרוח של פלורנטין. זהו מעין סוהו של צעירים, כיוון חדש, מקום פחות פורמלי, פחות בתלם. מקום שמושך את העגלה קדימה ויוצא מהקווים הסטנדרטים.

כיצד אתה רואה את שכונת פלורנטין בעתיד ואת "רבעיית פלורנטין" בתוכה?
פלורנטין בעתיד הלא רחוק תהיה מקום של צעירים, אמנים, מעין הסוהו החדש, המקומי, התל-אביבי. תגור בה חברה שפחות חיה בקופסה. בפלורנטין של מחר יהיו יותר מסחר ויותר דיזיין, נגיעה באמנות וברוח ופחות שבלוניות. נבחנת הצעה להעביר לאזור את סדנאות האומנים.

מרכז האזור החדש ינוע מרחוב אילת לרחוב קיבוץ גלויות, והפרויקט נמצא בלב האזור. אזור פלרונטין ישתנה כמו שקרה בשכונות בניו יורק כמו ניו וילג', מיט מרקט, סוהו, טרייבקה, שהיו אזורי מסחר והפכו לאזורי לופטים, אזורי דיזיין, שרוב הדיירים בהן הם חבר'ה צעירים.

איך נולדה הצורניות של הפרויקט?
רציתי לתכנן בקנה מידה נעים המאפשר חיים למטה, זרימה של דבר שנכנס לתוך דבר, יצירה של מעברים טבעיים והשתלבות של שטחים עירוניים. יש פה את הקרבה לים, ללב תל-אביב, לשדרות רוטשילד. זה המקום לחיות בו בתל-אביב. המרכז הפועם והחי, מרכז המרכזים של האקשן התל-אביבי.

בניין מצופה במבוק בלב פלורנטין

העולם צועד לכיוון אדריכלות ירוקה, בנייה ירוקה, כיצד זה מתבטא בפרויקט?
תכנון הפרויקט הותאם לכיווני השמש ויש בו חשיבה על הצללות. החזיתות תוכננו בחשיבה ירוקה מבחינת חסכון באנרגיה. הכוונה היא ליצור מערכות ירוקות, בנייה מחומרים לא רעילים ושמירה על איכות הסביבה. בניין המצופה בבמבוק, שהוא עמיד מאד, גדל במהירות, נפוץ, לא יקר יחסית ולא בזבזני כמו עץ.

מה כמות הדירות בפרויקט וגודלן?
המתחם יכלול ארבעה בניינים שבכל אחד שמונה קומות, ויהיו בהם 242 יחידות דיור ו-3000 מ"ר של שטח מסחרי להשכרה. מתוכננים לקום בתי קפה, חדר כושר, חנויות מעצבים וספא גדול שיהיה פתוח לקהל הרחב, עם בריכה. ייבנו גם שלוש קומות תת-קרקעיות למטרות חניה. המתחם מתוכנן לקום בתוך שלוש שנים.

מדובר באזור של אמנים, יוצרים ואנשי רוח, האם המחירים מתאימים אוכלוסיית היעד?
הפרויקט מיועד לאנשים שיש להם טעם טוב, הבנה של איכות מגורים וחיים בלב הפועם של העיר. זוהי תמצית החיים התל-אביבית, והיא מיועדת לאו דווקא לאנשים עשירים. חלק מהדירות קטנות, אבל השטח מנוצל היטב. לא יהיו ממ"דים בדירה אלא באמצע קומת המגורים (ממ"ק – מרחב מוגן קומתי), והדבר אפשר גמישות בחלל ותכנון גמיש של הדירות. חברת ניהול והמסחר תתחזק את השטחים הציבוריים הפתוחים בקומת הקרקע, והספא יהיה עסק פרטי. כך העלות של דירה תהיה די מינימלית ולא יועמסו על הדיירים עלויות גבוהות מדי.

חלונות מהרצפה עד התקרה

בפרויקטים רבים הנבנים כיום יש אפשרות לקבל את מעטפת דירה בלבד ופנים הדירה מתוכנן בהתאם לרצון הדייר. האם כאן זה אפשרי?
חלל הדירות גמיש. אני לא נוטה לאפשרות הזאת מכיוון שלא מדובר בקונים שיש להם יכולת כספית גדולה, ואני לא רוצה לקבל "פינישים" ברמה ירודה של פנים הדירות. הדרך היחידה לשמור על רמת גימור נאותה היא לעשות את כל הבנייה תחת פיקוח אדריכלי צמוד ולתת לדיירים רק אפשרות לשינוי. בפרויקטים אחרים, יוקרתיים, כל רוכש שקונה מעטפת מביא עמו אדריכל ואפשר להגיע לגימור ברמה גבוהה. כאן מדובר בחבר'ה צעירים, ואנחנו רוצים לתת רמה אחידה של מערכות האינסטלציה, המיזוג וכו', לכן הן יסופקו על ידי קבלן.

מה בפרויקט עושה אותו שלך, מאפיין את השפה האדריכלית, העיצובית, שלך?
כתב היד שלי מופיע בפרויקט. כל פרויקט שלי הוא ייחודי ואין העתקים של אותו דבר. יש מאפיינים דומים, מכנה משותף. חשוב לי שהחלל יעטוף אותך בנעימות ואני רוצה שתהיה איזושהי התרוממות נפש שמגיעים לפרויקט וריגוש שילווה את החיים בו. יש את זה בכל הפרויקטים שלי, מהגדולים ועד הקטנים: ניצול החלל ומרחב המחיה נעים.

הקווים העקומים מייצרים משהו רך, ידידותי. החלונות נמשכים מהתקרה לרצפה. אני בוחר את האביזרים ויוצר מגורים מהסוג שאני אוהב ורגיל אליו עם טאצ', עם דיזיין, לא קופסה קבלנית. יש פה משהו שנעשה במיוחד בשבילך. אני אוהב איכות, רבדים רבים ולא רובד אחד, משהו שזורק אותך למקום אחר ומעשיר את חווית השימוש בו.

הכתבה התפרסמה במגזין נישה, דצמבר 2009

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה