סוד הדברים הנסתרים

השידה ממשיכה להמציא את עצמה כל פעם מחדש. השידה בראי הזמן

88 שיתופים | 132 צפיות

לדברי, בני דיקלר, מעצב תעשייתי ומרצה בחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, השידה החלה את דרכה כארגז המשאות שהרומאים הסתובבו אתו וכבשו את העולם. "זהו ארגז שסוחבים אותו ארבעה אנשים, שעם הזמן קיבל גם רגליים. ככל שעלה הסטטוס של בעל הארגז, הייתה השידה שלו מעוטרת בפיתוחי עץ ומשובצת במתכות יקרות כמו כסף וזהב. בשלביה הראשונים היא הייתה תחתונה בלבד ושימשה לאחסון. השידות הראשונות נפתחו מלמעלה ורק מאוחר יותר הוסיפו להן מגירות חזיתיות".

דיקלר מספר שבתקופה הגותית החלו לצייר עליה גם קדושים על פי התפיסה המגדילה את דמותו של הקדוש ככל שמעמדו הדתי היה גבוה יותר. "בתקופה זו הציורים היו ללא עומק, כנהוג בתקופה הגותית. בתקופת הרנסנס התחילו לצייר ציורים עם פרספקטיבה ועומק. בתקופה זו הייתה פריחה לשידה והחלו לצייר עליה גם ציורי נופים, רישומים של מבנים ונושאים מגוונים. היא הפכה להיות פחות קדושה, והשימוש בה הפך יותר ויותר למעשה של חולין.

"השפעת המסחר עם סין ואיטליה, נתנה את אותותיה בשימוש בטכנולוגיות חדשות של צביעה בלכות בצבעים שונים", מסביר דיקלר. "לדוגמה, בסין משתמשים בצבע שחור, ולכן חלק מהרהיטים נצבעים בשחור עם תוספת לכה. טכניקה נוספת הובאה מדמשק, ומה שמאפיין אותה הוא גילוף עדין ושיבוץ של צדפים וצורות גיאומטריות עם מוטיבים אסלאמיים. בתקופת הבארוק נעשה שימוש בשידות בעצים איכותיים ובפורנירים מיוחדים כמו דובדבן. עם הזמן הוסיפו לשידה גם אלמנט נוסף – ארון עליון. הוא צר יותר, לא רחב כמו השידה ויש בו מדפים. במקרים מסוימים האלמנט העליון קיבל גם דלתות זכוכית או דלתות רגילות. תהליך זה הוא שמבשר את התפתחות הארון בן זמננו".



שידה יכולה ליצור אווירה ולספר סיפור<br /> צילום: Siam" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/727/16727/380×225.jpg?1176966863" />                             </p>
<div>שידה יכולה ליצור אווירה ולספר סיפור<br /> צילום: Siam</div>
</p></div>
<h2>כשלואי רצה שידה</h2>
<p>עם התנועה על ציר הזמן, חלו גם שינויים צורניים בשידות. חלק מהן התפתחו לסקרטר, שידה נפתחת שהיא מעין מכתבה, ובמקביל התפתחו גם שידות איפור. בתקופה המודרנית זכתה השידה בקווים נקיים והחלו להוסיף לה חומרים. דיקלר: "במאה התשע עשרה מתווספת המתכת, ובמאה העשרים עושים כבר שידות בשילוב מתכת ועץ או ומתכת וזכוכית". </p>
<p>אוה סמואלוב, מעצבת הבית של ה"דיזיין סנטר", אומרת ש"לפני כשנתיים מלאו 300 שנה לשידה כפי שאנו מכירים היום. סמואלוב מוצאת לקיומה של השידה מקורות כבר בתקופה התנ"כית. "השידה היא רהיט שימושי ידוע עוד מימי קדם. שלמה המלך דימה את השידה לאישה יפהפייה המאחסנת במגירותיה סודות: "שרים ושרות ותענוגות בני האדם, שידה ושידות" (קהלת ב' פסוק ח'). לדברי סמואלוב, הקדמונים השתמשו בשידה כארגז גדול ששימש לאחסון משק הבית או הנדוניה, והצרפתים היו אלו שהפכו את השידה למרכיב עיצובי. לואי ה-14 הוא שיצר את השידה שאנחנו מכירים היום. היא התאפיינה בעיצוב כבד עם עיטורים רבים. "ב-1700 לערך קיבלה השידה עיצוב במראה קליל יותר וגם נוספו לה המגירות. בתקופתו של לואי ה-15 השידה הפכה לרהיט חשוב ביותר, ובתקופתו של לואי ה-16 נוספו פתרונות מכניים של פתיחה, נעילה ומגירות נסתרות. כל השינויים שעברה השידה מאז היו בעיקר צורניים ונבעו מרוח התקופה". </p>
<h2>צמודה למיטה, יפה בסלון</h2>
<p>דבי ניסו: "השידה לא רק נחשבת כפריט עיקרי בחדר השינה וניתן כמובן למצוא אותה גם בסלון. השמים הם הגבול וניתן למצוא שידות מנירוסטה, מסוגים שונים של עץ המגיעים ממקומות רחוקים בעולם, שידות בשילוב כסף, שידות גבוהות, רחבות ואפילו שידות תואמות בחדר השינה ובסלון. בתכנון הסלון תופסת השידה מקום נכבד עוד בשלב התכנון הראשוני. היום כבר לא מתאימים את צבע השידה לסלון, אלא מתחילים עם הריהוט ועוברים לצבע ולשאר הפריטים".</p>
<p>ניר פרלמן, מעצב הבית בנגריית "עץ המשאלות" המתמחה בעיצוב רהיטים מעץ, אומר שמקומה של השידה היה והנו פופולרי גם היום, לצד המיטה בחדר השינה. "עד לשנות ה-80 לערך, ראשי המיטה היו גדולים מאוד, והשידות עוצבו כמדף תלוי או על רגליים, כאשר היוו חלק אינטגרלי מהמיטה. מאז עברה השידה 'תהליך של עצמאות' – ניתוק מהמיטה – והיא מעוצבת כיחידה עצמאית, אך קוויה העיצוביים נגזרים לרוב מאופי המיטה. לדוגמה, אם המיטה עשויה מעץ מייפל ומעוטרת באביזרי מתכת מרוקעים, סביר להניח שהשידה תעוצב באותם קווים ומאותו החומר". לדברי דיקלר, השידות הפופולריות הן בעלות שתי רגליים ומשטח אחד, תיבות מודולריות, יחידות של קוביות בשילוב מודולרי, שידה ללא דלתות שמחלקים אותה בחלוקה, דרך יחידות המשלבות עץ וזכוכית, כאשר בחלקן נעשה אף שימוש בשיש.</p>
<p></p>
<div class= השימוש בשידה הוא מגוון, גם כפריט עיצובי שיכול להיות ייחודי לחדר וגם ככלי אחסון <br />צילום: ביתילי" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/728/16728/380×225.jpg?1176966997" />                             </p>
<div>השימוש בשידה הוא מגוון, גם כפריט עיצובי שיכול להיות ייחודי לחדר וגם ככלי אחסון <br />צילום: ביתילי</div>
</p></div>
<p>העיצוב המדורג והמודולרי של השידה הושפע מסגנון ריהוט יפני עתיק ביותר שכבש את סין במאה ה19. השידה עוצבה משלושה חלקים מתוך מחשבה שאפשר יהיה למקם את החלקים בדרכים שונות ויצירתיות במרחב העיצובי הנתון, וכך למעשה היא מתפצלת למספר שידות ברחבי הבית. </p>
<p>יהושע קסטיאל, מסביר שמיקום יוצא דופן של שידה בבית, יוצר אפקט גימיקי ומפתיע. "אם לוקחים יחידה של פאב אנגלי, שידה מיושנת שמציבים בחלל מינימליסטי, היא תיצור ניגוד עיצובי ומפתיע. אפשר גם ליצור משחקי פרופורציות. שידה נמוכה ומוארכת או שידה צרה וגבוהה, ישוו לכל חדר מראה שונה וחדש. ניתן גם לקחת שידת מתכת ששימשה רופא ולהשתמש בה כשידה באמבטיה לאחסון מגבות. היציאה מההקשר יוצרת ניגוד מעוצב, מיוחד ומפתיע".</p>
<p>קסטיאל אומר שיש שיבחרו בשידה במראה מינימליסטי ובקווים נקיים, ויש שיבחרו בשידה "דמשקאית", במראה הגדוש. לדברי קסטיאל, אפשר להשתמש בשידות על מנת לייצג בחלל מחוזות תקופתיים. "שידה יכולה ליצור אווירה ולספר סיפור. לדוגמה, שידה שקיבלנו כירושה או שידה שקנינו בשוק העתיקות בפרובאנס, תיצור אווירה ייחודית כאילו המינגוויי השאיר לנו אותה בבית (למשל, שידה אנגלית שחורה עם דלתות שקופות שדרכן ניתן לראות בקבוקי ליקר וכוסות קריסטל, שמפניירות וכו')".</p>
<h2>גם סדר, גם עיצוב</h2>
<p>השידה, על פי קסטיאל, מציעה פתרון אחסון מצוין לחללים שונים ולפריטים קטנים יותר, כגון אחסון לבנים, מערכות אוכל, ספרים וכיו"ב. המעצב אריק בן שמחון, מסביר: "הצורך בשידות נובע מהצורך לארגן ולהיות מסודרים. מהות המוצר היא סדר. כשאדם רוכש שידה, יש לו חלום שהחל מיום הוא יהיה מסודר. השידה מאפשרת באמצעות המגירות לחלק לנושאים את הפריטים המאוחסנים. החלוקה היא למעשה יצירת סדר בנושאים שמלווים אותנו בחיי היום יום." אוה סמואלוב, אומרת שהשימוש בשידה הוא מגוון, גם כפריט עיצובי שיכול להיות ייחודי לחדר וגם ככלי אחסון. "את השידה ניתן למקם בכל חדר ושימושיה רבים בהתאם לחדר שבו היא נמצאת. לדוגמה, שידה בכניסה לבית היא הרהיט שמקבל את פנינו ונותן למקום את האמירה העיצובית. שידה בחדר השינה יכולה לשמש כמקום אחסון של לבנים ועוד. פעמים רבות משולבת השידה כריהוט משלים או אלמנט נפרד- ותפקידה לשבור את המראה המותאם ולגוון אותו". </p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: <a href=נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה