סוגרים שנה בתחום העיצוב

1. גידי בר אוריין – אדריכל

"ניכר כי בשנה החולפת עולם האדריכלות חווה חזרה לפרופורציות אנושיות. אם בעשור החולף נקבע רף גבוה של אדריכלות ראוותנית, יקרה ובזבזנית לעתים, הרי השינויים העולמיים, המשברים הכלכליים השונים וההתעוררות החברתית במוקדים שונים בארץ ובעולם שהתחוללו השנה, היוו נקודת תפנית לכיוון אדריכלות ממוקדת וידידותית יותר לסביבה ולמשתמש, בעלת מאפיינים של קנה מידה אנושי. סביר להניח שמגמה זו תלך ותתעצם בשנים הקרובות ותתווה את הרוח המנשבת בשמי האדריכלות העולמית בכלל ובארץ בפרט".

– המשרד "בר אוריין אדריכלים" נוסד בשנות ה-90 על ידי בני הזוג גידי וטל בר אוריין, בוגרי הטכניון באדריכלות ובבינוי ערים. השניים מזוהים בעיקר כאדריכלי שימור והתחדשות עירונית בתל אביב וביפו. בין עבודותיהם: מגדל המגורים G בתל אביב, פרויקט אנטוקולסקי, מבני מגורים ומשרדים במתחם חסן עראפה בתל אביב ועוד.

גידי בר אוריין: "האדריכלות הופכת ממוקדת וידידותית יותר לסביבה ולמשתמש"

2. אריק בן שמחון – מעצב

"בעולם שבו התחילו מהפכות חברתיות עוד הרבה לפנינו, שנת 2011 מייצגת עבורי בעיקר צנעה. העיצוב הפומפוזי פינה את מקומו לעיצובים צנועים יותר, בסיסיים יותר ו'מהדקי חגורה' יותר. אני חושב שזו רק ההתחלה של דרך חדשה בכל תחומי החיים בכלל ובתחום העיצוב בפרט. אין זה אומר שלא נרצה עיצובים חדשים, מקוריים ומפתיעים, אך השימוש בחומרים חוזר לפריטים מבוססי חומר אחד או שניים: הרבה עץ ופלסטיק מעובד ופחות פרזול וגרנדיוזיות. המטרה היא לשלוט היטב בסגנונות השונים כדי לדעת להפיק את המרב גם מחומרי בסיס, בצורה מקורית ומסקרנת".

– אריק בן שמחון החל את הקריירה שלו בגיל 24, ועבודותיו הראשונות היו חלק מפרויקטים מסחריים במלונות, במועדונים ובמסעדות. כיום הרהיטים שלו מוצגים בחנויות ברחבי העולם, והוא המעצב הישראלי היחיד שנבחר להציג במתחם Super Studio היוקרתי במילאנו במסגרת Salone del Mobile.

3. רונן לייבמן – מעצב, אמן וידיאו ותיאורטיקן

"לשמחתי בשנה האחרונה בלטה מגמה של הרחבת הגדרת הקיימות, מעיסוק בסביבה לעיסוק בחברה. התחום רחב הרבה יותר מעיסוק במיחזור ובאיכות הסביבה, והמחאה החברתית הביאה לתודעה גם את תפקידן של הרשתות החברתיות ואת השתלבותם של מעצבים בפעילות המחאה ותרומת הידע העיצובי שלהם למטרות ציבוריות חברתיות.

דוגמה בולטת לכך היא סטודיו יואב עינהר שמיתג ועיצב חלק ניכר מהמחאה החברתית. ברוח זו אחד הרעיונות שחדר לתחום העיצוב הוא העיסוק בקוד פתוח שהוליד תפיסה חדשה של מוצר. למשל, פיני לייבוביץ' החל להציע למכירה רהיטים בעיצובו שטרם נבנו: הצרכן רוכש את השרטוט ואת הוראות העבודה ויכול להמשיך ולייצר את המוצר בעצמו.

דוגמה נוספת היא ניקולא אנריקו סטאובלי, המציע למכירה שרטוטים לעיצובי קרטון בעבודה עצמית. החיבור בין שתי גישות אלו – חברה וקוד פתוח – מוביל בסופו של דבר לאחת התופעות הבולטות בתחום הקיימות בשנה האחרונה: יותר ויותר פרויקטים בעיצוב מציעים ניצול של תוצרי עיצוב כעבודת קהילה לפתרון בעיות רחבות כגון טיהור מים, גידול מזון המוני וכדומה.

– רונן לייבמן הוא מעצב, אמן וידיאו ותיאורטיקן, בוגר לימודי וידיאו ותקשורת ב-University for the Creative Arts באנגליה. ראש החוג לעיצוב בסמינר הקיבוצים.

מעיסוק בסביבה עוברים לעיסוק בחברה. הדמיה של רונן לייבמן

4. סיגלית לנדאו – אמנית פיסול, וידיאו ומיצב

"השנה החולפת מאופיינת בחוסר בהירות, בשינויים ובמהפכות. המזרח התיכון מתקומם ומאותגר. אפריקה מתחילה שלב של העצמה. פירושם של כל אלה הוא סימנים ראשונים של אובדן הזוהר, של צניעות, של זהירות, של אופטימיות (מזויפת), של מציאות פוליטית ולא תיאוריה פוליטית. בהתאם לכך, גם באמנות יש חזרה למיצבים, לאמנות שאיננה רק וידיאו, אלא אמנות חושנית יותר שמערבת חשיבה על מערכות מורכבות. האמנות השפיעה רבות על העולם בשנה האחרונה, נפתחו הגבולות לאמנים והם הפכו לסוכנים של שינוי. לדעתי תהיה גם עדנה לקראפט – לעבודת כפיים".

– סיגלית לנדאו היא אמנית פיסול, וידיאו ומיצב בוגרת בצלאל, שזכתה בפרסים רבים וחשובים ובהכרה בינלאומית. חיה ופועלת בתל אביב. עבודות שלה נכללות בתצוגת הקבע של האמנות הישראלית במוזיאון ישראל, ירושלים, והשנה היא ייצגה את ישראל בפעם השנייה בביאנלה לאמנות בוונציה.

עבודה של סיגלית לנדאו

5. עזרי טרזי – מעצב

"2011 היא שנה של מפנה, ולכן נדמה היה שבשנה זו התבצעה עצירה כדי לעשות את הסיבוב הדרוש בתחום העיצוב. המפנה התחיל עם רוכל הירקות בטוניסיה, בוגר תואר ראשון במחשבים, שהצית את עצמו משום שהמשטרה לא אפשרה לו למכור ברחובות העיר. התבערה לא רק הפילה את המשטר שם, אלא התפשטה כאש בשדה קוצים בכל המזרח התיכון והשפיעה גם על ישראל ועל ארצות הברית. זהו דבר חדש שלא ידענו כמותו – כמיהה של המין האנושי למודל כלכלי-חברתי חדש שלא קיים בספרי האידיאולוגיה. הקומוניזם מת. הסוציאליזם והקפיטליזם שניהם נכשלו.

הכמיהה למשהו חדש תמצא את עצמה בשנים הקרובות בעיצוב ובארכיטקטורה. צריך למצוא מודל חדש לחיים עם משמעות, מודל חדש לחיים קהילתיים וחברתיים, שערכים פשוטים כמו הוגנות, צדק וערבות הדדית מאפיינים אותו בדרך חדשה ושונה ממה שהכרנו עד כה.

המוצר הבולט ביותר בעיניי לשנת 2011 הוא המאהל הארעי. אוהל מחנאות שבו ספה משומשת, גיטרה ושולחן מאולתר יצרו מקום מפגש. כל כך מעט יצר כל כך הרבה. המקום הפך לאטרקטיבי בזכות האנשים שהיו בו והודות לדיון שהתנהל בו. להערכתי זה יטלטל את העולם באופן שאיננו יכולים להעריך בכלל. זו תנועה חדשה ומרתקת, שתשנה את ההיסטוריה של המין האנושי כפי שלא היה מעולם. זה ישפיע על דרך הדיור, על דרך הלבוש ועל הדרך שבה אנשים יצרכו מוצרים".

– עזרי טרזי הוא מעצב מהבולטים בארץ, בעל סטודיו עצמאי, פרופסור וראש התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. הוא הציג בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, זוכה פרס משרד המדע, התרבות והספורט לשנת 2002 ופרס ראשון של משרד המסחר והתעשייה לשנת 2010.

עבודה של עזרי טרזי

6. ג'ף המדה – אמן יפני-קנדי

"2011 הייתה שנה של עומס במדיה. חברות חיפשו כל העת דרכים מקוריות למשוך את הקהלים שלהן. תחרויות מילאו אינספור דפי פייסבוק וטוויטר וכתבות פרסומיות במסווה של כתבות מערכתיות מילאו את כל הבלוגים הגדולים. זו הייתה 'העונה הפתוחה' לנסות כל מה שאפשר כדי למשוך קהל, וכתוצאה מכך למדו כמה חברות בדרך הקשה את המושג 'תגובה חריפה'. אני סבור שהשנה הבאה תהיה כזו שבה ננסה להשתחרר. כבר עתה אנחנו מחוברים ליותר מדי אנשים, מותגים ואפליקציות ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו מבחינת זמן פנוי. נתחיל למחוק, להחביא, נפסיק את המינוי, נפסיק להיות חברים בפייסבוק ונפסיק להיות עוקבים".

– ג'ף המדה הוא אמן יפני-קנדי המתגורר ועובד בוונקובר, קנדה. מייסד ועורך של הבלוג Booooooom.com אשר הפך עד מהרה לאחד הבלוגים הגדולים ביותר לאמנות. בעבודתו כמעצב עבד עבור החברות Oakley, Converse ו-Electronic Arts. המדה ביקר לאחרונה בישראל במסגרת משלחת של בלוגרים מובילים לעיצוב שהגיעו כאורחי Vibe Israel, פרויקט של "קינטיס" – סטארט-אפ חברתי א-פוליטי הפועל ללא מטרות רווח לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם, באמצעות העלאת המודעות לרוח היצירתית המאפיינת את ישראל.

7. מיכאל אזולאי – מעצב פנים

"בשנה האחרונה רואים בצורה מובהקת שהפשטות חוזרת ומנצחת. יש משהו בגישה הפשוטה, בחזרה למקורות ובהפחתה של התחכום הטכנולוגי שמחזיק מעמד לאורך שנים. אנשים מחפשים עיצוב שיישאר איתם לאורך זמן. גם בעיצוב בתי מלון רואים יותר ויותר עיצובים חמים ונגישים ופחות עיצובים מודרניים וקרים. מתחילות לקום מסעדות שוק המעוצבות באווירה ביתית כדי להכניס אנשים לחוויה שאינה קשורה לזמן מסוים".

– מיכאל אזולאי אחראי על עיצוב מסעדות, ברים, אולמות ומלונות, בהם מלון דן בוטיק ומלון ישרוטל קריית ענבים, שניהם בירושלים, אולמי דניאל באור יהודה ובר גליה 8 ובר ביבלוס בתל אביב.

8. דניאל חסון – מעצב פנים

"לאחר ששני העשורים האחרונים התאפיינו בשתי מגמות בולטות: הקובייה הלבנה, שבעטיה עיצב העולם לבן על לבן, וחזרה גורפת אל צבעים טבעיים כמו בז', נס קפה, אופ וייט, צבעי האבן והאדמה הבהירה, חל בשנה האחרונה שינוי מרענן. הצבעים הטבעיים תמיד עובדים יפה בבית, אבל בשנת 2011 מה שבאמת ריגש אותי זה החיבוק שקיבלו הצבעים העזים. בעקבות השפעות וטרנדים עולמיים, שהגיעו כרגיל מעולם האופנה, יש חזרה בולטת לצבעים עזים כמו ורוד פוקסיה, ירוק רעל וצהוב שמש עם קריצה קלה לכיוון הצבעים הזרחניים.

השימוש המסיבי בצבע בא לידי ביטוי בעיקר בצביעת קירות – היום אפשר לראות לא מעט חדרים שכל ארבעת קירותיהם צבועים בצבע או פריטי ריהוט שנצבעו בצבעים האופנתיים בשיטת שלייפלאק וצופו בלכה מבריקה שמבליטה את הצבע. אם לשפוט לפי ההשפעות של מגמת האופנה על עולם עיצוב הפנים, השנה הבאה עלינו לטובה עשויה להיות דווקא שחורה וכהה".

– דניאל חסון פונה לשוק הפרטי והעסקי, בארץ ובחו"ל. הוא עיצב, בין היתר, את מלון West, את פרויקט מגורי היוקרה "ירושלים של זהב", את Varna Gardens – מגדל יוקרה בוורנה, בולגריה, המשלב שטחי מסחר, קומות משרדים ודירות יוקרה, את רשת קפה קפה, את מלון הילטון מלכת שבא אילת, את מלון הריף ועוד. חסון מגיש את תכנית השיפוצים המצליחה "הבית שלך שווה יותר" שהעונה השנייה שלה משודרת בקשת בערוץ 2 ומסייעת לבעלי נכסים מוזנחים ברחבי הארץ "לשדרג" את הבית ולהביא למכירתו.