סבתא בת 40

ענת היא סבתא צעירה שנהנית מכל רגע

88 שיתופים | 132 צפיות

כן, אני מודה, אני סבתא צעירה. הטרנד המקובל של נשים בשנות ה-50 וה-60 לחייהן שמנדנדות לילדיהן להביא להן כבר נכדים נחסך ממני. הפכתי לסבתא כבר בגיל 40. אני גם גאה לספר שהיום, בגיל 46, אני סבתא לשניים והשלישית תיכף בחוץ.

אל תיבהלו. לא התחתנתי בהיותי בת 16, ובתי לא נכנסה להריון בתיכון. אנחנו לא חרדים וגם לא שייכים לעדה מסוימת, בה נחטפות הבנות הצעירות כדי להינשא. ושיהיה ברור – בתי ואני איננו עקרות בית. שתינו עובדות מחוץ לבית ומטפחות קריירה מצליחה במקביל לגידול הילדים. בגיל 18 נישאתי ובתי פיגרה אחריי ונישאה בגיל 20. שתינו הרינו זמן קצר לאחר הנישואין, והרי לכם מתכון פשוט ל"אפייה" של סבתא צעירה.

בכל פעם שמישהו שומע בנות כמה אנחנו, בתי ואני, הוא מרים גבה בהפתעה שניתן לומר כי היא אפילו מהולה במעט רחמים. "מה בער לכן?", "למה כל כך מוקדם?", "מה הבנת בכלל כשהתחתנת?", "מילא את, אבל איך הרשית לבת שלך להתחתן בגיל כזה?", ו"מילא חתונה, אבל למה להיכנס מייד לעול גידול ילדים וללדת כל כך צעירה?" – אלה שאלות שאני נשאלת באופן תדיר.

ובכן חברים, אין כאן המלצה להתחתן בגיל צעיר, וגם לא המלצה להיכנס להריון מייד אחרי הנישואין. אצלנו זה פשוט קרה, ולמזלנו כי רב – זה גם הצליח. עכשיו לא נותר לנו אלא לקצור את הפירות, פשוטו כמשמעו.

בניגוד למבטים ולתהיות, אני מאוד גאה בהיותי סבתא צעירה. בעיניי זהו תואר כבוד. אני אפילו מגדירה את זה כך, שלהיות סבתא זה תואר כבוד ולהיות סבתא צעירה זה כבר לזכות בפרס נובל. הכוחות עדיין במותניי, ההבדלים ביני לבינם בגילאים אינם הבדלים עצומים, ואנחנו פשוט מאוד עושים במון כיף ביחד.



בכל פעם שמישהו שומע בנות כמה אנחנו, בתי ואני, הוא מרים גבה בהפתעה<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/580/20580/380×225.jpg?1182849421" />                             </p>
<div>בכל פעם שמישהו שומע בנות כמה אנחנו, בתי ואני, הוא מרים גבה בהפתעה<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p>אני משוויצה בהיותי סבתא בכל הזדמנות, ונהנית בלי גבול מהתפעלות הקהל. לפעמים, כשאני מגיעה עם נכדיי לסביבה לא מוכרת, נניח לג'מבורי או לגינה הציבורית, ה"קהל" (שבדרך כלל מורכב מאמהות ומסבתות אחרות), אינו מבחין בכך שאני סבתא שלהם ורבים סבורים שאני האמא. מייד, באקט של גאווה (אני מודה, למרות שדם פולני לא זורם בעורקיי, הוא דבק בי בתחומים מסוימים), אני טורחת לקרוא להם: "מי בא לסבתא?" או "בואו, סבתא תקנה לכם ארטיק" בקול רם, עד שברור לכולם סביבי מי אני עבורם.</p>
<p>בשלב הזה מגיעות "תשואות הקהל" – אחד החלקים החביבים עליי מאוד. "מה, את סבתא שלהם? איזו סבתא צעירה. הייתי בטוחה שאת האמא" – זהו המשפט הקבוע. באותם רגעים אני צוהלת ממש כאילו זכיתי באוסקר.</p>
<p>להיות סבתא צעירה זה כיף, כי עדיין יש כוח להשתולל עם הנכדים על הרצפה, לגלוש איתם מהמגלשה הכי גבוהה בגינה ולשיר איתם שירי שטוזים (שטויות בחרוזים, למי שעדיין לא בקי). אבל מלבד הפלוס הגדול עבור הנכדים והקשר איתם, יש עוד יתרון אחד גדול, הקשור למשבר גיל ה-40. להיות סבתא צעירה זה פתרון לא רע למשבר הזה, שתוקף אותנו באמצע החיים ומביא איתו שעמום אחרי שכל הגוזלים הפרטיים כבר פרחו מהבית (או לפחות לשלב שבו אכפת להם יותר מהחברים מאשר מההורים).</p>
<p>בגיל הזה חברותיי התלוננו על המשבר, על הריקנות שתקפה אותן לאחר השגת כל המטרות, על הבלבול, על השעמום שהביא לחשבונות נפש ועל כל מיני רעות נוספות שרחשו עליהן. אצלי דווקא בגיל הזה התמלאו החיים בסיבוב שני, בנכד מתוק ואחריו באחד נוסף, שמילאו את חיי בשמחה חדשה שאין לתאר. משועממת ודאי קשה להיות כשיש נכדים, וכל חשבונות הנפש שעשיתי עד כה דווקא הסתכמו בפלוס.</p>
<p>אני יודעת, יש נשים שאומרות "אני עדיין לא רוצה להיות סבתא. אני עוד צעירה, מה בוער?". מניסיון, ביום שאת הופכת להיות סבתא, את לא מזדקנת באחת, השיבה לא זורקת בשערותייך וגבך לא הופך כפוף. אצלי המצב היה בדיוק הפוך: מאז שהפכתי לסבתא אני מרגישה צורך לגבש לי סגנון לבוש צעיר, הגדלתי את מספר הג'ינסים בארון, ובמספרה אני מבקשת תספורת אופנתית וצעירה. חשוב לי להראות לכולם שלמרות שאני סבתא, אני עדיין שומרת על מראה צעיר. </p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה