נשואים פלוס אפס – חלק ב'

לחלק א'»

הרגש עולה על האידיאולוגיה

מה עומד מאחורי הבחירה בחיים ללא ילדים? האנתרופולוגית אורנה דונת ערכה מחקר על בחירה בחיים ללא ילדים בישראל, שהתבסס על ראיונות ועל ניתוח תוכן בפורום "נשים שלא רוצות ילדים" בפורטל "תפוז". את הדוקטורט שלה היא מקדישה לנושא החרטה, הן של הורים והן של אנשים ללא ילדים לאחר קבלת ההחלטה.

"כשאני שואלת אנשים מדוע הם החליטו שלא להביא ילדים לעולם, הם עונים שהם פשוט לא רוצים. זוהי התחושה הראשונית, ואנשים מגיעים אליה בכל מיני גילאים", היא אומרת. "יש נשים שזוכרות את עצמן כבר בגן הילדים משחקות בבובות, ובתוך כך מבינות שהן לא רוצות להיות אמהות. יש כאלה שהחליטו בגיל העשרה שהם אינם רוצים להיות הורים, ויש כאלה שרק בשנות ה-20 לחייהם. אי הרצון בילדים מאוד ברור למי שחש בו. אחת המרואיינות הגדירה את הידיעה כ'מעין ידיעה שקטה, אני פשוט יודעת שאני לא רוצה. אין לי את החלום הזה, שכולם מניחים שאמור להיות לי'. מרואיינת אחרת אמרה: 'למה אני לא רוצה ילדים? זה כאילו שאני אשאל אותך למה את לא רוצה לגדל פיל בסלון שלך?'".



דונת סבורה כי רצון מאוד רגשי הוא שמוביל את האנשים האלה להחלטה, "למרות שישנן גם סיבות שהן יותר מבוססות חשיבה, כמו למשל חוסר רצון לאבד את החופש". לדברי דונת, ויתור ילדים מסיבות אידיאולוגיות בנוסח "העולם הזה רע ואני לא רוצה להביא אליו ילדים" עולות פחות. "הסיבות שמצאתי דומות מאוד לסיבות שעלו במחקרים דומים בארצות מערביות אחרות", היא אומרת. במה אנחנו בכל זאת שונים? בכך שהחברה הישראלית עדיין משפחתית ביותר, ומופעל בה לחץ חברתי רב על מי שלא רוצה ילדים, לעומת מדינות אחרות.

בהתייחס לטענה שההחלטה לא להיות הורים יכולה לנבוע מחשיבה אגואיסטית, דונת משיבה: "אני מציעה לנטרל את השיח הזה ממושג האגואיזם ומההקשר השלילי שלו. הרי לא רק בחירה בחיים ללא ילדים יכולה להיתפש כאגואיסטית, גם בחירה בילדים יכולה להיות אגואיסטית באותה המידה.

"אחד הנימוקים של המשתתפים במחקר בעד הבאת ילדים לעולם הוא שמי שלא עושה זאת, יתחרט על כך בעתיד. חלקם סוברים כי עדיף להתחרט על אי עשייה מאשר להתחרט על עשייה, משום שאם מביאים ילד לעולם ומתחרטים על כך – החרטה פוגעת גם בו".



פחד מהריון ומלידה

ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול בנשים, מנהלת אתר "נפש אם", אומרת כי לא תמיד ההחלטה שלא להביא ילדים לעולם היא אכן החלטה, מכיוון שכאשר היא מונחית על ידי פחד כבר לא במדובר בבחירה. "טוקופוביה, או פחד מהריון ומלידה, היא תופעה רפואית מוכרת", היא מסבירה. "נשים רבות תופסות הריון כתקופה מפחידה, נשים אחרות מפחדות מהלידה, ולפעמים הפחד כל כך גדול עד שהוא גורם להימנעות".

מה מעורר בנשים הללו פחד?
"השינויים שחלים בגוף בתקופת ההריון קשים לנשים שיש להן בעיה בדימוי הגוף, או צורך גבוה בשליטה. ההריון הוא תקופה מיוחדת שבה גדל אדם אחר בתוך גופנו, ויש נשים שחשות כאילו התינוק הוא 'פולש' או 'חייזר'. יש גם נשים ששמעו בילדותן סיפורים מעוררי אימה על תהליך הלידה של נשים במשפחה, וזה כמובן יוצר אצלן פחד. גם הלידה יוצרת פחד: מכאב, מאיבוד שליטה, מסיכונים. נשים שסובלות מפחדים כאלה מרגישות חריגות ולא מעיזות לדבר על כך, וחבל. יש מה לעשות – שיחות, וגם טיפול תרופתי".

עד כמה נשים שלא מביאות ילדים לעולם מונעות על ידי פחד?
"אין מספרים ואין סטטיסטיקות, ובוודאי שיש הרבה סיבות להחלטה, אבל זוהי בהחלט אחת הסיבות. פחד מהריון ולידה הוא גם אחד הגורמים לניתוחים קיסריים ללא סיבה רפואית. טוקופוביה אינה נדירה כלל".

הכתבה המלאה פורסמה במגזין הורים וילדים יוני 2009

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה