נרות דולקים ואורות רכים

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

"סוניה הייתה אומרת שעדיף לחיות קצר וטוב, לצחוק הרבה, לעשות גם מה שאסור, לראות את הכוס המלאה מתרוקנת, שוב ושוב. סוניה הייתה אומרת שחשוב לעשות את מה שעושים – עד הסוף. סוניה אהבה מרק שמוגש בקערות לבנות עם הכפות הנכונות, עגבניות, פרמז'ן, אספרסו קצר, כלים יפים ודברים שיש להם סוד."

"סוניה – אוסף אישי" הוא מיזם חדש בתחום העיצוב, מבית משפחת כגן. מיכל ועמית כגן, מי שהיו הבעלים של "קפה כזה", המוסד התל-אביבי הבלתי נשכח ברחוב שינקין, ובתם הצעירה מורן, החליטו להמשיך את דרכה של סבתא סוניה.

"סוניה אהבה נרות דולקים ואורות רכים, העדיפה מתנות שנבחרו ונארזו בקפידה. סוניה לא יכלה לסבול חפצים בלי אישיות. גם אנשים. היו לה, לסוניה, כלים ופסלים ותמונות ושכיות חמדה שהיא הייתה אוספת בכל מיני מקומות, ואחר כך נותנת לי מתנה", נזכרת נכדתה מורן.

השלושה פתחו מיזם חדש בשוק הפשפשים ביפו, אותו עיצב עמית כגן בהשראת דמותה וטעמה הטוב של סוניה. החלל, ובו תקרות גבוהות ואווירה משפחתית, משמש למכירת פריטים מתוך האוסף (אגרטלים, מנורות, תמונות, כלים, חפצי נוי, ריהוט עתיק ועוד) והמדפים העליונים משמשים כגלריה.



"פשרות זה לאנשים פושרים"

"סוניה היא הסבתא שלי ואני ממשיכה את האוסף האישי שלה, מוסיפה לו דברים שאנחנו בוחרים, אמא אבא ואני, לפי הטעם שלה. אנחנו בטוחים שאת סוניה זה היה מצחיק", מוסיפה מורן.

האספנות היא לא התכונה היחידה שאפיינה אותה. סוניה, שהייתה נשואה לאילושה, הבעלים של קפה "פינתי", בית הקפה המיתולוגי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, אהבה את הזולת. "אילושה נהג להתיז מים עם צינור על יושבי בית הקפה שלא מצאו חן בעיניו וסוניה הייתה מפייסת", מספרים בני הזוג.

"סוניה הייתה אומרת שהחיים קצרים מדי מכדי שתוכל להרשות לעצמך לוותר על מה שמשמח אותך. תמיד חזרה ואמרה שפשרות זה לאנשים פושרים", מוסיפה מורן. "אנחנו ממשיכים את דרכה", מסכמים מיכל ועמית, "בית צריך לגרום לך לחייך". זה מה שסוניה הייתה אומרת".
"סוניה", רח' רבי פנחס 5 פינת רבי אחא, שוק הפשפשים, יפו.

הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק