נקודת פריצה

לילה אחד לפני שנה וחצי מצאו את עצמם יובל כרמל ואופיר זנדני יושבים באמצע חדר העבודה כשהם מוקפים יותר מ־200 כדורי נייר. זו לא הייתה התוצאה של ערב כתיבה חסר תכלית או של תחרות קליעת כדורים לפח, אלא שיאו של תהליך חיפוש קדחתני אחר הצורה המושלמת למוצר הראשון של הסטודיו לעיצוב Cozy Decor – קערת עץ מכופף שעיצבו השניים בשם wrinkle. תהליך החיפוש המעמיק הזה מאפיין גם את שאר העבודות שלהם שיוצגו החודש בגלריה פריסקופ לעיצוב בתל אביב.

כרמל, 33, וזנדני, 30, נפגשו בחוג לעיצוב תעשייתי ב־hit בחולון. “מהר מאוד גילינו שיש לנו הרבה במשותף“, מספר זנדני, “שנינו נמשכים לשני קצוות – לעבודה עם חומרים טבעיים וחושניים מצד אחד ולטכנולוגיות ייצור ותוכנות מחשב מתקדמות מנגד".

איך התבשלה ההחלטה להקים סטודיו משותף?
זנדני: "החלטנו מיד בסוף הלימודים שנעבוד ביחד, אבל מכיוון ששנינו צריכים גם לפרנס משפחות, החלטנו ללכת לעבוד במפעל לייצור תבניות – אבטיפוס לתעשיית הפלסטיק. זו גם פרנסה וגם דרך מצוינת להכיר את התעשייה מקרוב ולהעמיק את ההבנה הטכנולוגית".

כרמל: "אנחנו למעשה פועלי ייצור ביום ומשרבטי סקיצות בלילה".

מה מונח על שולחן השרטוט שלכם?
כרמל: "תוכניות וכוונות למוצרים חדשים. אנחנו לא מסתפקים בעיצוב עוד קערה או מנורה אלא חולמים לעשות את הכמעט בלתי אפשרי – לגרום לחומר אחד להתנהג כמו חומר אחר, למשל להשתמש בעץ אבל להתייחס אליו כאילו הוא נייר ולגרום לו להיראות ולהתנהג כך, או לגרום לחומר קרמי להתנהג כמו טקסטיל".

זנדני: "אנחנו כל הזמן מחפשים את הדרך לעבוד עם חומרים חמים וחיים, ובאמצעות טכנולוגיות חדישות לתת להם צורה מאוד לא טכנית".

כמו למשל?
זנדני: "נוסף ל־wrinkle, הקערה שנוצרה מכיפוף עץ, פיתחנו גם גופי תאורה מפורצלן שנראים כמו סלי קש קלוע. זה מופע מאוד מפתיע לחומר קרמי ובאמת היה מסובך נורא להגיע לתוצאה הזו. יש גם גופי תאורה שמעוצבים מיריעות פלסטיק ארוגות המודפסות בתלת ממד. זה טקסטיל מיוחד שפיתחנו והוא מבוסס על ניילון".

ניילון הוא דווקא לא חומר חי או חם במיוחד.
כרמל: "נכון, אבל תכננו את היריעה כך שתהיה מאוד תנועתית ודינמית. כל כיפוף קטן או תזוזה שלה מעבירים דרכם אור באופן קצת שונה ובתפקוד הסופי שלה, בתור גוף תאורה, מתקבל דווקא משהו מאוד אורגני וחושני שמשכיח את המקור הפלסטי".

איך אתם מגבשים את תהליך העבודה על כל מוצר?
כרמל: "אנחנו עובדים בעיקר עם עץ ועם פורצלן, ומתחילים מהרעיון לעצב מהם מוצר כלשהו. את הסקיצה אנחנו מעבירים לתוכנת תלת ממד ומעצבים תבנית יציקה. זה למעשה השלב המסובך, המסורבל והממושך ביותר מכיוון שאנחנו מנסים ליצוק חומרים לצורות שאינן טבעיות להם".

זנדני: "אחר כך אנחנו מגיעים עם התוכנית לתבניות למפעל ותמיד אומרים לנו שם שזה הולך להיות כישלון ודאי, ואני עונה שאם הייתי יודע מראש שזה יעבוד, זה כבר לא היה מעניין אותי לנסות. אנשים שנמצאים שנים בתעשייה בדרך כלל די סקפטיים בכל הנוגע לחידושים ולחריגה מהגבולות המוכרים, אבל מכיוון שהלימודים העניקו לנו המון ידע מתקדם ורקע טכני, אנחנו מתעקשים לנסות בכל זאת".

הבחירה ביצירת תבניות יציקה מכוונת לייצור המוני. אין לכם עניין לעצב פריטים ייחודיים?
כרמל: "אין לנו עניין בייצור פריטים בודדים. זה אמנם נורא לא רומנטי להעיד על עצמך שאתה מכוון לייצור תעשייתי, אבל לשם אנחנו חותרים".

מה שנחשק בעיניך לא בהכרח אטרקטיבי בעיניו של מישהו אחר.
כרמל: "ברור שיש גם תפקיד לא מבוטל לטעם האישי, אבל כשצרכן חובב עיצוב פוגש במוצרים שלנו, יש סבירות גבוהה שהוא יימשך, ואולי אפילו יתאהב, כי הצלחנו לסקרן ולאתגר אותו, לחדש לו".

זו בחירה שפונה לקהל יעד מאוד מצומצם של חובבי עיצוב.
זנדני: "זה המצב בארץ. יש חנויות אחדות שמציגות ומוכרות פריטי עיצוב ייחודיים, אבל בתור סטודיו לעיצוב שרוצה להתבסס אי אפשר לבנות רק עליהן, מה גם שעם קונסיגנציה (שיטה מסחרית שבה חנות משלמת למעצב רק אחרי שהפריט נמכר), קשה מאוד לשרוד לטווח ארוך. מראש החלטנו לכוון את מרב מאמצי השיווק לחו"ל".

כרמל: "בתקופה הנוכחית אנחנו מתייחסים כמו לתקופת הרצה. התערוכה בפריסקופ היא עוד שלב בדרך. אנחנו מתייחסים אליה כאל הזדמנות חד פעמית שניתנה לנו לבחון את עצמנו לעומק, להגדיר את דרכנו, וכמובן לקבל חשיפה".

התערוכה מזמינה הצצה לאחורי הקלעים של היצירה, חושפת את כל הסודות והטריקים שפיתחתם.
כרמל: "יש משהו מאוד פיוטי וקסום בחשיפת אחורי הקלעים של היצירה. הרבה מהפריטים המוצגים, כמו מדפסת תלת ממד שמעבדת אבקה לאריג, או תבנית יציקה המציגה את הנגטיב של המוצר המוגמר, מעניינים בזכות עצמם גם בלי ההקשר של המוצר הסופי".

סטודיו Cozy Decor מציג בגלריה פריסקופ, 19.7־8.8