כוכבת הילדים נעמה סופר על: "פתאום הייתי בתוך ואקום נוראי"

כוכבת הילדים הטרנס אטלנטית נעמה אתל, הלא היא נעמה סופר על, חיכתה מאוד לקיץ האחרון. היא כבר ארזה את משפחתה, בן הזוג ושלוש הבנות, ותכננה להגיע אלינו מלוס אנג'לס לסיבוב הופעות אינטנסיבי ברחבי הארץ שכבר היה סולד אאוט. אתל, ששמה בוודאי יצלצל לכן מוכר למשמע השורה "אתה חייב למות עליי" מהשיר של להקת "חמסה" בה הייתה חברה עד פירוק הלהקה בשנת 2004, התרגשה במיוחד לאור האיחוד המיוחל של הלהקה שהיה גם הוא בתוכניות לקיץ 2020. זה היה אחרי חודשים של סגר ואי ודאות, כשהיה נדמה שהקורונה כבר מאחורינו, ואפילו ראש הממשלה הזמין את כולנו לצאת ולחגוג. אך כידוע, הקורונה שוב הרימה ראש והמציאות טפחה גם על פניה של אתל.

"בהתחלה ההופעות צומצמו ל-250 איש, אבל למרות שמבחינתי זה לא היה כלכלי, החלטתי להופיע גם במחיר הפסד – רק כדי לא לאכזב את הילדים שממילא עוברים תקופה קשה וגם כדי לתת פרנסה לאנשים שעובדים לצדי", היא מספרת. אבל מהר מאוד גם קהל של 250 איש הפך למציאות בדיונית, ההופעות בוטלו כליל, ואתל שברה את הראש איך שוב להמציא את עצמה מחדש.

"ישבתי בבית והרגשתי שאני משתגעת מחוסר מעש. זה הרבה מעבר לפרנסה", אומרת אתל. "זו העשייה, זה האקשן, אני אדם היפראקטיבי וידי בכל כי אני בעצם וואן וומן שואו: גם יוצרת, כותבת ומלחינה את החומרים למופעים שלי, גם אחראית על התפאורה והתלבושת, גם מפיקה, גם סוגרת חוזים, גם משווקת וגם בונה אתרים. ופתאום הייתי בתוך ואקום נוראי".

נראה שאתל הצליחה למלא את הוואקום הזה במהירות. בימים אלה עולה ב"הוט" וב"יס" סרט הרפתקאות לילדים שהיא יצרה בין הסגרים בעזרת צלם ועורך מארצות הברית, בהשקעה של 300 אלף ש"ח מהכיס המשפחתי. הסרט נקרא "להציל את בית הספר", ואתל, כמובן, מככבת בו בתפקיד הראשי. היא מגלמת מורה מחליפה למוזיקה שנחלצת לעזרתם של תלמידי בית ספר שהתעמרו בהם, ומעניקה להם כוחות מחודשים בכוח השירה. לצדה משתתפים בסרט טל מוסרי בתפקיד המנהל, חני נחמיאס, יובל המבולבל ובנו אופק שם טוב ועוד.

אתל נולדה וגדלה בקרית מלאכי, כבת שלישית מתוך שישה ילדים. את אחותה, בת חן, היא לא זכתה להכיר משום שנהרגה בתאונת דרכים שהתרחשה ליד הבית כשאתל הייתה בת שלוש. "אני חושבת הרבה על אחותי שחייה היו כל כך קצרים ועל החברות שיכולה הייתה להיות בינינו. אני מכירה אותה מתמונות וסיפורים, גדלתי בצל שלה. סבתי שראתה את התאונה, מתה כעבור שנה מצער. הבית שלנו היה חרדתי".

מגיל שש היא שרה ורוקדת על הבמה, את שירותה הצבאי העבירה בלהקת פיקוד הדרום ובשנת 2000 עברה את האודישנים ללהקת הבנות "חמסה". הלהקה ששילבה פופ, דאנס ומוזיקה מזרחית וכונתה "ספייס גירלז הישראלית" עברה כמה גלגולים. אתל היא היחידה ששרדה את כולם עד לפירוק הלהקה ב-2004. "הרווחנו מעט, הייתה אי שביעות רצון כללית, שתיים מהבנות עזבו וניסו שנעבוד בשלישייה אבל זה לא צלח אז פשוט התפרקנו. מבחינתי זה היה חלום שהתנפץ. אני מודה שעברתי משבר", היא אומרת. באותה תקופה גם נפרדה מאהבת הנעורים שלה אחרי שש שנים, וכדבריה, היא החליטה "לעשות פוס ולנקות את הראש אצל הדודים בלוס אנג'לס".

ידעת שזה כרטיס לכיוון אחד?
"זאת ממש לא הייתה הכוונה, אבל לחיים יש את הדינמיקה שלהם. התחלתי להופיע שם באירועים ובמסיבות, ויום אחד הוזמנתי למסיבת יום הולדת של צעיר מקומי בשם דודי מלכה. בסוף האירוע הוא הזמין אותי להופיע בחתונה של בן דודו והחלפנו מספרי טלפון. כשהוא שמע שאין לי ניירות עבודה, הוא לקח אותי לעורכת דין, הם דיברו ביניהם ושמעתי שהוא שואל אותה ומה אם נתחתן. הכרנו אז רק שבועיים, הייתי אדומה כולי".

ומפה לשם התחתנת איתו.
"כן. זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון אבל בשיחות הטלפון הרגשתי משהו ובהדרגה התאהבתי בו. הוא היה מבוגר ממני בכמה שנים, יזם בתחום הנדל"ן, וכשהופעתי בחתונה של בן דודו כבר היינו זוג. אחרי ארבעה חודשים התחתנו בארץ וחזרנו ללוס אנג'לס, ושם בניתי את חיי".

נעמה אתל ודודו מלכה | צילום: יח"צ

אתל מתגוררת עם משפחתה בבית רחב ידיים הצופה להרים בשכונת שרמן אוקס בלוס אנג'לס. "חלמתי על בית קטן בערבה ובסוף יצאה ממנו אחוזה גדולה. בעלי יודע לבנות והוא רצה בית גדול. אני עשירה בחלקי, לא חסר לי כלום ברוך השם, אני לא בן אדם של מותגים ומחנכת את בנותיי לצניעות ולא לשואו אוף", היא אומרת. אתל היא אימא לשלוש בנות, שני (14), דניאלה (13) וליה (9 וחצי). "עברתי עשרה הריונות, כולל הריונות מחוץ לרחם והריונות שהסתיימו בהפלות, אבל בסוף זכיתי בשלוש בנות נפלאות", היא משתפת.

לפני פחות מעשור המציאה את עצמה מחדש ככוכבת ילדים בישראל, עם סדרות טלוויזיה, מופעים, קלטות ומרצ'נדייז. היא נוהגת לטוס להופיע בישראל שלוש פעמים בשנה במועדי החופשות. דרך ארוכה עשתה אתל עד שגילתה את עולם הילדים, ומבחינתה היא מצאה את ייעודה בחיים. אתל היא אישה חביבה מאוד, פתוחה וגלוית לב, עד שהיא נשאלת לגילה. בת כמה היא? הס מלהזכיר, או במילותיה: "אני כוכבת ילדים, בלי גיל".

איך זמרת למבוגרים הופכת להיות כוכבת ילדים?
"במקרה לגמרי. הבת שלי חגגה יום הולדת ורציתי להביא מהארץ אמן ילדים מוכר, ניסיתי את רינת גבאי וברגע האחרון זה לא הסתדר. היה לנו כבר אולם והיו מוזמנים, רק הייתה חסרה תוכנית אמנותית ואז בעלי אמר לי 'למה שלא תופיעי את'. מאז הוא כנראה למד לא לתת לי רעיונות" היא צוחקת, "אבל החלטתי שאולי הגיע הזמן שלי. יצרתי מופע בשם 'פסטיפאן', הרמתי הפקה מטורפת, והבאתי מהארץ את טל מוסרי, מיכל צפיר ועודד פז שהופיעו יחד איתי. ההצלחה הייתה עצומה, הבנתי עד כמה חסר תוכן לילדים הישראלים בלוס אנג'לס, ובעיקר הבנתי עד כמה אני מתגעגעת לבמה. המשכתי להופיע וגיליתי שאני מוצאת עניין וסיפוק בהופעות בפני ילדים. המטרה שלי הייתה לעשות מופעים עם תוכן איכותי וחינוכי ובגובה העיניים. בשנה הראשונה הפסדתי כסף, אבל למדתי תוך כדי תנועה וההצלחה לא איחרה לבוא. הופעתי עם ה'פסטיפאן' ברחבי ארצות הברית לקהל הישראלי. אחר כך היה המחזמר 'רפונזל', עם טל מוסרי ואוולין הגואל שחברו אליי, שגם הוא היה הצלחה גדולה".

הפכת לתעשייה?
"אני לא אוהבת את המילה, אבל כן. הילדים התאהבו בנעמה גיבורת העל והעסק שלי גדל. חוץ מהמופעים, יש הרבה מרצ'נדייז שמיוצרים בסין, כולל תחפושות, תיקים, פיג'מות, קלמרים ובובות בדמותי. יש גם קלטות רבות מצליחות, ובקיצור, כן, הפכתי לתעשייה. גם בארץ זכיתי מהקהל לחיבוק חזק. אין לי סוכן, כי אני רוצה לשלוט לבד בעשייה שלי ובבחירת התכנים אבל יש לי יחצ"נית, שמרית אלון. אני מגיעה לארץ שלוש פעמים בשנה: חנוכה, יום העצמאות ובחופשת הקיץ ואני ממלאת אולמות. התנאי היחיד שלי כשאני מוזמנת להופעות הוא שהן לא יתקיימו בשבת. בעלי שומר שבת ואני עוזרת לו. אנחנו לא נוסעים בשבת, אנחנו שומרים כשרות ומפרידים בשר וחלב. אני שמרנית מאוד, אישה של גבר אחד, וחיי המשפחה הם הדבר הכי חשוב בעיניי. בעלי יודע שגם כשאני רחוקה ממנו, הוא יכול לסמוך עליי".

עכשיו את לבד כאן בארץ?
"כן, חיכיתי לצאת הסרט ובינתיים המשפחה שלי כבר חזרה ללוס אנג'לס. עכשיו יש סגר ואני כאן. המצב בלוס אנג'לס רע מבחינת הקורונה, אחי וגיסתי חלו וגם האחיינים, ואני מכירה כאלה שחטפו את המחלה בצורה קשה וחושבת שצריך מאוד להיזהר. קראתי את מה שסמדר שיר כתבה נגד מיכל הקטנה, שלא עדכנה אותה על בילוי המוני שאנשים נדבקו בו. אני לא רוצה לעשות שיימינג כי אני לא מכירה היטב את העובדות, אבל אני יודעת שלאנשים כמונו יש השפעה ולכן אנחנו חייבים להישמר פי כמה ולהוות דוגמה. ברגע שיתאפשר לי אחזור למשפחה, עד הפעם הבאה שאגיע לארץ, בתקווה שזה הסגר האחרון".

את מבחינה בניצוצות של כישרון במה אצל בנותייך?
"שלושתן שרות ורוקדות היטב, אבל ליה הקטנה ממש אוהבת את הבמה".

את שומרת על קשר עם בנות "חמסה"?
"כן. אנחנו בקשר מצוין".

ואיך מתייחסים אלייך כוכבי הילדים כאן בארץ?
"החברים שלי כאן הם טל מוסרי, יובל שם טוב ורוי בוי. פה ושם אני נתקלת בחוסר פירגון כשמנסים לשים לי רגליים או כשתולשים פוסטרים שלי, אבל אני לא נשברת ומפרגנת לכולם כי בעיניי לכולם יש מקום והטובים ישרדו".

מה המוטו שלך?
"לא להרים ידיים גם כשקשה, כי אין דבר העומד בפני הרצון. מילת המפתח היא התמדה".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?
"על הבמה, שרה ורוקדת. למקצוע שלי אין גיל, תראי את ציפי שביט וחני נחמיאס. אני מקווה להמשיך להיות סופר על עוד הרבה שנים".