עורכת הדין ששמה סוף לצריכת זנות: "גברים מתחילים לפחד"

חוק הפללת הלקוח, או בשמו הרשמי "חוק איסור צריכת זנות", שעבר בינואר 2019, היה אחד החוקים המורכבים ביותר לחקיקה בהיסטוריה הישראלית. הוא עבר תלאות, ועדות, ניסוחים וידיים, ו־11 שנה אחרי הגשתו הראשונה בידי זהבה גלאון, הפך למציאות. העיקרון המוביל שלו, הטלת האחריות על הלקוח הצורך זנות ולא על האישה בזנות, הוא הצהרה חשובה ברמה האנושית והפמיניסטית. את הישורת האחרונה של חקיקתו לקחה על עצמה עו"ד ניצן כהנא (30), שישבה בוועדות, נפגשה עם חברי כנסת וקיימה קשר אישי ולוחץ עם שרת המשפטים איילת שקד, עד שראתה את החקיקה מתממשת. "הצטרפתי למטה המאבק ביוני 2017, חודש וחצי לפני שהחוק אושר בקריאה טרומית", משחזרת כהנא, "מיד אחרי אישורו איילת שקד עלתה לדבר ואמרה כמה היא תומכת בו, ושבמקום ההצעה הקיימת היא עומדת לקדם חוק ממשלתי. זה השלב שבו אמרתי 'אוי ואבוי'. אני חיה פוליטית מספיק זמן כדי לדעת שהמהלך הזה של שקד בעצם נועד לשנות את החוק".

מה בעצם היא רצתה לעשות?
"היא רצתה להפוך אותו לחוק מנהלי בלי רישום פלילי לצרכני הזנות. אנחנו רצינו שזה יבוא עם רישום פלילי כי אם יש רישום על השחתת שטר או גרפיטי אז למה לא על צריכת זנות? בסוף הבנו שזה או מנהלי או כלום והתחלנו להפעיל לחץ שהחוק יעבור בקריאה ראשונה. הייתה לנו שנה מאז הקריאה הטרומית, כי ידענו שאחרי שנה הולכים לבחירות".

הוצאת חוק לפועל היא עבודת לובינג פוליטי לכל דבר וכוללת גם גיוס של התקשורת. "עבדתי מול חברי וחברות כנסת ומול בכירים במשרד המשפטים, וכל הזמן הבנו שיש לנו משימה אדירה של חינוך הציבור והכנסת, כדי שיהיו איתנו. היינו צריכים להסביר לכולם שיש רקע ברור לנשים בזנות, זו אוכלוסיה שברובה המוחלט עברה פגיעה מינית מתמשכת בילדות כשלרוב גיל הכניסה למעגל הזה הוא 13. חלק גדול מהשאלות שהועלו בתהליך היה קשור לשיקום, כיצד נשקם את הנשים שימצאו את עצמן בלי פרנסה. אחרי למעלה משנה של מאבק הגיעה תוספת של 90 מיליון שקל לשיקום, וכך הכפלנו את הסכום, אם לא יותר".

"היו מספיק גורמים מאחורי הקלעים שלא רצו שזה יקרה", ניצן כהנא. צילום: מיכאל טופיול

רגע לפני הסוף, הכול כמעט ירד לטמיון. "יום לפני הדיון האחרון בוועדה הכריזו על בחירות וההצבעה על החוק הייתה בסכנה", מספרת כהנא, "על אף שהייתה לחוק תמיכה רחבה, היו מספיק גורמים מאחורי הקלעים שלא רצו שזה יקרה, זה יכול היה לא לעבור ואז את לא יודעת מה יקרה בכנסת הבאה. התחלנו להטריף את חברות הכנסת שההצבעה תתקיים, איילת שקד כינסה ועדת שרים לחקיקה והחוק הפך למציאות".

כעת, המשימה של כהנא היא לדאוג לאכיפה. "יש שנה וחצי עד שהחוק יכנס לתוקף ויש לנו הרבה עבודה לעשות מול המשטרה. הם צריכים להתחיל להבין שהיעד כעת הוא הצרכנים ולא הנשים עצמן. המשטרה מגייסת יחידה חדשה לאכיפת החוק ואנחנו עושים תהליך מולה כך שאי־אפשר יהיה להזמין אישה בזנות למשטרה בלי נציגה מהארגון. פעם היו מביאים לתחנות המשטרה אישה בחזייה ותחתונים בלי עילה, הדביקו עליה שהיא חשודה, שהיא בעלת בית בושת, דברים כאלה לא יקרו עוד".

ובפועל, הצריכה ירדה?
"לא מספיק אבל דברים מתחילים להשתנות. כבר מאז שהחוק אושר בקריאה טרומית הייתה ירידה בצריכת הזנות בישראל ובשנה וחצי שעברו מאז הייתה עלייה של מעל ל־200 אחוזים בביקוש לשיקום. הצרכנים מתחילים להבין ולפחד. צריך להבין שגם לגברים לא הסבירו עד היום כמה צריכת זנות היא פוגענית, היום יש גברים שגאים בזה שהם לא מסכימים שתהיה חשפנית במסיבת רווקים או מבינים שאין דבר כזה 'נערת ליווי'. זה הסיפור והשינוי הגדול".