ניחוח איטלקי

תעודת זהות

שם מיקלה סימאונה

גיל 42

סטטוס נשוי

לימודים בוגר תואר ראשון ותואר שני באדריכלות, La Sapienza, רומא

www.simeone-arch.com

בשנת 2003 סיים אדריכל מיקלה סימאונה – בן לאם ישראלית ולאב איטלקי שגדל והתחנך באיטליה – את לימודי האדריכלות ברומא ועלה ארצה. הוא נענה להצעה לעצב את מועדון ההופעות זאפה בתל אביב, ועם סיום הפרויקט הראשון שלו בארץ פתח משרד עצמאי. בתחילת הדרך התמחה המשרד בתכנון ובעיצוב חללים מסחריים, מסעדות ותערוכות, ובהמשך עסק גם בתכנון דירות ובתים פרטיים. מוצאו האיטלקי והחינוך האיטלקי שקיבל ניכרים היטב בעיצוביו, המצטיינים בשפה עשירה, קלאסית ואלגנטית, שאינה נפוצה במחוזותינו. הניחוח הזר שהוא מביא עמו קוסם ללא מעט יזמים בארץ, ובשנים האחרונות ניתן ליהנות מסגנונו הייחודי במרכזים מסחריים שתכנן בצפון הארץ – שניים מהבולטים בהם נמצאים בחיפה ובנצרת עילית, וביקור בהם נדמה לביקור ברחוב איטלקי ציורי על שלל חזיתות בתי האבן, המרפסות ודוכני המזון הקטנים שבו.

מהי גישתך הבסיסית לתכנון אדריכלי?

"אני מרגיש שאני בשליחות להגשמת חלומות לאנשים, ולכן חשוב לי מאוד להתחבר גם ללקוח וגם לשטח, לאדמה. חשוב לי להבין ולבטא את הסיפור של כל פרויקט: המיקום שלו, כיווני האור הטבעי במקום, הזמן והתקופה שבה הוא מתבצע וכמובן הלקוח, רצונותיו וטעמו. כמו בסיפור, לכל חלל יש התחלה, אמצע וסוף: המבואה, שיוצרת את הרושם הראשוני בחלל היא כמו התחלת הסיפור וקובעת את האווירה. חשוב שהרושם הראשוני של המבקר בחלל יהיה רך, מלטף ועוטף, ולכן אני מקפיד שבחלל הכניסה יהיה אור טבעי רב, ומרבה להשתמש בו בחומרים רכים כמו פרטי טקסטיל. אני שואף לתכנן חלל שיעורר סקרנות ולא יהיה מובן מאליו, ושיגרום למבקר לרצות לעבור לחלל הבא. אחרי המבואה מגיע חלל האירוח. חשוב לי שהוא יהיה מאוד גבוה, שיפנה את המבט כלפי מעלה וישדר עוצמה, קצת כמו בקתדרלה. תכנון הגן הוא חלק מתכנון הבית בעיניי – הוא סוגר את מעגל התכנון ובונה את סוף הסיפור".

מהם סגנון העיצוב ומקורות ההשראה שלך?

"כמי שגדל והתחנך באיטליה יש לי משיכה להיסטוריה, וגם בפרויקט מודרני מאוד ארצה לתת טאץ' קלאסי ואלגנטי. אני מרבה לעשות זאת באמצעות שימוש ייחודי בחומרים טבעיים כמו אבן, זכוכית, ברזל ועץ שמעניקים יוקרה ואינם בהכרח יקרים. בבית שתכננתי בהרצליה, למשל, השתמשתי בחיפוי חיצוני של אבן גיר – חומר לא יקר, שהחלטתי לחרוץ בכיוון אופקי המוסיף לו אלגנטיות רבה. גם גרם המדרגות המוביל אל הבית מוסיף לו אלגנטיות ומונומנטליות. אני בן למשפחת אמני זכוכית וכילד מצאתי את עצמי מנפח כוסות במפעל. שם כנראה התעוררה בי המשיכה לגעת בחומר ולהשתמש בחומרים טבעיים. גם תכנון תאורה הוא חלק חשוב בעיניי בתהליך התכנון, ולא פעם אני עובד עם יועץ תאורה מקצועי. מלבד זאת, אני מאמין באדריכלות אורגנית, כזו שמכניסה את הטבע והרבה אור טבעי פנימה, ולכן מרבה לתכנן ויטרינות גדולות. הגינה היא בעיניי חלק בלתי נפרד מתכנון הבית ואני גם מאוד אוהב זרימה של מים, הן מבחינה אנרגטית והן מבחינת הצליל שהם משמיעים. אני מרבה לתכנן מפלים ואעדיף צמחייה שמשולבת בבריכות מים. בבית גדול בצפון הארץ תכננתי בריכות נוי המקיפות את הבית מכל עבריו וחודרות אל חללי הפנים שלו. בבית בהרצליה תכננתי שני מפלים המלווים את מדרגות הכניסה לכל אורכן. זה יוצר למבקר מסלול שהוא כמו הקדמה שמרגיעה אותו ומכניסה אותו לתחושה מזוככת, להתעלות. אני גם אוהב לתכנן פינות שונות בגן באמצעות שדרות או אזורים של סוגי צמחייה שונים המייצרים פינות ישיבה שונות. אני מנסה ליצור טבע שהוא זורם ומסקרן ולא נגלה לעין בבת אחת".

אתה יכול לעמוד על ההשפעות האיטלקיות הבולטות בתכנון שלך?

"אני כמו גשר בין מזרח למערב, בין מודרניות לאלגנטיות, ואני מביא ניחוחות זרים לארץ בכמה אופנים. יש לי אחריות סביבתית וחשוב לי מאוד להתחבר לסביבה ולהתחשב בה בעיצוב. אני כמובן מושפע מסגנונות העיצוב הקלאסיים לסוגיהם, ואוהב ללכת על סגנון אחד עד הסוף. בתרבות האירופית התכנון הוא מונומנטלי והעיצוב עשיר ולכך אני שואף. בתכנון גרמי מדרגות מפוארים שנפתחים בליווי מעקה דקורטיבי, למשל, או בכיפות זכוכית, שגם מכניסות פנימה הרבה אור יום. ברבים מהפרויקטים שלי יש מאפייני עיצוב קלאסיים: שימוש בריצוף שיש ובחיתוך אריחים ייחודי שיוצר דגם על הרצפה, או שימוש בטקסטיל עשיר ובריהוט קלאסי המשלב עץ מגולף ובדים עשירים כמו קטיפה וסאטן. באיטליה, כשבונים משהו זה לנצח, ולכן אני מעדיף חומרים טבעיים שמשתנים יפה לאורך הזמן, ונרתע מחיקויים חומריים. השילוב שאני מייצג בין מזרח למערב בא לידי ביטוי גם בלקוחות שלי: יש לי בארץ לקוחות מכל הדתות – יהודים, מוסלמים, נוצרים ואפילו בהאיים – אנשים שהם קצת מחוץ לתרבות המקומית ופתוחים לקבל את הפרויקטים שלי".

קצרים

הכי יפה במקצוע: היכולת ליצור ולהתבטא והרגש שמלווה כל שלב בתהליך. זה מקצוע מרגש.

הכי קשה במקצוע: ההתמודדות עם הלקוחות. צריך הרבה אורך רוח כדי להתמודד עם הרצונות, עם מצבי הרוח ועם התקציבים השונים.

פרויקט אדריכלי מוערך בארץ: מוזיאון יד ושם בתכנון משה ספדי, בגלל השימוש הייחודי בחומר ובמשחקי אור טבעי ומלאכותי היוצרים חוויית ביקור יוצאת דופן, פיזית ורגשית.

פרויקט שהיית רוצה לעשות וטרם עשית: מוזיאון לכל הדתות בעולם, שיאחד את דתות המערב המונותיאיסטיות ואת דתות המזרח. לחפש את השלום באמצעות החלל הארכיטקטוני.

טיפ למי ששוקל ללמוד אדריכלות: ממש ממש ממש לאהוב את זה וללמוד בחו"ל, בעיקר באיטליה. אם אתה רוצה להיות אדריכל חשוב לבקר בהרבה מקומות בעולם ולהיחשף חשיפה תרבותית רחבה.

מה היית אם לא היית אדריכל: מנתח לב. גם בלב יש הרבה חדרים, כמו באדריכלות.