נזהרים מפני השמש
על נזקי השמש וההגנה מפניהם, וגם: איך בוחרים קרם הגנה?
כשאמא שלי הייתה ילדה, היא בלעה בכל יום בצהרים כף גדושה של שמן דגים. בשביל ויטמין D, אתם יודעים. את אמא שלה, שהגיעה מאירופה, לא עניין שבארץ שלנו יש מספיק שמש וויטמינים לכל ילדי אירופה כולה. כף שמן דגים ביום, זו הייתה הגזירה.
אולי בגלל זה, כשאמא שלי גידלה אותי, היא החליטה להיות אמא הרבה יותר צעירה ברוחה. שמן דגים בוודאי שלא בלעתי, כובע לא חבשתי כי רק ילדים טובים של אמא חבשו כובעים, והשעות המועדפות עליי לרביצה בבריכה היו שעות הצהריים, כי אז היה הכי חם והכי נעים להיכנס למים. קרם נגד קרינת השמש? לפני שלושים שנה? בחייכם. מקסימום שמן אגוזים לשיזוף מהיר.
דור הלך ודור בא, והיום אנחנו יודעים קצת יותר על הנזקים שחשיפה לשמש מעוללת, ואף ילד לא הולך לים בלי להתמרח קודם לכן טוב טוב בקרם. אבל כמה אנחנו באמת יודעים על השמש ועל דרכי ההתגוננות ממנה? ולא פחות חשוב – מה אנחנו יכולים לעשות היום, הדור שגדל בשמש בלי שום הגנה, כנגד הנזקים שהעור שלנו צבר?
שלושה סוגים של קרינה
ד"ר אלי פישר, פרמקולוג ובעלים של חברת ד"ר פישר, מסביר שישנם שלושה סוגים של קרינה: קרינה של קרניים ארוכות, שמסומנת כ-UVA, קרינה של קרניים בינוניות – UVB, וקרינה של קרניים קצרות – UVC.
הקרניים הקצרות אינן מגיעות אלינו מכיוון שהן נחסמות על-ידי שכבת האוזון (ומכאן חשיבותו) – אחרת היו גורמות נזק רב. הקרניים הבינוניות הן אלו שגורמות לעור להאדים, עד כדי כוויה או מכת שמש, והקרניים הארוכות – השפעתן אינה נראית לעין באופן מיידי, אך הקרינה שלהן חודרת עמוק יותר ומזיקה לעור באופן ארוך טווח.
כשאנחנו קונים קרם עם מקדם הגנה, האם אנחנו מוגנים מפני כל סוגי הקרינות?
ד"ר פישר: "לא, וצריך לשים לב לכך. מקדם ההגנה, או ה-SPF, מתייחס להגנה מפני הקרניים הבינוניות, ה-UVB. על-מנת להתגונן מפני הקרניים הארוכות צריך לבדוק אם התכשיר חוסם אותן. ולא מספיק שיהיה כתוב שהתכשיר חוסם, הוא צריך לחסום לפחות 85 אחוזים מהן, ורצוי יותר".
ד"ר פישר מוסיף ומציין שהתקן של משרד הבריאות הישראלי מבוסס על התקן האמריקאי לחסימת קרני UVB, ועל התקן האוסטרלי לחסימת קרני UVA. כשבוחרים מוצר, חשוב לבדוק שהוא עומד בסטנדרטים האלה, כלומר, שהוא עומד באישורי משרד הבריאות.
פרופסור חיים ראובני, מנהל יחידת עור ילדים במרכז הרפואי סורוקה, סבור שהשימוש בקרם עלול להוביל לאשליה של מוגנות. "הקרם לעולם אינו מספק הגנה של מאה אחוזים, ולעיתים אנו חיים באשליה שהוא מגן, ולא כך הוא. חשוב להשתמש בקרם שמאושר על ידי משרד הבריאות ומגן מפני שני סוגי הקרינה. אך השימוש בקרם אינו מספיק, ובעיקר חשוב להימנע מהשמש."
בחירת המקדם הנכון
אז עכשיו אנחנו יודעים שחשוב לבדוק, על גבי האריזה, שהקרם מסנן 90% ויותר של קרני ה-UVA. אבל איך בוחרים את מסנן קרני ה-UVB? איך יודעים באיזה SPF לבחור? ובכלל, מהו SPF?
ד"ר פישר: "ה-SPF הוא מדד שמעיד על כושר התכשיר למנוע האדמה של העור או מכת שמש. המספר מחשב את היחס בין זמן החשיפה לשמש עם הגנה, לבין זמן החשיפה לשמש ללא הגנה. לדוגמא, אם ללא הגנה מהשמש העור מאדים לאחר עשר דקות, הרי ששימוש בSPF 15 משמעו שהעור יאדים באותה דרגת אדמומיות לאחר מאה וחמישים דקות".
איך בוחרים את הSPF המתאים?
פרופסור ראובני סבור שאין צורך במקדמים גבוהים יותר משלושים. "צריך לזכור שככל שמקדם ההגנה עולה, כך גם כמות הכימיקלים שבקרם עולה, מה שעלול לגרום לגירויים ולאלרגיות. מקדם הגנה שהוא בין 15 ל-30 הינו מספיק בהחלט".
ד"ר פישר סבור שככלל, מקדם הגנה 30 הוא מספק, אבל ישנם מקרים בהם עדיף להעלות את מקדם ההגנה: "נשים שלוקחות גלולות נגד הריון, אנשים שמשתמשים בתרופות מסוימות כמו אנטיביוטיקה מסוג מסוים, או תרופות לאיזון לחץ דם, או משככי כאבים, הופכים להיות יותר רגישים לשמש. צריך גם לשקול למה הקרם מיועד: יום בעיר אינו כמו יום בים, ובמקרים בהם צריך להתגונן יותר, עדיף לבחור מקדם הגנה גבוה מ-30. כדאי לדעת שבמשרד הבריאות האמריקאי החליטו לסמן את כל המוצרים שמעל SPF 50 כ-SPF 50+, כי החמישים מבחינתם הוא הגבול העליון".
האם המקדמים הגבוהים מכילים יותר כימיקלים?
ד"ר פישר: "ככלל, ככל שמקדם ההגנה גבוה יותר, המוצר מכיל יותר רכיבים כימיים, אבל הכוונה למוצרים למבוגרים. המוצרים לילדים שונים ומכילים מרכיבים טבעיים בלבד".
האם המוצרים לילדים באמת שונים? אני משתמשת באותו הקרם לכל המשפחה, ולא נראה שיש בעיה.
"אני יכול להעיד רק על המוצרים שלנו, והקרם שלנו לילדים שונה מהקרם של המבוגרים. הקרם לילדים מכיל רכיבים שהם טבעיים בלבד".
טבעיים? הכוונה לצמחיים?
"לא, דווקא מבוססי מחצבים, מינרליים. החומרים שלנו לא גורמים לאלרגיות ולרגישויות וגם לא צורבים בעיניים, וצריך לזכור שהעור של תינוקות הוא עור רגיש ביותר".
מריחה נכונה
אם חשבתם שההמלצה למרוח כמות גדולה של קרם משרתת בעיקר את יצרניות הקרם, חישבו שנית. מתברר שקרם ההגנה צריך להימרח כשִכבה נוספת על העור, כזו שאפשר בהחלט להרגיש בה.
"צריך להשתמש בשכבה לא דקה. למרוח כמות נדיבה של קרם, שתצפה את העור באופן שווה", אומר ד"ר פישר. "כולם יודעים למרוח את האף, שהוא הראשון שנצרב, אבל חשוב מאוד גם למרוח ליד העיניים, על השפתיים (אפשר גם להשתמש בשפתון), כפות הידיים, ועוד מקום אחד ששוכחים למרוח אותו- האוזניים, וזה חשוב מפני שיש סוג של סרטן שפוגע ממש שם".
ומה לגבי חידוש של הקרם?
"אם יוצאים לים, או סתם לטיול בחוץ, חשוב לחדש את המריחה כל שעתיים לפחות. למה? כי מזיעים, ומתנגבים במגבת, ויש חיכוך עם החול, וכל אלה מפחיתים מההגנה של הקרם. אבל צריך לזכור שגם בצל סופגים קרינה – בערך כארבעים אחוז מהקרינה מגיעה אלינו כשאנחנו בצל, וגם בחורף ישנה קרינה".
כלומר, צריך למרוח קרם כל הזמן?
"אני בהחלט סבור שכן. כמו שמצחצחים שיניים בכל בוקר, צריך גם למרוח קרם שמכיל הגנה מפני שני סוגי הקרינות. אני מאמין שזה חלק בלתי נפרד מההכנה ליום. אם אנחנו מורחים בבוקר, והולכים לעבודה במקום סגור, זה בעיקרון צריך להספיק, בהנחה שהקרם עמיד במים ולכן הזעה סבירה לא מסלקת אותו במהלך היום".
בחלק השני של הכתבה: כיצד נגן על עצמנו ועל ילדינו מפני נזקי השמש, ומהם הנזקים הנגרמים לעור עם כל חשיפה לשמש?»
קוד:
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה