נועז, עמוק ומרגש יותר

החלק השני בטרילוגיית הספרים הלוהטת, חמישים גוונים של אופל, עולה מדרגה ומצליח לגרום לנו להתרגש, להסמיק ולרצות לנסות את זה בבית. לפניכם הביקורת המלאה
עוד לא הספקנו להתגעגע, וכבר הגיח לחנויות ספר ההמשך ל-"חמישים גוונים של אפור" – הספר שהצליח לכבוש את נשות העולם ולגרום להן להסתכל על עניבות בערגה, תוך הסמקה בלתי נשלטת.
בספר השני בטרילוגיית הספרים הסקסית "50 גוונים", הרומן של אנסטיה (אנה) וכריסטיאן שב לחיים. אחרי פרידה סוערת שחתמה את הספר הראשון, אנה וכריסטיאן שבים זה לזרועותיו של זו, כשהרומנטיקה והאהבה פורחות לצד השוט של משחקי השליטה שכריסטיאן מכור אליהם, הממשיך להטריד את מנוחתה של אנה.
נועז יותר
ב-"חמישים גוונים של אופל", אנה כבר לא בתולה תמימה, מה שמאפשר לה להיות נועזת יותר – ולסיפור כולו להיראות אמין יותר (זו היתה אחת הבעיות בחלק הראשון, שבו לא לגמרי השתכנענו שבחורה בתולה תסכים להתנסות במשחקי שליטה שעלולים להבהיל אותה).
הודות לכך שאנה כבר בעלת ניסיון מיני והצליחה על הדרך גם לצבור קצת ביטחון עצמי, ניתן למצוא בספר יותר ויותר מהלכים נועזים שהיא בעצמה יוזמה (סוף סוף). היא כבר לא אותה בחורה שברירית ותמימה כשהיתה, והדברים הולכים ונעשים נועזים יותר. הגישה הנועזת החדשה שלה גורמת לה לרצות להתנסות בדברים הזויים יותר או פחות, ואחד מהם (לא נגלה לכם מה הוא), אפילו גרם לנו להשתנק בתמיהה/בהלה/זעזוע/קנאה (מחקו את המיותר).
אנה נועזת יותר לא רק ברצונות שלה להתנסות בחוויות המיניות שכריסטיאן כל כך נמשך אליהן. היא מעזה יותר גם בתחום הרגשי/נפשי, ומנסה לגעת – רגשית ופיזית – בכריסטיאן, לחדור אל מתחת למסכה האפלה שהוא עוטה על עצמו ולגלות את הסיבות שגרמו לו להיות אטום רגשית ולהימשך למשחקי שליטה, כאב – ובעצם לכל מה שהוא לא יחסי מין "רגילים", שמעורבים בהם נגיעות נורמאליות ורגשות אהבה.

היו קטעים שנתנו לבן הזוג לקרוא ואמרנו: "בוא ננסה את זה…" עטיפת הספר "50 גוונים של אופל"
עמוק יותר
לא, לא בדיוק מה שאתם חושבים. מעבר לעובדה שבאמת מופיעים בספר יותר תיאורי סקס, ספקינג ויותר מכך, אנה – ואיתה הקוראים – מצליחה להגיע לרבדים עמוקים יותר בדמותו של כריסטיאן. קורותיו כילד, התנהלותו בבגרות והאנשים המקיפים אותו, מאפשרים לחדור אל נבכי נשמתו של האליל החתיך והעשיר במידה שאי אפשר אפילו לתאר, והופכים את הספר לעמוק יותר מ"עוד סתם ספר אירוטי". יש כאן גם צדדים פסיכולוגים די מעניינים.
לאורך כל הספר מצליחה אנה לחדור עמוק יותר ויותר ולקשור את כריסטיאן אליה. הקשר שלהם מעמיק, והם הופכים לזוג לכל דבר, תוך שכריסטיאן מוותר על יחסי השליט והשפחה הכנועה ובוחר בזוגיות אמיתית עם אנה.
מעניין יותר
בונוס נוסף לנועזות ולעומק, היא העלילה שמתחילה להתפתל בספר השני. עוד ועוד דמויות מצטרפות לסיפור. כבר לא מדובר רק באנה ובכריסטיאן, אלא גם באנשים סביבם ובקורות אותם, כולל דמות מסתורית שמטילה אימה על אנה – אחת השפחות הנשלטות לשעבר של כריסטיאן, שמנסה לנקום בה.
לסיכום
אין ספק כי מדובר בשדרוג רציני מהספר הקודם. אמנם, פה ושם מגיחים שוב התנסחויות ומונחים מוזרים/יש שיאמרו קצת פאטתיים בסגנון "האלילה הפנימית שלי", "הדם שלי אומר שירה" וכדומה, אבל – כמו שקרה בספר הקודם – זה אחד המינוסים הגדולים בתרגום ספר מאנגלית לעברית: יש דברים שנשמעים הרבה יותר טוב באנגלית, במיוחד כשמדובר בענייני סקס.
העלילה שמתפתלת ומצליחה להפתיע, התיאורים הנועזים שגרמו לנו להראות לבן הזוג ולומר "בוא ננסה את זה" וההצצה למה שקורה בתוך נפשו של אדם כמו כריסטיאן, שמבחוץ נראה מצליח ומאושר אך נפשית הוא מתוסבך לגמרי, הופכים את "חמישים גוונים של אופל" לספר שהוא הרבה יותר מ"עוד ספר עם דיבורים גסים". אנחנו אהבנו.
חמישים גוונים של אופל, א ל ג'יימס, הוצאת ידיעות ספרים