"אני בת 20, יש לי זכות להיכשל בחיים, אז למה לא ללכת על הכי מטורף"?

השחקנית הצעירה נועה ריינהולד מאוהבת. היא מככבת בסדרה "אינפיניטי" המשודרת בערוץ זום ב-YES ו"בזכות הסדרה זכיתי לאהבה ברמות", לדבריה. היא בת 23 וחצי, הוא בן 18 וחצי "אבל פער הגילאים בינינו בכלל לא פקטור, אני זאת שלומדת ממנו המון", היא מכריזה. נשוא אהובתה עונה לשם אמיר בנאי, שחקן צעיר וכן, הבן של אורנה בנאי, והכל ביניהם התחיל על הסט. 

"אינפיניטי" היא סדרת דרמה ומדע בדיוני לנוער. ריינהולד, שמיוצגת בסוכנות "יולי" וזה התפקיד הראשון שלה, מגלמת את לי, "לילוש" רוזנברג, תלמידה בבית ספר למחוננים שיחד עם חבריה מנסה להתקבל לתחרות מתמטיקה. "הדמות הראשית בסדרה היא אישה, מגלמת אותה עומר נודלמן, אני החברה הכי טובה שלה. לילוש היא סופר חכמה, חברה טובה, מצחיקה וכפית. בגלל שהדמות הראשית נשית אפשר היה לחשוב שיקחו אותה לכיוון רומנטי אבל היוצרת ליאור ירון לקחה אותה למקום אחר לגמרי. הסדרה חשובה בעיני כי הנשים בה הן חכמות ומעניינות ועם אופי, והן מודל לצעירות".  

בסדרה, אלימלך, אותו מגלם אמיר בנאי, מאוהב בה, ומה שהתחיל בסדרה, גלש אצלם לחיים האמיתיים. "אני לא יודעת כמה זמן אנחנו יחד, ארבעה או חמישה חודשים, תלוי את מי שואלים. נוצר חיבור של חברות אמיתית, חודשיים על סט כל יום, זה הרבה מאד זמן, והקשר התפתח וזה קרה והפכנו זוג". 

נועה ריינהולד ואמיר בנאי | צילום מתוך אינסטגרם

"אני גרה עם הורי והוא גר עם אימא אורנה, אבל אנחנו הרבה יחד, אצלי או אצלו. אוהבים להיות בבית, לראות סרטים. הם משפחה מדהימה, אין דברים כאלה"

ספרי עליו קצת.
"הוא בן אדם מדהים, חד פעמי, רגיש וחם, הכי טוב בעולם והכי מוכשר שיש. הוא לא רק קומיקאי, הוא ורסטילי, יכול לעשות הכול למרות שהוא הכי מצחיק. אני בטוחה שישמעו עליו בגדול היה לי ממש כיף לעבוד איתו". 

את כבר בת בית אצלו ואצל אורנה בנאי, אימא שלו?
"ברור. היא קיבלה אותי מאוד יפה. אני אמנם גרה עם הורי והוא גר עם אימא אורנה, אבל אנחנו הרבה יחד, אצלי או אצלו. אוהבים להיות בבית, לראות סרטים. הם משפחה מדהימה, אין דברים כאלה".  

היא גדלה בראשון לציון, עם אח גדול ואחות קטנה, "מבחינה חברתית הייתי אחלה בבית ספר, וגם הציונים היו סבבה, אבל היה קשה לי לשבת בשיעור, זה היה סיוט, הורי הוזמנו לא מעט למנהלת אבל בסוף סיימתי בגרות במגמת אדריכלות".

משחק זה היה חלום?
"ממש לא. אני לא מהילדות שחלמו להיות שחקניות יום אחד. חשבתי שאלך לכיוון של ציור, גרפיקה או אנימציה. אני מציירת שנים לפרנסתי על נעלים, על שלטים ועושה ציורים בהזמנה. כולם היו בטוחים שזה יהיה העיסוק לחיים ואגב, גם היום אני מתפרנסת מזה".  

אז איך ובכל זאת הגעת למשחק?
"שרתי כמש"קית ת"ש בחיל האוויר, השתחררתי אחרי שנה וחצי בגלל מחלת הפיברומיאלגיה שלי – כאב כרוני במערכת השרירים – שהחמירה במהלך השרות. אחרי השחרור טסתי במסגרת הומניטרית לאוגנדה. עבדנו שם בבתי יתומים ואני הייתי על תקן הציירת, קישטתי את הקירות. שם עלו בי כל מיני מחשבות ותהיות, מי אני בעולם הזה ומה אני רוצה לעשות, וירד לי האסימון שיש לי חופש בחירה ואמרתי שהכי בא לי זה הדבר הכי מופרע שלא אפשרי בכלל והוא משחק. למחרת שובי לארץ, נרשמתי לקורס משחק כדי לבדוק את עצמי ואמרתי: 'אני בת 20 יש לי זכות להיכשל בחיים, אז למה לא ללכת על הכי מטורף'"?

נועה ריינהולד | צילום: עידן שיסטר

איך הגיבה המשפחה?
"הם היו בשוק, הם לא חשבו שאני אהיה מהנדסת מחשב או שיהיה לי תואר ריאלי אבל היה ברור להם שאעשה משהו בתחום הציור כי זה היה שם כל החיים. אבי הוא איש אומנותי שעוסק בהייטק. אימא עובדת בבנק, יש לי אח בן 25 עם תואר בפיזיקה. זו האווירה בבית, של תארים. הם חשבו שמשחק זה סוג של גחמה, לא הבינו מאיפה הבאתי את זה. ואבא אמר לי שהוא לא עוזר לי לממן את זה".  

ובכל זאת הלכת לקורס משחק. ומה קרה?
"ביום השני כבר הבנתי שזה העניין שלי. יום אחד למדתי במשך חמש שעות לאודישן ברוסית. הבמאי, אגב, חשב שאני דוברת רוסית, אבא ראה את האודישן שלי, התרשם  ואמר לי 'אם זה מה שאת רוצה- אני תומך בך'. עד עכשיו אני ממשיכה ללכת לקורסים. זה כמו חדר כושר בשבילי". 

עד "אינפיניטי" קיבלת הרבה "לא"?
"כן. במקצוע הזה כולם מקבלים. שנתיים וחצי דשדשתי והיו לי ימים מבאסים אבל אמרתי לעצמי שהכול בסדר גם אם נכשלת".  

מתוך הסדרה "אינפיניטי" | צילום: באדיבות YES

היו לך ספקות בדרך?
"לא לגבי הבחירה אבל כן היו לי מחשבות לגבי המודל הנשי בטלוויזיה. אי אפשר להתעלם מזה. ילדות קטנות רואות את זה בשיח במדיה וברשתות. היום גם מי שנראית הכי טוב שואלת את עצמה מה היא יכולה לשפר וגם אני שאלתי, מודל היופי לבנות נהיה בלתי אפשרי. צעירות כותבות בטיקטוק ובאינסטגרם על ניתוחים ועל איך הן ירדו במשקל, ויש הרבה התעסקות בחיצוניות וגם בי עלו מחשבות על לרדת במשקל, לעשות משהו בפנים. בסוף תפסתי את עצמי, הרי לקחו אותי לתפקיד בגלל מי שאני וגם הבנתי שילדות צעירות שצופות בסדרות נוער, יסתכלו עלי ואני צריכה לחשוב גם על מה אני מייצגת בשבילן". 

איך את מתמודדת עם הפיברומיאלגיה?
"זה פוגש אותי הרבה ביום יום. סוג של קושי ששם לי לפעמים מקלות בגלגלים, אבל אני לא נותנת לזה לשלוט בי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אתו. יש תרופות לתסמינים אבל לא למקור המחלה. חודש לפני הצילומים הכרחתי את עצמי לישון מוקדם, כדי שזה לא ישפיע עלי ביום הצילום". 

ומה הלאה?
"הסדרה עשתה לי תיאבון ויש כבר דברים על הפרק שאני מקווה שיקרו בקרוב. טלוויזיה, קולנוע, דרמה, קומדיה, סדרות זה דבר מרתק, אני פתוחה לכל. משחק הוא העניין שלי בחיים".

שמלה מנצחת שתמשיך איתך גם לעונת האירועים הבאה