נועה קירל, ממי, את יודעת שזה בסדר לבכות?

אנחנו חולות על נועה קירל. באמת, היא רול מודל, היא באד אס, היא הורסת את הבריאות והיא קרן שמש של עוצמה נשית מתפרצת שעושה לנו חשק גם להזיז את הגוף וגם לעוף לשמיים הכי גבוה שאפשר. אבללללל, אנחנו חייבות להודות שקצת נשבר לנו משירי העצמה נשית.

>> לאן נעלמה לוסי אהריש? "אני חוזרת עם הרבה תסכול והרבה תקווה"

היום (רביעי), לכבוד יום הולדתה שחל ב-10 באפריל, קירל בת ה-23 החליטה לשחרר את הסינגל החדש "בנות כמוני לא בוכות". על השיר החדש כתבה קירל פוסט באינסטגרם, ובו היא אומרת כך: "אחרי תקופה ארוכה, מורכבת ובאמת בלתי צפויה, אני מתרגשת לשחרר לאוויר העולם את 'בנות כמוני לא בוכות'. השיר הזה מוקדש לכל הנשים המדהימות שללא ספק בשנה האחרונה הראו כמה חוזק וכמה עוצמה יש להן!".

קירל, כפרה עליה, מלאה בכוונות טובות והיא אף לקחה חלק בכתיבת מילות השיר (יחד עם רון ביטון, מאי ספדיה וינון יהל שגם הפיק ועיבד מוזיקלית). אבל אם תשאלו אותנו, אחרי החצי שנה הזו אנחנו מרגישות תשושות, שחוקות, מפורקות, מרוטות וכאובות, ומה שהכי בא לנו זה דווקא שמישהי כמוה תבוא לתת לנו כתף לבכות עליה ולשיר לנו שבנות כמוה דווקא כן בוכות, ושזה בסדר והכל קול. כי מרוב העצמה אנחנו כבר לא רואות את היער, ומרוב שאנחנו מנסות לשמור על פאסון, להחזיק הכל בפנים ולהיות תפקודיות בבית, בעבודה ובחיים – אנחנו חוות ניתוק רגשי.

זהו שיר שמספק מוטיבציה לעידוד והרמה עצמית, כמו שקירל הקילרית אוהבת וגם אנחנו בימים כתיקונם. אבל אלה ימים שבורים, וגם אנחנו. כן, עדיין, אחרי כל הזמן הזה. בקיצור, אם לשיר היו קוראים "בנות כמוני כן בוכות", היינו הרבה יותר מתחברות אליו עכשיו. ואם כוכבת פופ שהיא אישה כל יכולה הייתה באה ושרה דבר כזה, אולי היינו אשכרה מרשות לעצמנו לבכות את הנשמה, ואחרי זה אוספות את עצמנו וחוזרות להיות נשים חזקות כי אין ברירה אחרת.

כי כשקירל באה ושרה "בנות כמוני לא בוכות", אנחנו מיד נזכרות שרוב הבנות והנשים הן לא כמוה. בכל זאת. אז מה זה אומר בעצם, שזה לא בסדר לבכות? שזה לא לגיטימי? שרובנו כן בוכות, אבל זה לא סבבה? דווקא עוצמה בעינינו טמונה ביכולת להיות מחוברת לעצמך ולכאב שלך, לנשום לתוכו ולתת לו ביטוי ומקום. משם אחר כך אפשר לצמוח.