דודה שלי מנסה לשכנע אותי להזריק בוטוקס. מה לעשות?

אז מה איתך? את בעד הרפורמה או נגד? אני מתכוונת לרפורמה של טיפולי הפנים.

>> שרית פולק: "ביטלתי קמצפיינים מרוב חרדה לעור הפנים שלי"

את מכירה את מי שבעד. היא זאת שמסתכלת על העולם דרך משקפי חומצה היאלורונית ומעודדת את כולן לעשות גם. היא דודה שלי, שפגשה אותי השבוע ומייד אמרה לי: ״נגה! איזה כיף לראות אותך, מה את עושה מחר?״ ולפני שהספקתי לענות היא צעקה עליי: ״בוטוקס!״. זאת הדודה הקיבוצניקית שלי, שבזמנה הפנוי מלקטת עלי חובזה ומכינה איתן קציצות, כן? היא הדמות שהכי לא בטייפקאסט ההזרקות, וכבר שנים מלחיצה אותי: ״אחר כך יהיה מאוחר מדי, תראי אותי, כמה קמטים, כבר לא עוזר לי כלום!״. 

בטלוויזיה התרגלנו לראות נשים חלקות לחלוטין, בקושי רואים ייצוג של נשים מבוגרות באופן טבעי על המסך, אבל העניין הוא שגם הצעירות שבהן נראות מטופלות מאוד. הלוק המוזרק תפס בכל העולם וכולן נראות היום אותו הדבר, זה קצת כמו לאום. יש סיניות, הודיות והיאלורוניות. מי שלא מזריקה פשוט לא מופיעה, ממש אפליה על רקע הבעות פנים.

ועצוב לי עלינו, נשים שמגדלות בנות ששואפות שיאהבו את עצמן, ובו-זמנית – אנחנו לא מסוגלות להסתכל על עצמנו במראה ולהיות שלמות עם מה שאנחנו רואות. לפעמים אני חושבת לעצמי: למה הגוף צריך להתבגר ולהזדקן, אבל אז אני תוהה: למה בעצם אנחנו כל כך סולדות מזה? החברה מקדשת צעירות ואנחנו באמוק הולכות וקונות ועושות כל מה שאומרים לנו כדי להסוות את עצמנו… מפני מי? הרי היופי זו הנשיות שלנו שמשתבחת עם השנים; הקמטים מבשרים שאנחנו חכמות יותר, בשלות יותר, מודעות יותר, אבל מבחוץ המסר הוא: "תסתירי את כל ההבעות שלך – שהן למעשה השתקפות של הרגשות שלך". מה שנקרא, את הכי יפה כשאת לא מרגישה או נראית בגיל שלך. אנחנו ב-2023 ועדיין מוחמאות כשאומרות לנו שאנחנו נראות צעירות יותר, זה לופ שלא נגמר כי בסוף את אומרת: "איך לא הערכתי את עצמי כעוברית, היה לי עור של תינוקת".

אפשר להזדקן בשקט פה? נגה ד'אנג'לי | צילום: אור דנון

אז בפנטזיה אני לא נוגעת בפנים ונותנת לחיים לצאת מתוכי בדרכים המקובלות, ומעריכה נשים ששלמות עם הגיל שלהן, כמו אמא שלי, שבחיים לא עשתה שום טיפול והיא מאושרת. אבל אז אני רואה תמונה שלי בלי פילטר, לא עלינו, ומתחילה סאגת הביקורת העצמית ומיד אני מתייעצת מה ואיך לעשות. יש את הז׳אנר שממלאות במקומות הנכונים, כזה עדין-עדין, בכלל לא שמים לב שעשתה (רק הגבה שלה מוזרה ולא זזה אבל חוץ מזה הכל רגיל-רגיל), ויש את אלה שבלי להתבייש אומרות: "תעיפו לי את הוודג׳ באוויר! רוצה אפס כיווצים באפס הבעות פנים ושימותו הקנאים! (והקמטים יחד איתם)". יש לי חברה כזאת, שבכל פעם חוזרת יותר מוזרקת, ואני שואלת אותה: "את תרשי לי להגיד לך כשזה יראה מוגזם?" והיא כזה: ״ברור!״, אז זה עכשיו, כפרה. את כבר ממש שם. מצד שני, מי אני שאגיד לה משהו? למדונה אף אחד לא אומר. וגם אולי זו לא אשמתה, לכו תדעו איך זה מתגלגל מהפעם הראשונה של הזרקה קטנה ועד הלוק הזה שאת לא מזהה את עצמך? 

>> איגי וקסמן בת 51: "כשאני אומרת מה הגיל שלי אנשים משתגעים"

אולי זאת קריאת השכמה עבור נשים שרוצות פשוט לחיות ולהיראות כמו שהן, שלא לדבר על להסתובב עם שיער אפור ופנים קצת חרושים. למה הן נחשבות "לא מטופחות", כשהגבר שלצידן באותם תנאים נראה וואו? הקטע הוא שאין לך איך לצאת מזה: אם את מזריקה יותר מדי את פאתטית ואם את לא עושה כלום את לא רלוונטית. הגיל היחיד שאת יכולה להראות סבבה ולמות בו בעידן הזה זה גיל 27. זה המצב, ותוך כדי שאני כותבת את הטקסט הזה נהיה לי עוד קמט מעצבים.

ועדיין אין לי תשובה אם אני בעד או נגד. אולי עדיף להשקיע את אלפי השקלים האלה בעצמי במשהו שממש יעשה לי טוב, נגיד מנוי ללק ג׳ל לכל החיים? (גם כן, עוד סטנדרט מיותר שנכנס לחיינו). אז מה אומרות, להזריק או לא להזריק? שאלת מיליון הדולר, כי זאת העלות בערך אם מתחילות מוקדם – כמו שכולם ממליצים.