מתחשבת בסביבה

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

השכנים של ליזבט ביגר לא זורקים בקבוקים וצנצנות, אלא אוספים אותם בשקדנות ומעבירים לאמנית, המשתמשת בהם כחומר גלם ביצירותיה. כך הם משיגים שתי מטרות: מיחזור ותרומה פעילה לאמנות מיוחדת במינה.

ביגר, 42, ילידת דנמרק, עלתה לארץ ב-1995 והתקבלה למחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל באישור מיוחד, מכיוון שלא ידעה עברית. בהמשך הייתה לבוגרת הראשונה של המסלול לעיצוב זכוכית. ביגר מתמחה ביציקת זכוכית ובפיתוח טכניקות לניצול זכוכית משומשת במגוון דרכים. גם אורח החיים שלה, של בן זוגה אייל ושל בניה התאומים, יונתן ובנימין, הוא אקולוגי ומתחשב בסביבה והם מקפידים על מיחזור.

"מקורות ההשראה שלי משתנים", אומרת ביגר, "וזה לא מקרי שאני מתגוררת במושב ולא בעיר. אני רואה את הנוף סביבי ומודעת לבעלי החיים הרבים באזור ובמיוחד לציפורים". ציפורים, ובעיקר עורבים, הם נושא תערוכתה האחרונה של ביגר שהוצגה לאחרונה ביקב עמק האלה. העורבים, בעל חיים המזוהה בדרך כלל עם צדדים אפלים בחיים, הם מקור השראה חיובי לביגר. "בחרתי בעורבים כי קל לא לאהוב אותם", היא אומרת. "יש איזה ספק אם הם חיים או מתים. על פי המיתולוגיה הדנית, הם ישבו על כתפיו של אודין, האל הבכיר.

זוג העורבים שלו, הוּגין ומוּנין ("חשיבה" ו"זיכרון"), עפו כל יום מעל העולם ודווחו לאדונם על המתרחש, כי הם נתפסים כבעל חיים מתבונן". בעבודותיה, העורבים עשויים מזכוכית שקופה-לבנה, ואילו המקור השחור הוא מעין מסיכה, מרמז אולי על כך שמתחת נמצא בעל חיים חיובי יותר, בנוסף לאזכור העין האחת של אודין, ולירח שגם לו חלק נכבד במיתולוגיה הזו.



קסם החומרים השקופים

בשנת 2000 נפגשה ביגר עם אמן הזכוכית הנודע דייל צ'יהולי (Dale Chihuly) בעקבות תערוכתו "באור ירושלים" שהוצגה במגדל דוד. בעקבות הפגישה זכתה ביגר במלגה, שאפשרה לה לעבוד לצדו כשוליה במשך שנה במקום מגוריו בסיאטל. בהמשך עבדה לצד אמני זכוכית נוספים בסיאטל, כמו אנה סקיבסקה (Anna Skibska). ב-2005 נשלחה ביגר על ידי משרד החוץ לדקר, בירת סנגל, כנציגת ישראל בביאנלה לאמנות אפריקאית, והעבירה סדנאות זכוכית לאומנים מקומיים.

בזכוכית יש קסם מיוחד, אומרת ביגר. "החומר הזה מאכלס בתוכו למעשה שתי צורות: הצורה החיצונית והצורה הפנימית, ובזכות השקיפות יש מעבר מתמיד בין שתיהן. גם בעבודות שאינן שקופות, עדיין מתקיים מעבר מיוחד בין החוץ והפנים בזכות האור העובר בחומר".

ביגר עובדת בטכניקת Pate de verre, טכניקה שפותחה לפני כמאה שנה ומעטים משתמשים בה. בישראל היא היחידה העובדת בטכניקה זו. את הבקבוקים ואת הצנצנות היא שוברת בפטיש, עד שהם נעשים אבק. את אבק הזכוכית היא מערבבת עם דבק על בסיס אורגני, ואת התערובת מורחת בשכבה דקה מאוד בתבנית ושורפת בתנור בחום של 700 מעלות. התוצאה היא גיליונות דקים ובהירים של זכוכית. את פסלי העורבים יצרה בטכניקה של יציקה חמה של זכוכית לתבניות והוספת קרמיקה שחורה.

השפעות העיצוב הדני ניכרות בשאיפה ללובן ולניקיון בעבודותיה של ביגר. "אני מאוד אוהבת לבן ועם הניקיון העיצובי אני מרגישה בבית", היא אומרת. לפני מספר חודשים השתתפה בתערוכה הקבוצתית "כמעט לבן" בדנמרק. בתערוכה הציגה "דפי זכוכית" דקים ולבנים.

ביגר משתדלת לבטא בעבודותיה את הפילוסופיה האקולוגית שלה. כך, למשל, יצרה חנוכייה אקולוגית ברוחב 1.5 מטר לבית הנשיא. החנוכייה נעשתה מבקבוקי בירה טובורג משויפים, שהורכבו על עץ טבעי, והפתיליות הודלקו באמצעות ביודיזל, המיוצר משמן טיגון משומש, פרי עיסוקו של בן זוגה, אייל.



תמיד תהיה עוד זכוכית

סדר היום של ביגר מסודר ומובנה, ונובע בעיקר מעבודתה בבית. "הסטודיו שלי נמצא לא רחוק מהבית, ומכיוון שאני עצמאית, היה לי ברור שאני חייבת ליצור לעצמי שעות עבודה, אחרת תחזוקת הבית והילדים יתערבבו בעבודת היצירה. אני נכנסת לסטודיו בבוקר, אחרי שאני מביאה את הילדים לגן, ועובדת בדרך כלל עד הצהריים".

אם יש צורך, היא שבה לסטודיו אחרי הצהריים ויונתן ובנימין בני החמש מצטרפים אליה. "סידרנו להם בסטודיו אזור עבודה מיוחד וכלים לעבודה בעץ", מספרת ביגר. "הם עובדים בעץ, מגלפים ובונים אניות. רק דבר אחד מקומם אותם: שבסטודיו אי אפשר ללכת יחפים".

ביגר אינה נקשרת ליצירותיה. "אני אוהבת לעשות ולהעביר הלאה", היא אומרת. "אני מאוד נהנית מיצירותיי ואין לי בעיה גם עם חפצים שנשברים. תמיד תהיה עוד זכוכית כדי ליצור מחדש".

כמרצה בבצלאל במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, מדגישה ביגר שלימודים פורמליים חשובים ביותר למי שמתעתד לעסוק בעיצוב. "בקרמיקה ובזכוכית יש דברים טכניים רבים ללמוד, וזה שלב חיוני, אולי בניגוד לתחומי עיצוב אחרים. הלימודים הופכים את תהליך העבודה לפשוט וליעיל. לדעתי, גם האפשרות לקבל פידבקים מהחברים ללימודים ומהמורים חשובה מאוד. במהלך הלימודים אפשר גם להתנסות בציוד מקצועי לפני שמחליטים לרכוש אותו לבד".

ביגר בוחרת לעבוד עם הצד היפה של החיים. "קל מאוד להיכנס לדיכאון מהמצב, מהכלכלה, מהעולם ובכלל, ולכן אני בוחרת להיצמד לזווית האחרת. לעתים זה דורש מאמץ רב. אינני עוצמת עיניים, אבל אני לא נותנת למציאות הקשה לשלוט בחיי".

ליזבט ביגר, 02-9991273

הכתבה התפרסמה במגזין נישה»

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה

הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק