משימת הפרס – חלק ב'

האם לתת לילד מתנה בכל פעם שהוא מתנהג יפה, איזו מתנה לתת ובמה תלויה יעילותו של התגמול? על שיטת התגמולים כאמצעי לחינוך הילד - חלק ב'
המשמעות היא החשובה
שאלה חשובה נוספת שעולה בקרב ההורים היא, האם לתגמל את הילד באופן חומרי או להחליף את הפרסים בשבחים. ד"ר שרית סגל, פסיכולוגית קלינית וראש המרכז לפסיכולוגיה וליישומיה ב"מכללת לוינסקי", מסבירה שילדים קולטים מסרים מהסביבה לגבי מה נחשב טוב ומה רע, מה מוערך ומה דחוי. "הידיעה של הילד שהוא עושה את המצופה ממנו ומקבל על כך הערכה או מחמאה, גורמת לו לחזור שוב ושוב על אותה התנהגות, שנחשבת בעיני הוריו לראויה", היא מסבירה. "הוא עושה זאת עד שהוא מפנים אותה, ולכן אין דרך יעילה יותר לשינוי התנהגות של ילד מאשר מחמאה או פרגון. מילה טובה, הנאמרת בחום, בכנות, באופן ספציפי ומיידי בעקבות התנהגות חיובית, תגרום לילד להתנהג לפי הנורמות ההוריות, וזאת באווירה נעימה".
זה לא קצת מוגזם להחמיא לילד על כל התנהגות טובה?
"אכן הורים רבים גורסים שזה לא נכון להחמיא לילדים על התנהגויות נאותות שגרתיות המובנות מאליהן", מסבירה ד"ר סגל. "הם טוענים שבכך 'נקלקל את הילד', נגרום לו לאבד את צניעותו והוא ידרוש שיחמיאו לו כל העת ויסרב לתפקד ללא קבלת מחמאות. חשוב להבין שזה לא נכון. ילדים אינם יודעים כמובן מאליו שאנחנו מעריכים אותם. עלינו להזכיר להם זאת, לחזק, לעודד, להחמיא בחום ובטבעיות, בהתאם לגיל. כדי שהילד ידע על מה הוא קיבל מחמאה, יש לצרף לה גם אמירה שמזכירה את ההתנהגות הספציפית והילד יבין מהי ההתנהגות המצופה, יידע שהוא מסוגל לבצע אותה ויחזק את דימויו העצמי".
לדברי ד"ר סגל גם שיטת ה"פרסים", התגמולים החומריים, משרתת את אותה מטרה בדיוק. "לא ערך הפרס הוא שחשוב, אלא המשמעות שהילד נותן לו", היא מסבירה. "החשיבות היא המשמעות שהילד מקבל מהמילה הטובה שנלווית לפרס. לכן פרס שהוא לכאורה חסר ערך, כמו מדבקה, מקבל חשיבות גדולה אצל הילד. הוא מפרש זאת בדיוק כפי שאנחנו, המבוגרים, מפרשים מחיאות כפים או תעודת הערכה, כסימן לכך שהצלחנו, שהיינו 'שווים'".
אם כך ניתן להסתפק גם בפרסים צנועים ביותר.
"בהחלט", קובעת ד"ר סגל. "אין צורך לתת פרסים יקרים, הם לא יועילו יותר מפרס קטן, זמין".
תגמול יעיל
"שימוש מוגזם ולא יעיל בפרסים ובשבחים מפתח במקרים רבים תלות אצל ילדים, ואנו עדים לתגובות כמו 'אמא מה תתני לי אם אני אסדר את החדר?'", אומרת זיו. "תלות זו אינה מאפשרת לילדים להעריך בעצמם את התפקוד שלהם ורק התגמול, הפרס או השבח, מביא להבנה כי ביצעו את המצופה מהם. שימוש מופרז בשבחים עלול להגביר את החשש של הילד לגבי תפקודו והוא תמיד יבחר לבצע משימות שיזכו אותו בשבח או בפרס. הוא לא יסתכן בביצוע מטלות שלדעתו יש סיכוי שלא יצליח בהן, מחשש שיכשל ולא יזכה בשבח או בפרס".
אם כך, במה תלויה יעילותו של התגמול?
"בגיל ההתבגרות אנו מוצאים כי נערים ונערות מעוניינים להרשים את חבריהם הרבה יותר מאשר את הוריהם", היא מסבירה. "זה מהווה עבורנו דוגמא לכך ששבחים ופרסים, שחשובים הן כתמריץ והן כתגמול כשלעצמם, אינם מעוררים תמיד מוטיבציה לעשייה לאורך זמן. הם יעילים כאשר הם משקפים את ההכרה והערכה של ההורים במאמץ של הילד ובהישגיו".
"אכן קורה שהפרס הופך להיות משהו מובן מאליו ואפילו מתחייב", מוסיפה כרמון-רדיד. "יתרה מזאת, הדרישות של הילד רק עולות ודברים פשוטים כבר לא מספקים אותו. לכן תגמול לא צריך להיהפך לדבר בשִגרה, אלא עליו להיות אירוע מיוחד".
הורים רבים משתמשים בתגמולים כדי להשיג התקדמות בשלבים התפתחותיים שונים. זה דבר נכון לעשותו?
"כשלילד קשה להשיג את המטרה, כמו גמילה מחיתולים, בהחלט ניתן לתת לו פרס בתדירויות שונות", מאשרת כרמון-רדיד. "לדוגמא, על כל פעם ש'לא ברח לו' הוא מקבל מדבקה, ואחרי שאסף שבע מדבקות הוא יקבל פרס יותר גדול. אבל חשוב להפחית בהדרגה את תדירות קבלת הפרסים אחרי שההתנהגות המצופה נרכשה. צריך לזכור שהתגמול ניתן כדי להשיג התנהגות חיובית, ואחרי שזו הושגה הצורך בו צריך לאט לאט להיעלם".
שימוש נכון בשיטת התגמולים
מטרות קצרות טווח: חשוב להציע תגמולים ותמריצים באמצעות פרסים לילדים, אך הם צריכים להיות מיושמים היטב ובמידה שיכולה לסייע להשגת מטרות קצרות טווח, למתן התנהגויות מסוימות ואף להבטיח שיתוף פעולה.
מילות עידוד: כדאי להשתמש במשפטים ובמילות עידוד יותר מאשר במילות שבח. במקום לומר: "אני מרוצה מאוד מאיך שסדרת את החדר", יש לומר: "אני רואה שהשתדלת וארגנת את החדר שלך".
שבחים בהפתעה: שבחים ופרסים צריכים להינתן באופן אקראי כאשר יש סיבה מוצדקת ונראית לעין. פרסים ושבחים הניתנים בהפתעה יעילים יותר ובונים אצל הילד את ההבנה שלא כל התנהגות צריכים לתגמל.
הפחתה בחשיבות הפרס החומרי: היזהרו מלייחס חשיבות רבה לפרסים חומריים. אם לא תעשו כן, הילד עלול להרגיש כי לא מעריכים את מאמציו כאשר ניתן לו שבח מילולי ולא פרס חומרי.
לשבח התנהגות נאותה: אין לתת פרס כדי למתן או להכחיד התנהגות לא נאותה. הדרך הנכונה היא לשבח התנהגות נאותה בכל פעם שהיא מתרחשת.
שבח ממוקד: שבח יעיל צריך להיות ממוקד. שבחו את הילד תוך מתן דוגמאות ואירועים המתארים את מאמציו והתקדמותו.
התלהבות ועידוד: שבח צריך להיות כן, תוך הבעת התעניינות והתלהבות. ילדים מזהים "שבחים מאולצים" והם עלולים לגרום לילד להרגיש שההורה מתנשא מעליו.
תגמול משמעותי לילד: חשוב לזהות מהו סוג הפרס או התגמול המשמעותי לילדכם. ישנם ילדים שאינם מגיבים לשבחים והם לא מעוררים בהם עניין. בנו יחד עם ילדכם סל של פרסים שיכלול גם שבחים ותגמולים לא חומריים ויביא לשיתוף פעולה. בגיל צעיר כללו בסל הפרסים תפקידים בבית ואחריות על ביצוע משימות. בסל הפרסים של ילדים בוגרים אפשר לכלול דמי כיס וזכויות מיוחדות.
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה