משחק החיים

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם  

תיאור הפינה: ספת בד כחולה (פרקטית מאד כי הכתמים יורדים ממנה) ועליה שתי כריות ירקרקות, הנושקת לחלון הפונה לרחבה הירוקה של סוזן דלל.

מדוע בחרת דווקא בפינה הזאת?
הפינה הזאת היא הדבר הראשון ששבה את לבי כשראיתי את הדירה. זה לא נראה כמו תל-אביב. זו פיסה לא מציאותית, ואני מרגישה פה כמו בחופשה במקום חלומי. החלון הוא מסמר הסלון, ועטפתי אותו בצבעי כחול, ירוק וחום של עץ ונגיעות אדומות, כדי שיהיה חם, נעים ושמח בעיניים.

כמה זמן את מבלה בפינה הזאת?
זה משתנה. כשיש לי זמן לשבת לקרוא עיתון או לבהות, זה יהיה בפינה הזאת על הספה, עם הרגליים למעלה. לפעמים אני מתחרה בבעלי מי יתפוס קודם את הספה, ולפעמים שנינו יושבים יחד בצפיפות ובנעימות.

מה היית מוסיפה לפינה?
חסר עוד שיח שושנים שנפטר. הייתי שותלת אחד חדש.

אם היית עוברת לבית אחר, האם היית משנה את הפינה?
בית אחר יביא איתו תנאים ורעיונות אחרים, אבל אולי יהיו קווי דמיון.

אילו עוד חללים בבית את אוהבת?
המרפסת בין חדרי הילדים קסומה. בשעות אחר הצהריים היא מוצלת לחלוטין ותענוג לשבת שם. בקיץ אנחנו שמים שם בריכה מגומי לילדים. אני אוהבת גם את חדר השינה, שיש בו שקט אולטימטיבי. כשיש שני ילדים קטנים בבית, המפלט הוא רק שם. הם הצליחו לכבוש את כל שאר הבית. הם השליטים הבלעדיים של הטלוויזיה למשל, ואני דיירת משנה.



יועצת פנג שואי נתנה רעיונות לעיצוב הדירה

מה סגנון העיצוב של הבית?
הבית אקלקטי מאד. הוא לא מודרני, כי מודרני תמיד קר וזה לא מדבר אליי. אני אוהבת חום וביתיות, והבית משדר צבעים שיש לי בפנים. אני לא מחוברת לאופנה בעיצוב הבית (וגם לא בבגדים), ואני נרתעת ממותגים. אני גם לא אוהבת לחיות עם רהיט שצריך לשמור עליו שלא יתלכלך. אני בעד "לחיות וללכלך זה בסדר".

נעזרת במעצב או אדריכל או שעיצבת את הבית בעצמך?
עיצבתי הכל בעצמי. בדירה הראשונה שחלקתי עם רון נכנסו איתו ספות חומות עור קרות, ונכנסתי לפאניקה. הרגשתי שנחרב לי הבית והתחלתי לבכות. לא יכולתי שיהיה משהו שהוא לא בטעם שלי. למזלי, רון גמיש ומרגיש בנוח עם החמימות שלי, אז הספות יצאו כלעומת שבאו.

את מחוברת לפנג שואי?
יועצת פנג שואי נתנה רעיונות לעיצוב הדירה – איפה למקם פריטים, איפה לחזק את בית הקריירה (יצרתי פינת קריירה חמימה) וכדומה. הסלון היה רגוע יותר, אבל היא ייעצה לי להכניס אליו צבעים עזים.

האם זהו הבית האידיאלי מבחינתך?
אם היו עוד שני חדרים גדולים מאד הוא בהחלט היה אידיאלי.

האם יש מקום לאמנות בבית?
כן. הקירות מקושטים בציורים, אבל לא אשקיע כסף באמנות יקרה. אני קונה ציור פשוט כי הוא יפה בעיניי במסגרת התקציב שיש לי.

לאיזה פריט או חפץ את מחוברת במיוחד?
בפינת העבודה שלי יש תמונות משפחתיות וגזרי עיתונים ותמונות עם רבין. אני גם מחוברת מאד לברדק המגנטים שיש על המקרר והדלת.

אם היית גרה בחו"ל, איפה זה היה ואיך היה נראה הבית?
הייתי גרה באיטליה. אם הייתי עשירה, הייתי מתגוררת בוילה טוסקנית או בבית דירות מפואר בפירנצה או ברומא, או בבית קיט על האגמים.

אם היית נסגרת בווילה לחודש ימים, מה היית לוקחת איתך מהבית?
את בעלי והילדים, ספרים, ניירות וכלי כתיבה.



הבית אקלקטי מאד. הוא לא מודרני, כי מודרני תמיד קר וזה לא מדבר אליי

קצרים…

בית חלומותיי: די דומה לדירה שניכנס אליה בקרוב. נעזרנו באדריכלית יפעת פינקלמן, שבנתה חלל שבו אגף ההורים מופרד מאגף הילדים וביניהם חוצצים סלון ומטבח גדול. מהסלון יש יציאה למרפסת רחבת ידיים ונוף משגע של תל-אביב. חלום משותף שלי ושל בעלי הוא פרקט בכל הדירה וקמין, שיוצרים חלל חם ונעים. השלב הבא זה בית על האדמה עם גינה. הבעיה היא שאני תל-אביבית בנשמתי.

פטיש/סטייה קטנה: שוקולד.

פריט משמעותי שנמצא בפינה האהובה: הצמחים בחלון.

ליד המיטה שלי: תצלומים ממוסגרים שלי ושל בעלי.

רומנטי בעיניי: אני ובעלי בחופשה לבד.

משפחה בשבילי: העוגן של חיי.

אני מפנקת את עצמי: מסז', שוקולד וחופשה לבד עם בעלי.

ישראלי בעיניי בבית: מעשה אמנות של תצלומי דלתות צימרים בראש פינה ובצפת.

רומנטי בשבילי בבית: הציורים של גוסטב קלימט.

מצחיק אותי בבית: התמונה שעל הקיר בסלון – ליצנים ובאמצע פרה.

לקטוף פיסה של מנוחה בבית: חדר שינה.

אוהבת יותר בבית – חורף או קיץ: חורף!

הכי חשוב שהבית יהיה: חם.

בימים אלו מופיעה לימור גולדשטיין בהצגה "משפחה חמה" בתיאטרון הקאמרי, מצלמת עונה שנייה של "דאוס" וממתינה לסרט חדש של משה איבגי שנמצא בעריכה.

הכתבה התפרסמה במגזין נישה, ינואר 2010

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה

הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק