משחקי הדיונון: האם זה באמת כל כך נורא אם המתבגרים יצפו בה?

"משחק הדיונון" | צילום: באדיבות נטפליקס
"משחק הדיונון" | צילום: באדיבות נטפליקס

כל הילדים בכיתה של המתבגר כבר מדברים עליה ורק את מנסה למנוע ממנו לראות? כולנו יודעות שזה קרב אבוד. אז כמה זה באמת מזיק? מומחית ההורות בטוחה שזה הרבה פחות נורא ממה שאת חושבת

88 שיתופים | 132 צפיות

הסדרה הדרום קוריאנית "משחקי הדיונון" אשר שברה שיאי צפייה ושיאי רווחים אדירים, הגיעה גם לבתים רבים בישראל וחשפה איתה אלימות ואכזריות בהיקף ובעוצמה גדולים. כידוע, הסדרה לוקחת את משחקי הילדים מלאי התום של פעם, שכל ילד נהג לשחק בהם, והופכת אותם למשחקים שהמפסיד בהם נפגע פיזית ואף מפסיד את חייו.

האלימות הניבטת מן הסדרה (אזהרת ספויילר בהמשך) היא קשה והמראות הם אכזריים ולא קלים לעיכול בלשון המעטה. הורים רבים תוהים האם לאפשר לילדיהם לצפות בסדרה (עד כמה שאפשר להגביל ילדים במשהו היום), ואם כן לצפות אז איזו צפייה זו תהיה, מי נמצא ליד הילד בצפייה, האם כדאי לצפות ביחד עם הורה שיתווך? וכמובן, הדילמה הגדולה מכולן "האם הילד/ה שלי בגיל הנכון לראות תכנים כאלה?". אם הם לא צפו מסיבה זו או אחרת, בבית הספר הם שומעים מחבריהם שצפו והם נותרים מחוץ לשיחה משום שלא יודעים במה מדובר, וזה מעמיד את ההורים בפני דילמה. אז בשבילכם הורים יקרים, הנה מספר המלצות ותובנות בנושא:

  1. הסדרה אינה מתאימה לילדים צעירים מתחת לגיל 12, יש בה מראות קשים מידי וזה המקום שלכם להסביר לילדים שזה לא מתאים. הורים מובילים, מתווים דרך, יודעים להתבונן למרחקים ארוכים ולדעת מה עלולה להיות ההשפעה של צפייה בתוכנית על ילד צעיר.
  2. תכירו בכך שבני הנוער עסוקים מאד בקבוצת השווים שלהם, זה המקום בו הם חולקים, משתפים ונוכחים. שם הם שומעים על הסדרה וחשוב להם לקחת חלק בשיחות בנושא.
  3. היו נוכחים ורלוונטיים עבור המתבגרים שלכם, אם הם צופים – שבו לצפות עימם. זוהי הזדמנות לשוחח על מה שרואים בסדרה: מה הם חושבים ומרגישים, איך הם רואים את הדברים. זו הזדמנות לשוחח על ערכים החשובים בעיניכם לא דרכם אלא דרך גורם שלישי.
"משחק הדיונון" | צילום: באדיבות נטפליקס
"משחק הדיונון" | צילום: באדיבות נטפליקס
  1. שוחחו על הרקע להיווצרותה של הסדרה. מציאות החיים בדרום קוריאה, הביקורת אשר היא מעבירה על כך, היחס למבוגרים במדינה, העוני. זו הזדמנות לדבר על יוצרים העושים שימוש ביצירה לביקורת על החברה כדבר שגם מקדם את החברה שלנו במובנים מסויימים.
  2. שוחחו על המצב אליו הגיעו הדמויות בסדרה: מחוסרי בית, בעלי חוב, אנשים בחוסר תפקוד החשופים לניצול. מצבים אשר עלולים להתרחש גם בחברה שלנו. זו הזדמנות לשיח על אחריות, על דרכי התמודדות, על מעגלי עזרה.
  3. התראת ספויילר נוספת: שוחחו על הערכים אשר עולים מתוך הסדרה. בסופו של דבר המנצח לא עושה שימוש בכסף בו זכה בשל המחיר של אובדן חבריו.
  4. הילדים גדלים בבית לאור הערכים של המשפחה. בבית בו אין מקום לאלימות, הסדרה הזו לא תכניס השפעה של התנהגות אלימה. גם בגיל ההתבגרות ילדיכם זקוקים לנוכחות שומרת, מכוונת ומשפיעה לטובה.

 

חשוב שנכיר במצב כיום, בניגוד למה שאנחנו ההורים היינו רגילים אליו בילדותנו: היום כל האפשרויות נמצאות בכף היד וזמינות לילדינו, לכן לנסות להגביל את הילדים מלראות סדרה זו או אחרת יכול להתברר כמאתגר ואף כבלתי אפשרי במצבים מסויימים. תפקיד ההורים הוא להישאר מעודכנים, לדעת במה הילדים מתעניינים, לתווך את מה שרואים ולהשתמש בכך על מנת לשפר את הקשר והתקשורת במשפחה.

הכותבת היא מדריכת הורים מטעם מכון אדלר

>>> פתוח לכולם: האטרקציות שאינן מצריכות תו ירוק