היי! מתי חייכת לאישה זרה או הערת שיש לה לכלוך בשיניים?

תחשבו על זה רגע – כמה פעמים בשבוע האחרון הרמתן טלפון לחברה? שלחתן הודעת תמיכה בווטסאפ? התארגנתן יחד כדי לעזור למישהי שצריכה עזרה? זה בדיוק העניין – אנחנו, נשים, יודעות ליצור רשתות תמיכה באופן טבעי.

>> סימני מתיחה ודיכאון אחרי לידה: החיים החדשים של נסיכות דיסני

אי שם על גבול עזה, כשהייתי תצפיתנית מפקדת עמדה, למדתי שיעור שמלווה אותי עד היום – כח לא מגיע מנשק או דרגה, הוא נוצר כשאנשים מתחברים זה לזה. היום, כשאני מסתכלת על המציאות סביבנו אחרי ה-7 באוקטובר, אני רואה את אותה תמונה: בזמן שהגברים בחזית, הנשים נשארות לנהל את החיים ב"עורף". כמו בכל נקודת משבר בהיסטוריה, דווקא כאן, במקום שנתפס כפחות חשוב, מתרחש שינוי מהותי. ודווקא בתקופה מאתגרת כמו זו שאנחנו חיות בה, גיליתי שהכוח של רשת נשית הוא עצום.

לפני שנה וחצי התעוררתי בתחושה שמשהו חייב להשתנות. כיוצרת, אוצרת אמנות ויזמית תרבות, דאגתי לקהילה שלי, ומהמקום הזה חיברתי יחד נשים יוצרות ורב-תחומיות. כך הקמתי את קהילת bite. ביחד יצרנו את פרויקט "quilt of love", שמיכת טלאים ענקית, שהיא גם מטאפורה לקהילה בה כל אחת מביאה את הכישרון, הזמן והיכולת שלה – ומהביחד הזה נוצר משהו גדול ומחמם.

>> שמיכה של אהבה: 300 נשים יצרו יחד את הדבר המדהים הזה

כשדיברתי על הפצת אהבה בתקופה של כאב וכעס, אנשים הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח. "הזויה", "תלושה מהמציאות", "נאיבית" – שמעתי את כל התגובות האלה. אולי הם צדקו – כשאת לבד, לדמיין אהבה במקום שבו שולט הכאב זה באמת נשמע הזוי. אבל אז קרה משהו מדהים. מצאתי עוד אישה שהעזה לדמיין. ואז עוד אחת. ועוד אחת. כמו טלאים בשמיכה. נשים שלא מכירות זו את זו, מרקעים שונים, בגילאים שונים, תחומי עיסוק שונים – כולן התחברו דרך הרצון הפשוט ליצור משהו טוב יחד. זה כבר לא היה חלום פרטי הזוי, הפרויקט אפשר לקהילה של נשים לשבור את השתיקה ולחזור ליצירה, לחיים.

זה יכול להתחיל במקום העבודה, בקבוצת האימהות בגן, במפגש שבועי על קפה או באוזן קשבת למישהי שצריכה. זה ממשיך דרך אישה אחת שמחליטה לחייך למישהי זרה במעלית, בלהגיד למישהי שיש לה לכלוך בשיניים (כן, זו סולידריות!), בלתת זכות קדימה בכביש

 

כל זה תוצר של קהילה שהתחברה כדי להישאר יחד, כ"בית" פתוח שניתן לדפוק לו על הדלת ותמיד תהיה שם מישהי שתקשיב או תעזור. כי בעולם הדיגיטלי והמהיר שלנו, כבר שכחנו מה זה חיבור – לעצמנו ולאחרות. מה שחסר לנו הוא מרחב בו אנחנו יכולות להיות בדיוק מי שאנחנו – לא אמא מושלמת, לא אשת קריירה מושלמת, לא אישה מושלמת. פשוט אנחנו.

אז מה למדתי בדרך?

יש משהו מיוחד בדרך שבה נשים מתחברות ופועלות – דרך של הקשבה, רכות ואכפתיות שהיא גם עוצמה. אנחנו מתורגלות בפתרון בעיות בלי אלימות, הפיכת כאב לכוח ובניית גשרים במקום חומות. אנחנו מתורגלות גם בריסון עצמי, כתוצר של הבניה חברתית, מה שהקנה לנו את היכולת לשים לב, להתבונן ולנשום לפני שאנחנו פועלות. בעולם שמתמודד עם כל כך הרבה אלימות וכאב, אולי הדרך הזו שלנו היא בדיוק מה שצריך.

בעולם הדיגיטלי והמהיר שלנו, כבר שכחנו מה זה חיבור – לעצמנו ולאחרות. מה שחסר לנו הוא מרחב בו אנחנו יכולות להיות בדיוק מי שאנחנו – לא אמא מושלמת, לא אשת קריירה מושלמת, לא אישה מושלמת. פשוט אנחנו

 

גיליתי גם שלא צריך לחכות למשבר כדי ליצור קשרים. שלא צריך להיות גיבורה לבד. זה יכול להתחיל במקום העבודה, בקבוצת האימהות בגן, במפגש שבועי על קפה או באוזן קשבת למישהי שצריכה. זה ממשיך דרך אישה אחת שמחליטה לחייך למישהי זרה במעלית, בלהגיד למישהי שיש לה לכלוך בשיניים (כן, זו סולידריות!), בלתת זכות קדימה בכביש. המעשים הקטנים האלה יוצרים גלים. כמו אבן קטנה שזורקים למים, האדוות מתפשטות הרבה מעבר למה שאנחנו רואות.

נשים מקימות קבוצות תמיכה, גינות קהילתיות, מועדוני ספורט משותפים ומטבחים משותפים. זו לא נוסטלגיה, זו הבנה עמוקה שככה אנחנו צריכות לחיות, חכמה עתיקה של נשים שיודעות שהכוח האמיתי נמצא בקהילה, בחיבור, בתמיכה הדדית. הגוף שלנו כנראה זוכר את זה. כשאנחנו רוקדות ביחד, מבשלות ביחד, יוצרות ביחד – משהו עמוק מתעורר.

זה בדיוק מה שאני וקהילת bite עושות בימים אלה בסדרת אירועי ״מפגשים״ בקיוסקו. הפכנו בית קפה שכונתי בפלורנטין למרחב של מפגש, בו 24 נשים יוצרות מתחומים שונים מציגות את הדרך. כל עבודה היא הזמנה לדיאלוג – דרך ציור, צילום, מוזיקה או כוס קפה משותפת, כי לפעמים, שם נוצרים הקשרים החשובים באמת. אני מזמינה אתכן להיות חלק מהשיחה הזו, בחוויה שמשלבת אמנות, מוזיקה ומפגשים בלתי אמצעיים.

התערוכה פתוחה עד 28.3 בקיוסקו, עם שני אירועים מיוחדים:
ב-4.3 בשעה 19:30 מפגש Unplugged אינטימי של מוזיקה ומילים שמשתתפות בו: רוני ודנאי (עורכת "את" וזמרת יוצרת), דניאל וייל, לארה סנואו, רוני בהט אנוכי ותמר תורג׳מן. (עד 22:30)
וב-11.3 החל מ-18:30 ארוחת אהבה מיוחדת עם Aperitivo וניוקי (שאני מבשלת), לצד פרפורמנס של תמר ארזי שתהפוך שיחה ליצירה. (עד 22:30)
ידידיה פרנקל 31 תל אביב. א-ה 7:00-21:00, ו' 7:00-17:00. הכניסה חופשית. פרטים נוספים בקהילת bite בפייסבוק ובעמוד האירוע