מרחב ללא גבולות

אדריכלים: A1Architects

שטח רצפה לפני השיפוץ: 160 מ"ר

שטח רצפה אחרי השיפוץ: 220 מ"ר

עליית גג בבניין דירות בלב העיר פראג שימשה במשך שנים כמקום אחסון עבור בעליה. בבניין, שנבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, יש חמש קומות מגורים, ובכל קומה יש שתי דירות. הקומה השישית היא למעשה עליית הגג המדוברת, שאותה רצו הבעלים להפוך לדירת מגורים.

הם פנו למשרד האדריכלים A1ARCHITECTS. המשרד נוסד ב-2003 על ידי אדריכלים לנקה קרמנובה ודוד מסטלקה (LENKA KŘEMENOVÁ & DAVID MAŠTÁLKA), שהכירו באקדמיה לאמנויות, ארכיטקטורה ועיצוב בפראג. משרדם היושב בפראג מציע פתרונות יצירתיים וייחודיים לפרויקטים מגוונים, ברוח מקורית וצעירה כמו במקרה שלפנינו.

חלוקה למפלסים ואווירה חמה

האדריכלים אשר התמודדו בפרויקט זה עם "מרחב ללא גבולות", כפי שהם מכנים זאת, החליטו להפוך אותו לקו המנחה בתהליך התכנון. האתגר היה ליצור דירה המשרה אווירה חמה וביתית בחלל גדול ופתוח במיוחד.

הפתרון שמצאו האדריכלים – יצירת מפלס נוסף בין הרצפה לתקרת הגג, שישמש כקומת גלריה ובה חדר שינה להורים וחדר המיועד לעבודה וללימודים. הקומה הנוספת המשקיפה על חלל המגורים יצרה חלוקה ברורה בין החלל הציבורי, שכולל את הסלון ואת המטבח, לחלל הפרטי שכולל את חדר השינה.

החלוקה לשני מפלסים יצרה דירה בעלת שטח רצפה של 220 מטרים רבועים, הנהנית מפרופורציות נעימות המותאמות לסגנון חייה של המשפחה. "למעשה, לעליית הגג יש כעת עליית גג משל עצמה", מסבירים האדריכלים.

הגג נוטל כעת חלק משמעותי בעיצוב ובאווירה של הבית, והשיפוע שלו מצית את הדמיון ומקנה תחושה של עליית גג בבית אפוף מסתורין. יתרון נוסף של הגג טמון באור הטבעי החודר דרך הפתחים הקבועים בו, המאיר את שני המפלסים על חדריהם השונים.

הבטון החשוף משמש כאלמנט מקשר בקו התפר שבין המטבח לסלון

חלל זורם והמשכי

"כדי להבין את מהותו של הלופט יש לחוות אותו רק תוך כדי תנועה", אומרים האדריכלים ומסבירים כיצד רעיון החלל הזורם וההמשכי נועד לחבר בין שתי הקומות ולתת תחושה של חלל מורכב אחד.

הם טיפלו בקפדנות ב"מחברים" העיקריים שבבית, המהווים נקודות מפגש בין הפונקציות השונות – בין המטבח לסלון ובין הסלון לחדרי המגורים. הבטון החשוף בולט בנוכחותו בחללים הציבוריים ומשמש כאלמנט מקשר, כמו בקו התפר שבין המטבח לסלון ובין הקומה התחתונה לעליונה.

רשת חוטי פלדה מחליפה את המעקה בקומת הגלריה ומאפשרת תצפית לסלון

עיגול פינות

תחושת החלל ההמשכי נוצרה על ידי שימוש בקו מעגלי בפינות הדירה, המעניק לחלל מראה מתמשך ומרוכך יותר. הטיפול בגרם המדרגות המוביל אל הקומה העליונה הוא דוגמה מובהקת לכך. צורתו המתעגלת הופכת אותו לאלמנט עיצובי דומיננטי בחלל ומגדירה גם את צורתה של הספרייה שנבנתה לצדו.

הספרייה העשויה מעץ בהזמנה מיוחדת עונה על דרישת הבעלים למקומות אחסון רבים, וזאת בזכות מבנה המדפים הייחודי שלה, שנמשך מהרצפה עד התקרה ושמזכיר קיר לבנים. המעקה המלווה את גרם המדרגות עשוי מרשת חוטי פלדה דקה בשתי וערב.

במבט ראשון הרשת נראית שברירית, אך למעשה היא נוקשה מספיק כדי לספק את ההגנה הנדרשת. גם הרשת נמשכת מהרצפה עד התקרה, באופן המקנה לה צורה אמורפית המתמזגת עם צורתו המתעגלת של גרם המדרגות. כך נוצרת בעיני המתבונן המהלך בדירה תחושה שהקירות המוחשיים נעלמים ומתמזגים בקו המעוגל המנחה את עיצוב הבית.

רצפת קומת הגלריה נבנתה משלד של קורות פלדה. החימום הועבר דרך הרצפה והקומה רוצפה באריחי קרמיקה. כדי להתגבר על הקור העז השורר בחודשי החורף ועל החום בימי הקיץ, נוספה לגג שכבת בידוד מלוחות גבס. הגג כולו נצבע בלבן בוהק כדי ליצור החזרת אור מרבית בחלל הבית.

עמודי העץ המקוריים התומכים בגג נותרו במקומם המקורי אך נצבעו וחוזקו. צורתם הגושנית הכתיבה את עיצוב הפנים, אשר נועד לשוות ללופט אופי של בקתת עץ ברוח מודרנית. בעקבות הרצון לשמר ולהדגיש את מראהו התעשייתי של הלופט, עיצוב הפנים כלל שימוש נרחב במתכות כגון נירוסטה, פלדה ואלומיניום במטבח ובחדרי הרחצה.

ברחבי הדירה שולבו פריטי ריהוט מאוסף פרטי של הלקוח כגון מכונת תפירה הממוקמת בסמוך למטבח ושולחן כדורגל. הריהוט בדירה מבוסס ברובו על עבודת נגרות בהזמנה מיוחדת ועל שימוש בעצי אגוז ופורניר. הקירות נצבעו בלבן בשילוב רמיזות של גוני אפור, ושימוש בעץ בשילוב עבודת גימור ברמה גבוהה ביותר הפך את החלל ללופט מודרני לחלוטין שבו מיטשטשת ההבחנה בין ישן לחדש.

חדר הרחצה הרחב עוצב בסגנון מנימליסטי