מרגיעים את הילדים

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

המצב הביטחוני הרעוע, אי הוודאות הקיומית והעולם ההישגי שבו אנחנו חיים, מכניסים מבוגרים רבים ללחצים ולמצוקות נפשיות קשות. אם ככה המבוגרים מרגישים, תארו לעצמכם מה זה עושה לילדים שלנו, הנחשפים, גם אם לא נרצה בכך, לחדשות ולדיווחים על הנעשה בארץ ובעולם. מה הפלא שבמחקר שפרסם באחרונה ארגון הבריאות העולמי נמצא שהילדים בישראל סובלים מסימפטומים גופניים ונפשיים יותר מילדים רבים במדינות אחרות ברחבי העולם?

המחקר, שנערך בקרב 6,613 תלמידי כיתות ו', ח' ו-י' בישראל ובקרב 207,703 תלמידים מ-41 מדינות מרחבי העולם, מגלה כי ישראל נמצאת במקום הראשון מבין המדינות שתלמידי בית הספר שלהן סובלים ממצוקות גופניות, כמו כאבי ראש, כאבי בטן וכאבי גב. כמו כן, ישראל ממוקמת במקום השלישי מבין המדינות שהתלמידים שלהן סובלים ממצוקות נפשיות כמו כעסים, עצבנות ומצבי רוח.

כדי להתמודד עם המתחים הללו והשלכותיהם, מומחים בתחום הגוף-נפש מציעים טכניקות שונות שהמדיטציה והדמיון המודרך הן שתיים מהבולטות בהן הנחשבות ליעילות, בשינויים קלים, גם אצל ילדים.

גוף-נפש: העולם הפנימי של הילדים

הסיבות לתוצאות מחקר אלו ברורות למדי, סבור ד"ר נמרוד שיינמן, מייסד המרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש וראש תחום גוף-נפש ביחידה לרפואה אינטגרטיבית במרכז הרפואי רבין (בילינסון). "ילדים בעולם המודרני, ובישראל בפרט, נחשפים כיום לרמות מצטברות של מתח הנובעות ממצבי איום ביטחוני, חוסר ביטחון אישי, מצבי אי ודאות, אירועי מלחמה וטרור, בשילוב עם מעט מדי דמויות בוגרות המקנות ביטחון, תמיכה או רגיעה. תוצאות מצב זה עלולות להתבטא בתופעות של אי שקט ועצבנות, חרדה ותסכול, הפרעות קשב וריכוז, כעסים ואלימות מילולית, כמו גם מתח כיתתי ואישי, סכסוכים וקונפליקטים, ירידה בתפקודים לימודיים, תופעות דיכאוניות ועוד".



המתח הזה עלול להשפיע לא רק רגשית ונפשית, אלא גם התנהגותית וגופנית: "הספרות מראה כי למתח ישנו אימפקט פיזי שלילי משמעותי", הוא מוסיף, "והוא עלול להשפיע גם על התנהגויות סיכון כמו צריכת סמים, אלכוהול, אכילה בעייתית, התנהגויות אלימות, נטיות אובדניות ועוד. כמו כן עלולה להיות לו השפעה שלילית על מדדים פיזיולוגיים, כמו מערכות הנשימה או העיכול, ועל מנגנונים חיסוניים שונים. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הרפואית מראים כי סימפטומים גופניים רבים עלולים להיות ביטוי למצוקת הגוף, בשל לחץ וקונפליקט פנימי".

אלא שהקשרים בין נפש וגוף יכולים לפעול גם לטובתנו, אם רק נדע לשכלל ערוצי הגנה פסיכולוגיים. "מידע טיפולי ומחקרי רב שהצטבר בעשרות השנים האחרונות מגלה הבנות חדשות בתחום הפסיכו-נאורו-אימונולוגיה (פנ"א)- התחום החוקר את קשרי הגומלין בין מערכת העצבים, המוח וההכרה ובין המערכים החיסוניים הקשורים לזיהוי מחלה ו/או להבראה ממנה", מסביר ד"ר שיינמן. "הממצאים תורמים לפיתוח גישות שמנחות אותנו להיעזר בתהליכים פסיכולוגיים, נפשיים והכרתיים לשם העצמה של יכולות הרפיה וריפוי כחלק אינטגרלי מתהליכי טיפול או כרפואה מונעת".

בין הגישות הפשוטות והיעילות בארגז כלים זה ניתן למנות שיטות כמו מדיטציה ודמיון מודרך, שהשימוש בהן הולך וגובר בכל הקשור לעולם הילד. "מערכת העצבים מבינה את שפת הדימוי ומושפעת מטכניקות מדיטציה, כמו למשל קשב לנשימה", הוא אומר. "לילדים יש נטייה וצורך טבעי להתנסויות, להרגשת בריאות, לחיפוש תחושת שליטה ולהיעזרות בדמיון, והם לומדים בקלות מפתיעה איך להשתמש בשיטות אלו לטובתם".

היתרון הגדול הוא שכיום גם אנו, ההורים, יכולים להיעזר בשיטות האלה ככלי טיפולי עבור הילדים כדי לנסות ולהבין את עולמם הפנימי או כדי להשפיע דרכן באופן מיטבי על עולמם הפנימי של הילדים. לדברי ד"ר שיינמן, ניסיון העבודה שלו עם אלפי ילדים בתוכנית "שפת הקשב" – תוכנית הוליסטית המפתחת מיומנויות גוף-נפש, הנלמדת בבתי ספר ברחבי הארץ ובמסגרות חינוכיות, מוכיח כי ילדים מגיל ארבע מסוגלים להיענות לתרגילי הרפיה ודמיון מודרך, ללמוד אותם ולהיעזר בהם בדרכם. "ילדים שלמדו גישות אלו ידעו להשתמש בהן כדי לצמצם כאב, להקל על מצבם הבריאותי, לשפר את ביטחונם העצמי, להרגיע מצבי מצוקה, לשנות תגובות אלימות הרגליות, להקטין חרדות לפני בחינות ולשפר ביצועים בספורט", הוא מפרט.



מדיטציה: נשימות מנקות מחשבות רעות

מדיטציה למבוגרים היא טכניקה שבה האדם מתכנס בתוך עצמו באופן מודע, מדי יום, למשך זמן קבוע, למען כוונון גופי המחשבה והרגש יחד עם הנשמה כדי להגיע לתחושת אחדות, מסבירה רוחה ענבר, מנהלת תוכנית "אתה ואני" הנלמדת במסגרת שיעורי העשרה למורים בבתי ספר ומייצגת את M.P.H – הקבוצה למדיטציה, לשלום, הרמוניה וחיים יצירתיים בניהולה של מנורה צ'רני. לעומת זאת, בכל הקשור לילדים, מדובר בתרגילים בסיסיים יותר הכוללים טכניקה של נשימה ושימוש בדמיון.

"לילדים קשה להבין את התיאוריה העומדת מאחורי המדיטציה, וקשה להגיע עימם לתוצאות רק מלימוד הרעיון", מסבירה ענבר, "לכן, בכל הקשור בילדים אנו נוקטים בצד המעשי ומשתמשים בטכניקות של נשימה ודמיון כדי להבין ולראות. היתרון הוא, שבניגוד למבוגרים, ילדים אינם חסומים ואין להם התנגדויות ופחד ולכן קל להם להשתמש בתרגילים. זה נראה להם דבר טבעי, וקל להם להתחבר למה שהם רואים וחשים".

"אני מלמדת אותם שהאוויר הוא כמו המים ולכן ביכולתו לנקות את המחשבות שמציקות ואת הרגשות שמפריעים לנו. הוא שוטף מתוכנו את מה שצברנו ומשחרר החוצה. בנוסף, כאשר אנו נושמים נכנס לתוכנו חמצן נקי מהיקום. החמצן נכנס ללב, מרגיע אותו, ואנו שקטים ורגועים יותר. הוא מגיע למוח ועוזר לנו להיות יותר מרוכזים. כמובן שההסברים מותאמים לגילם של הילדים".

מהם שימושיה של השיטה?
"מחקרים מוכיחים שהנשימות מרגיעות את הדופק וכתוצאה מכך האדם מרגיש רגוע יותר. כמו כן החמצן שמגיע למוח מגביר את רמת הריכוז. במחקרים שנערכו בארצות הברית הוכח כי מדיטציה עשויה לשפר את התפקוד המוחי, וכי קיים קשר בין תרגול מדיטציה בקביעות לבין שיפור תפקוד תאי המוח. ובעצם, מי שנושם מרגיע את מערכת העצבים, מוריד את הדופק וגורם על ידי כך לזרימה טובה יותר של גלי מוח בתאים. המדיטציה עוזרת לילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז. היא מגבירה את יכולת הריכוז והזיכרון וגם מרגיעה את הנפש".

ואיך זה עובד בפועל?
"נשימת האוויר היא הבסיס לכל התרגילים שלנו, אני מכנה אותה 'טכניקת התינוק'. בדיוק כפי שתינוק נושם מהאף ועד הבטן, אני מלמדת את הילדים לקחת אוויר דרך האף ולנשום עד הבטן. אני אומרת לילדים הקטנים שהבטן היא בלון שהם רוצים לנפח, ואילו האף הוא פיית הבלון. הילדים מניחים את ידם על הבטן, שואפים אוויר דרך האף ומוליכים אותו לכיוון הבטן. הם מרגישים שהבטן מתנפחת מעט, עושים השהייה קלה ומשחררים את האוויר דרך האף".

להתנקות מהרגשות השליליים

"לפי השקפתי, כל דבר בחיים פועל במעגלים", אומר ענבר. "הילדים מביאים איתם לכיתה את הלחצים היומיומיים שלהם וזה משליך על כולם. לדוגמא, כמעט בכל הבתים יש לחץ בבוקר כשההורים ממהרים לעבודה, כולם יוצאים לחוצים מהבית ומשפיעים על הסביבה. לכן אני ממליצה למורים, לגננות, להורים וגם לילדים כי מדי בוקר, רצוי עוד לפני שקופצים מהמיטה למרוץ היומיומי, לומר לעצמם משפטים הבונים מחשבה חיובית, כמו: 'כעת אנשום את האוויר הנפלא שינקה את כל הרגשות והמחשבות שמטרידים אותי ואצא רגוע ליום החדש'. לאחר מכן לשאוף אוויר בעדינות עד לבטן ולשחרר. לבצע שלוש נשימות כאלה".

"בנוסף, הילדים יכולים להשתמש בנשימות בכל פעם שהם עצובים, כועסים וגם בכל ערב לפני השינה להירגעות הגוף וניקויו מכל חוויות היום. מכיוון שהילדים לא יבצעו זאת לבד – על ההורה או המורה להנחותם".



איך ההורה יכול להשתמש בשיטה ככלי טיפולי עבור הילד?
"בכל שעה שבה ההורה רואה שהילד לחוץ, מסוגר או עצוב, כדאי לעשות איתו תרגיל נשימות. בנוסף, כפי שהורה יודע שהילד צריך להתקלח ולהוריד מעצמו את הלכלוך שהוא צבר במשך כל היום, כך חשוב גם לתרגל את המדיטציה בכל ערב כדי להתנקות מהפגיעות שצברנו במשך היום מהסביבה. כך מנקים את הנפש והולכים לישון רגועים".

"כמו כן אפשר להיעזר במדיטציה גם כשהילד סובל מסיוטים. לפני השינה הילד וההורה יכולים לעשות תרגילי נשימות ביחד, שלאחריהם ההורה ישאל את הילד מה הוא ראה בזמן הנשימות. מניסיוני, ילדים רואים אורות, צבעים וצורות".

"בנוסף, אפשר להשתמש בתרגילים גם כדי לפתור מריבות בין אחים ובין ילדים. אומרים לילדים לראות את הלב שלהם בדמיון, בתוך הלב יש נקודת אור קטנה, הילדים צריכים לראות מה צבעה (לא חובה לראות), וכעת הם רואים איך הנקודה מתחילה לגדול בתוך הלב, ולמלא אותו באור של האהבה. האור גדל וגדל, יוצא מגבולות הגוף ועוטף את הילד ככדור. עכשיו הילד עטוף בכדור של אור ואהבה, הוא מוגן ומקרין את האור לכולם. עלינו לומר לילד שכאשר מישהו רב איתו או רוצה לקחת ממנו משהו, הוא יכול לעטוף את עצמו בכדור של אור. מניסיון, התרגיל מקנה לילד ביטחון", מסכמת ענבר.

תרגיל נשימה לשחרור רגשות מטרידים

(מאת רוחה ענבר)

הסבר מקדים: ההורה מסביר לילד שחשוב לשחרר רגשות, מכיוון שכאשר אנחנו חווים רגשות שלילים שלא נוחים לנו, נפגע מצב הרוח שלנו ואנו חשים עצובים, עצבניים או כועסים. ההתנהגות שלנו משתנה לרעה ומשפיעה על האווירה בבית, בכיתה או על החברים. האוויר שאנו נושמים מנקה את הגוף. לכן, בתרגיל שנבצע, ננשום אוויר ונדמיין שהוא מנקה את כל הרגשות שבתוכנו ובכל פעם שנשחרר את האוויר החוצה, נשחרר גם את הרגש המטריד אותנו. לפני תחילת התרגיל, צריך לבקש מהילד לחשוב על רגש ספציפי שמטריד אותו ושלא נוח לו איתו. אם הילד מתקשה להחליט, ההורה יחליט עבורו בהתאם למצב רוחו ולהתנהגותו של הילד.

הכנה לתרגיל: יושבים בנוח כאשר הגב זקוף אך לא מתוח והרגליים מפושקות מעט. אפשר גם לשבת בישיבה מזרחית. מניחים את כפות הידיים על הברכיים, ומבצעים את התרגיל בדממה מוחלטת, תוך כדי נשימה איטית ללא מאמץ.

ביצוע: הילד עוצם את העיניים כדי להיטיב להתרכז. ההורה מנחה את הילד לשאוף אוויר דרך האף, שהוא הפייה של הבלון שלנו, אל תוך הבטן ולנפח את הבלון שבתוכו, לספירה של שלוש. לאחר מכן הילד מוציא את האוויר דרך האף לספירה של שלוש. יש לתרגל עוד שתי נשימות מונחות כאלה, כאשר יש פסק זמן של פעימה בין כל נשימה.

סיום התרגיל: ההורה סופר עד שלוש ומבקש מהילד לפקוח את העיניים. לאחר מכן, מבקש ממנו לשלב את כפות הידיים, למתוח אותן גבוה מעל לראש ולהורידן בשקט.

בחלק השני של הכתבה: דמיון מודרך לילדים שיעזור להם להשתחרר מלחצים, וגם: ספרים בנושא דמיון מודרך ומדיטציה לילדים ולמבוגרים»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter