מרגיעים את הילדים – חלק ב'

לחלק א'»

דמיון מודרך: חיזוק והעצמת המקום הבטוח

שיטה נוספת המתאימה לעבודה של הורים עם ילדיהם היא הדמיון המודרך. ד"ר עדי ברן, ביולוגית ומנחת דמיון מודרך ו-NLP, מסבירה כי בבסיס השיטה עומד הידע שלפיו המוח האנושי מגיב באופן דומה לאירוע, בין אם התרחש במציאות ובין אם היה דמיוני. "הפעלת הדמיון נעשית כפעולה טבעית ואוטומטית", היא מסבירה, "ובדיוק כפי שהגוף מגיב לקריאת ספר מתח, שבה גוברות פעימות ליבנו ברגעי המתח, כך אנו משתמשים בכוחו של הדמיון באופן מודע ומכוון כדי להשיג מטרה שנבחרה מראש, מתמודדים עימה ומשפרים את איכות חיינו".

"הדמיון הוא שפת הילדים", מסבירה ד"ר ברן, "ובעוד המבוגרים זקוקים להרפיה כדי להיכנס למצב פחות ביקורתי ויותר יצירתי, הרי שהילדים כבר נמצאים במצב כזה. הם מאוד יצירתיים והם כל הזמן מפעילים את הדמיון. בנוסף, הם גם משתמשים בשיטת ה'כאילו' שבה הם כאילו מתנסים בדברים וזה מאפשר להם ללמוד ולבחון כל מיני דברים ומצבים שמפחידים אותם במציאות".

מהם שימושיה של השיטה?
"דמיון מודרך הוא כלי עוצמתי שבאמצעותו יכול הילד להיעזר בכל תחומי חייו. זוהי שיטה נגישה המסייעת לפתור בעיות רבות, כמו בעיות בריאות שלא נמצאה להן סיבה רפואית, התמודדות עם מתחים, מעברים ושינויים. לדוגמא: ילד שחושש ממעבר לגן, לכיתה או למקום חדש, התמודדות עם סיוטי לילה, בעיות חברתיות ועוד. צורת העבודה עצמה תורמת להעלאת ביטחונו העצמי של הילד ומעניקה לו תחושה של מסוגלות. בשיטה זו מועבר לילד מסר ברור שנקלט דרך כל החושים, ולא רק דרך ההיגיון, שאומר: 'אני יכול להתמודד, הגוף והנפש שלי חזקים, ואני יכול למצוא פתרונות למצבים שונים'. בנוסף, חשוב לזכור כי כלי זה מאפשר לילד צידה מעצימה לדרכו כמבוגר בשבילי החיים".



איך זה עובד בפועל?
"הרעיון הוא ללמד את הילד על התכונות החזקות שלו או לפתור בעיה מסוימת", מסביר ד"ר ברן. "לילדים קטנים ניתן להשתמש במשחק, ולילדים גדולים יותר אפשר לספר סיפור. כך למשל, עם ילד חולה אפשר לבנות סיפור על תאים של הגוף שנלחמים במחלה, ולילד שסובל מחרדות ופחדים אפשר לבנות סיפור על התמודדות עם פחדים".

"כדי לחזק את הילד אנחנו קודם כל יוצרים לו מקום בטוח ומוגן, המכונה 'הגן שלו', באמצעות הדמיון. ביצירת המקום אנחנו מכוונים את הילד להשתמש בכל חושיו. אנחנו מטיילים ב'גן' וחיים אותו יחד. רק אז, כשהילד מחובר לכוחותיו הפנימיים אנחנו עומדים מול הבעיה עצמה, והילד הוא זה שיספק פתרונות עבורה".

"את העבודה עם ילדים ניתן בהחלט לעשות בתנועה ובעיניים פקוחות, ואני עצמי במהלך הטיפול לא יושבת. כשהילד הולך אני הולכת לצידו, כשהוא יושב אני יושבת, אני מאמצת את שפת הגוף שלו, נושמת כמוהו, זזה כמוהו. אני מובילה את הילד למקום הבטוח, וכשהוא שם אין מקום לספקות, הוא קורן מאושר, עיניו זוהרות, עור פניו מאיר".

איך ההורה יכול להשתמש בשיטה ככלי טיפולי עבור הילד?
"הורה אינו מטפל אך תפקידו לחזק בילד את כוחותיו. לכן, עליו לכוון את הילד וליצור דרך הסיטואציות האלו מקום שבו הוא מלמד את הילד להרגיע את עצמו, לבנות את הביטחון העצמי ולהתמודד עם בעיות שמטרידות אותו. כאשר משתמשים בדמיון מודרך עם ילדים, ההורים צריכים לזכור שהדמיון אינו מכיר את המילה 'לא' ולכן אי אפשר לומר לילד 'אל תחשוב על פיל לבן' כי הוא מיד יחשוב עליו. צריך לחשוב על מה כן, כלומר: להרגיש מקום בטוח ולכוונו באמצעות שאלות. יש להביא בחשבון שהדמיון עובד דרך כל החושים ועל ההורה לאפשר לילד לבחור מהו החוש שהכי מדבר אליו. בנוסף, ילדים בגיל הרך לא חייבים הרפיה ואפשר להעביר להם את התרגיל כמשחק. חשוב שההורה ישים לב לשפת הגוף של הילד. אם הילד הולך לאט מומלץ ללכת בקצב שלו, כי זה מעניק לו תחושת ביטחון", מסבירה ד"ר ברן.



תרגיל להתמודדות עם פחד

בחירת דמות אהובה: הנחו את הילד לתאר דמות שהוא אוהב מאוד וסומך על חוכמתה ואהבתה אליו, דמות שלידה הוא מרגיש ביטחון ושמחה. זו יכולה להיות דמות אמיתית או מהדמיון, קרוב משפחה, חבר, מלאך, פיה, גיבור או כל דמות אחרת שגורמת לילד תחושת ביטחון. אפשרו לילד לתאר כיצד נראית הדמות, איך נשמע קולה? מה הוא מרגיש בלב כשהוא רואה אותה? האם יש לדמות ריח אופייני?

ביחד עם הדמות: דמיינו עם הילד סיטואציה שבה הדמות והילד יושבים יחד במקום מאוד נעים ובטוח. מומלץ שהילד יספר לכם מה יש במקום: עצים? אגם? אולי זה מקום דמיוני? אולי הוא לא רואה, רק מרגיש? אולי הוא שומע קולות או מריח ריחות? כל תשובה היא בסדר גמור. הנחו את הילד להציב לידו וליד הדמות הדמיונית את החיה שהוא הכי אוהב. תנו לו ללטף אותה ולהרגיש כמה נעים להם ביחד, ואיזו הרגשה נעימה הוא מרגיש כשהוא מלטף את החיה. אם אין חיה זה גם בסדר.

התמודדות עם הפחד: הנחו את הילד לדמיין שמולו יש מסך קולנוע גדול וריק. ליד הילד יש כפתור, שברגע שהוא לוחץ עליו מוקרן מולו סרט עם הגורם שמפחיד את הילד. כשמסתיים הסרט שאלו את הילד מה יכול לעזור לו להרגיש בטוח, ובקשו גם מהדמות המדריכה שלו לעזור ולתת רעיונות. עכשיו בקשו מהילד להקרין את הסרט פעם נוספת ובדקו מה השתנה בסרט.

אפשרות נוספת: בקשו מהילד להתחיל לשחק בסרט, למשל, להקרין אותו יותר ויותר מהר, עד שכל הדמויות בו זזות ממש מהר או ממש לאט. אם יש קולות בסרט בקשו ממנו לגרום לקולות להיות יותר ויותר מהירים עד שהם נשמעים כמו דונאלד דאק. ועכשיו, בקשו ממנו שהקולות יהיו איטיים יותר, כמו תקליט ישן. אתם יכולים גם לבקש ממנו להוסיף לסרט מוסיקת רקע שהוא אוהב ולשחק בצבעי הסרט, לשנות צבעים, להפוך לשחור לבן, לשחק בפוקוס, להרחיק ולקרב. הילד יספר לכם בעצמו מה קורה.



ספרות בנושא להורים ולילדים

"ויזואליזציה יצירתית עם ילדים מדריך מעשי", ג'ניפר דיי (הוצאת אח): מדריך מעשי המסייע לילדים למקד את מיומנויות הדמיון שלהם ולהשתמש בהן בצורה יצירתית בשעה שהם מתמודדים עם האתגרים המוצבים בפניהם. מטרת השיטה היא להגביר את הערכתו העצמית של הילד ואת תחושת הביטחון הפנימי שלו, לסייע בבעיות כדוגמת חלומות ופחדים, להעניק לילד ריכוז גבוה יותר ומיומנויות תקשורת, ולפתח את יכולתו להתמודד עם מצבי לחץ.

"תקשורת עם התת-מודע", דפנה ואמיר רטר (הוצאת ליאור שרף): ספר לימוד דמיון מודרך ושיטת NLP הכולל הסברים, דוגמאות וטקסטים של נושאי הלימוד.

"דמיון מודרך עם ילדים – פעילות אינטראקטיבית", דבורה פלאמר (הוצאת אח): הרעיון העומד בבסיס הספר הוא יישום ההנחה כי באמצעות עבודה עם דימויים ניתן לעזור לילדים לפתח את יכולתם הטבעית ליצור דימויים ולהשתמש בהם כדי לקדם את פני האתגרים הצפויים להם בחיים ולהתמודד איתם. הספר הוא מבוא ומורה דרך מעשי לעבודה אינטראקטיבית תוך שימוש ביכולות הדמיון הטבעי של ילדים במטרה לעודד חשיבה יצירתית, הערכה עצמית גבוהה, טיפול יעיל יותר במתח נפשי ועוד.

"המסע לילדים", ברנדון בייס (הוצאת פראג): זהו ספרה השני של ברנדון בייס שיוצא בעברית ומספר על שיטת הריפוי שלה. בעוד ספרה הראשון ("המסע") נועד למבוגרים הספר הזה דן בתהליך עבודת הריפוי עם ילדים, תהליך המאפשר להם לבטא את יכולותיהם הטבעיות במלואן. כל זאת באמצעים פשוטים שבהם ניתן לעזור לילדים לשחרר חסימות רגשיות ולהתמודד עם בעיות בריאותיות ופיזיות. בספר ישנן דוגמאות רבות הממחישות את תהליך העבודה, וכן שני תהליכי עבודה מלאים המותאמים לשתי קבוצות גיל (5-7, 8-12).

"פנים רבות לנו", וירג'יניה סאטיר (הוצאת נורד): ספר מרתק ומשעשע החושף את הדמויות השונות החבויות בתוכנו. הספר מציג דרכים חדשות להתמודדות ולפתרון בעיות, לשיפור היחסים בין בני הזוג, להגברת ההבנה בין הורים וילדים, להתמודדות במשפחה ובחברה, להפגת הבדידות ולהעמקת הידידות.

"אור – מדיטציות קסומות להורה ולילד", מיכל בוקר (ידיעות אחרונות): זהו ספר המיועד לילדים ונוער המציע הרפתקאות בדמיון מודרך בליווי הנחיות ברורות להורים. בחלקו הראשון של הספר ניתן למצוא עשר מדיטציות קצרות יחסית שאיתן אפשר להמריא על כנפי פרפר, לפגוש פיה טובה ועוד. בחלק השני מפורטים שבעה תרגילי דמיון מודרך לפי צבעי הקשת, כאשר כל תרגיל מלווה בהסבר ספציפי לגבי מידת השפעתו הצפויה על הילד (חלקם מעוררים וחלקם מרגיעים). בסיום הספר ניתן למצוא הרפתקאות ארוכות יותר בדמיון מודרך.

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה