מרגו רובי, הכוכבת הכי לוהטת בהוליווד, מגלה למה עברה צד
סטייל אייקון, שחקנית מוערכת, יזמית ומפיקה, המוזה של טרנטינו והפנים של שאנל. מרגו רובי כבר לא מחכה שגברים יציעו לה תפקידים עם בשר
"היא הדבר הכי לוהט בעיר כרגע אולי אפילו בעולם", אמר לאונרדו דיקפריו לבראד פיט על מרגו רובי. אוקיי, למען האמת המשפט הזה נאמר ב"היו זמנים בהוליווד", סרטו המדובר של קוונטין טרנטינו, על הדמות שהיא מגלמת, הלא היא השחקנית המנוחה שרון טייט, אבל אי אפשר להתעלם מהאמת הצרופה הבוקעת ממנו: רובי היא השחקנית הכי לוהטת כיום בהוליווד, אולי אפילו בעולם.
הסרט מתמקד בשלהי תור הזהב ההוליוודי, שבאופן לא רשמי נקבע ל־1969, עם מותה של השחקנית והנערה הנכונה של התקופה, שרון טייט, שנרצחה על־ידי כנופיית צ'ארלס מנסון כשהיא בחודש השמיני להריונה מבן זוגה, הבמאי רומן פולנסקי.
"התחתנתי, והשאלה הראשונה היא 'מתי תעשי תינוק'. זה כל כך מכעיס אותי שיש את החוזה החברתי הזה. 'את נשואה, עכשיו תביאי ילדים לעולם'. אני אעשה מה שאני אעשה"
את התפקיד קיבלה רובי ללא אודישן, לאחר ששיגרה מכתב אהבה מקצועי לטרנטינו ובו כתבה שתשמח לעבוד איתו, או אפילו רק לבוא לסט לאיזה יום ללמוד ממנו. זמן לא רב לאחר מכן היא מצאה את עצמה במטבח ביתו, קוראת תסריט עם הערות בכתב ידו במשך ארבע שעות וחצי. "עמדתי לסיים את התסריט ושברתי את הראש מי ישחק את קליף ומי את ריק (הדמויות של פיט ודיקפריו, ע"ש), אבל לא חשבתי בכלל על מי תשחק את שרון, כי בשבילי לא הייתה מועמדת שנייה לך. זו היית את. בערך שבועיים אחר כך סיימתי את התסריט ומשום מקום הגיע מכתב ממך לבית שלי. זה היה כמעט רומנטי. לא יכולתי להאמין להתרחשות הזאת", העיד טרנטינו בפני רובי, דווקא לא במהלך העבודה על הסרט, אלא כשראיין אותה ל"ווג אוסטרליה" בספטמבר 2018, שם כיכבה על השער.
אף שהגשימה את חלומה לעבוד לצד בן זוגה של דניאלה פיק, לא מעט ביקורת נשמעה על כך שרובי לא קיבלה הרבה שורות, בטח לא כמו עמיתיה הגבריים. רובי אמרה בראיונות כי היא מקווה שאפילו ללא מילים הצליחה להעביר את האור והחיות שבקעו משרון טייט, השחקנית המבטיחה של תקופתה.
באופן מאכזב, שמה של השחקנית המבטיחה של היום 'נשמט' מהפוסטרים בישראל, וזאת אף שבסיבוב היח"צ חובק העולם התראיינה שלישיית המחץ יחד. אבל בישראל ראו לנכון להכריז על ליאו, פיט ובלונדינית כלשהי. יונייטד קינג, מפיצי הסרט בישראל, אמרו בתגובה כי "שילוט יכול להכיל כמות מצומצמת של טקסטים". אממ, אוקיי.
בת השכנים
מרגו אליס רובי, שחקנית ומפיקה הוליוודית, נולדה ב־1990 בעיירה הקטנה דאלבי שבקווינסלנד, אוסטרליה, לסארי קסלר הפיזיותרפיסטית ולחוואי לשעבר דאג רובי. יש לה שני אחים ואחות, כולם גודלו על־ידי אימם לבדה בתנאי דוחק אשר הובילו את רובי לעבוד בשלוש עבודות כבר בגיל 16. בגיל 17 עברה למלבורן כדי להפוך לשחקנית, והפציעה לחיינו באופרת הסבון "שכנים שכנים". אבל מתברר שלעם האוסטרלי היא הייתה קצת אוסטרלית מדי, ורובי נאלצה לעבוד עם מורה פרטי על המבטא שלה. ועל כך נאמר: אוסטרליה, באיזה סרט את חיה? במהלך שלוש השנים שבהן עבדה בסדרה, לטשה רובי מבט אל מעבר לים, אל השלט המפורסם שעל גבעות הוליווד. "הבנתי שיש לי שלוש אופציות: אחת, יפטרו אותי כי אני לא טובה מספיק, שתיים, אהיה טובה מספיק, אשאר ב'שכנים שכנים' 20 שנה ואחיה חיים מדהימים, או שלוש, אקח סיכון ואנסה את מזלי בהוליווד", הסבירה את המעבר בריאיון לטרנטינו ב"ווג".
ההימור התברר כמוצלח והיא זכתה לתפקיד בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "פן אם". התפקיד שהזניק את הקריירה שלה באופן רשמי היה ב"הזאב מוול סטריט", שהאודישן אליו לצד דיקפריו נשמע כמו החלום הרטוב שלנו (ושל בר רפאלי). בלהט סצנת הריב, השניים היו אמורים להתנשק אבל במקום זה רובי אלתרה והורידה לליאו סטירה מצלצלת. ואם זו לא הדרך הכי קיק־אס לקבל עבודה, אין לנו מושג מהי.
היום רובי עובדת בקצב של שניים־שלושה סרטים בשנה, וזכורה בעיקר מתפקידיה בסרטים "יחידת המתאבדים", "מרי מלכת הסקוטים" ו"אני, טוניה". היומן שלה מלא לשנים הקרובות בהן היא עתידה לגלם את הארלי קווין בסרט סולו משלה ולא במסגרת "יחידת המתאבדים 2", ובסרט האקשן "בארבי" בהופעה בתפקיד ראשי, אותו היא גם מפיקה בשיתוף אולפני וורנר בראדרז. וכדי שלא תתגעגעו יותר מדי, השנה תראו אותה מככבת במותחן "דרימלנד" ובסרט "בומבשל", שם היא נאבקת בצמרת ההנהלה הגברית של רשת פוקס ניוז לצד ניקול קידמן ושרליז ת'רון, שגם חולקות איתה את רשימת עשר השחקניות העשירות ביותר בהוליווד על פי פורבס. רובי נחתה במקום השמיני, עם הון המוערך ב־23.5 מיליון דולר אשר חלק גדול ממנו מיוחס דווקא לכובעה כמפיקה.
אני, מרגו
רשימות לא זרות לרובי, שב־2017 נבחרה על־ידי המגזין "טיים" לאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם. את הבחירה בה הסביר מרטין סקורסזה שביים אותה ב"הזאב מוול סטריט": "היא לא כמו אף אחת אחרת. יש בה תעוזה ייחודית שמפתיעה ומאתגרת, ופשוט מוטבעת בכל דמות שהיא משחקת".
מה שמרתק ברובי זה שהיא באמת עושה מה שהיא רוצה בלי לראות מוסכמות ממטר. למשל, היא נשואה לבמאי הבריטי טום אקרלי מזה שלוש שנים, אבל לעומת דמותה ההריונית של טייט, אין לה תוכניות להיכנס להיריון בקרוב וגם הס מלהזכיר זאת. בריאיון לסאן הבריטי אמרה "התחתנתי, והשאלה הראשונה היא 'מתי תעשי תינוק'. זה כל כך מכעיס אותי שיש את החוזה החברתי הזה. 'את נשואה, עכשיו תביאי ילדים לעולם'. אל תניחו הנחות. אני אעשה מה שאני אעשה".
"אני חושבת שאני הכי מזדהה עם גבריאל (קוקו) שאנל אשת העסקים. היא הייתה אשת עסקים מדהימה וגם אומנית בו־זמנית. אני מרגישה בת מזל שאני זוכה לתמרן בין להיות שחקנית למפיקה"
גם בחיים המקצועיים היא נוקטת באותה גישה. היא לא מחכה להצעות עבודה או לתפקידים, אלא יוזמת פרויקטים שעליהם היא רוצה לעבוד כמפיקה בחברת ההפקה שייסדה עם חבריה, לאקיצ'אפ. לחברה של רובי יש אג'נדה ברורה: לספר סיפורים שבמרכזם נשים, בין אם כדמויות ובין אם מאחורי הקלעים.
עד עכשיו הלך להם לא רע: תחת לאקיצ'אפ הפיקה רובי את "אני, טוניה", אשר הקנה לה את פרס מבקרי הקולנוע ומועמדות לאוסקר ולגלובוס הזהב. בין הפרויקטים הבאים של חברת ההפקה אפשר למצוא את המותחן "צעירה מבטיחה", המבוסס על ספר של ג'סיקה נול "קופים רעים" (שלא תורגם לעברית), וסרט עם הבמאית הצ'יליאנית זוכת סאנדנס וקאן על סרטה הקצר, פרנסיסקה אלגריה.
נשים נוטות להיזהר מלהגדיר את עצמן כפמיניסטיות, אבל אצלך זה לא המצב. איך זה בא לידי ביטוי בכובע שלך כמפיקה?
"אני חד־משמעית פמיניסטית! כשחברים שלי ואני הקמנו את חברת ההפקות שלנו, הרעיון שעמד מאחורי זה היה לספר סיפורים עם נוכחות נשית מובהקת, אורגנית ואותנטית, בין אם דרך גיבורות נשיות או דרך יוצרות וקולנועניות. עד אז הייתי קוראת תסריטים ותמיד רציתי לגלם את דמויות הגברים, בגלל שהדמויות הנשיות לא היו מרתקות באותה מידה. אנחנו מאוד גאים במה שהשגנו עד כה. ראשית, אנחנו עובדים עם הרבה כישרונות חדשים, ושנית, אנחנו עובדים עם קולנוענים שעומדים להיות הדור הבא שיגיע לגדולה".
לובשת את המכנסיים של שאנל
2019 הייתה שנה לא רעה בכלל לרובי, שמלבד סרטו של טרנטינו גם נבחרה להוביל את קמפיין הבושם החדש של בית האופנה שאנל, שלרקיחתו הייתה שותפה. בשמים, מתברר, משחקים תפקיד לא קטן בחייה.
זה נכון שאת מתאימה בושם אחר לכל דמות שאת מגלמת?
"כן. אני בוחרת ריח אחר לכל דמות שאני משחקת, כי לתחושתי ריחות מסויימים יכולים להעביר אותך לזמן ולמקום אחרים, או לייצר תחושה רגשית מאוד ספציפית. אני אוהבת לנסות לייחד כל דמות שלי עם ריח משלה ולמקם אותן על ציר הזמן של חיי. כשאני מגיעה לסט ומתיזה עליי את הניחוח הזה, זה עוזר לי להיכנס לדמות. זה כלי מאוד חזק!".
הרומן שלה עם המותג התחיל לפני כשנתיים, כשעוד הספיקה ליהנות מפרי יצירתו של מעצב העל קרל לגרפלד, טרם השיב נשמתו לבורא. לגרפלד, שעמד בראש שאנל ב־30 השנים האחרונות, יצר עבורה במשך 600 שעות עבודה את הבגד המרהיב שלבשה לטקס פרסי האוסקר ה־90, בו הייתה מועמדת לשחקנית הטובה ביותר על "אני, טוניה". גם לפרימיירת "היו זמנים בהוליווד" בקאן לבשה רובי חליפת הוט קוטור של שאנל שהורכבה מטופ ומכנסיים, בחירה לא שגרתית לשטיח האדום שרגיל לשובלי שמלות מתנפנפים.
בעיניה זו גם אחת מנקודות הדמיון בינה ובין גבריאל (קוקו) שאנל, מייסדת בית האופנה. "עוד בימיה היא הייתה מנפצת מוסכמות. היא יכלה להזדהות עם מה שהיא אהבה בעולם שסביבה, אבל גם לעשות דברים בצורה אחרת מהמקובל, והיא לא נתנה לגבולות לעמוד בדרכה. אני רק רוצה להיות מי שאני ולעשות מה שאני רוצה, בלי לחכות לרשות מאף אחד".
זו לא הפעם הראשונה שרובי נבחרה להיות הפנים של שאנל. במרץ 2018 היא הובילה את קמפיין בגדי הסקי והספורט לסתיו־חורף 2018־2019 של בית האופנה. מדובר בבחירה מתבקשת, שכן רובי כמעט תמיד מוכתרת לאחת המתלבשות הטובות בעולם, והסוד שלה מרגיז כשם שהוא עובד: "אני אוהבת את הנינוחות שמגיעה עם ההבנה של מה הסטייל שלך. כשאת נראית טוב במשהו את יודעת את זה, נוצר ביטחון עצמי מיידי. אני לא כל כך עוקבת אחרי טרנדים, יותר מעניין אותי במה אני מרגישה הכי טוב. אני אוהבת דברים יפים אבל אני גם פרגמטית, אני מחפשת חופש ותנועה. אני אוהבת חליפות משי, נעליים שטוחות ושילוב של אלמנטים גבריים ונשיים יחד. זה גורם לי להרגיש נשית וחזקה, בנוח אבל עם ביטחון עצמי. אני חושבת שאין דבר יותר מפתה מביטחון עצמי".
"אני אוהבת חליפות משי, נעליים שטוחות ושילוב של אלמנטים גבריים ונשיים יחד. זה גורם לי להרגיש נשית וחזקה, בנוח אבל עם ביטחון עצמי"
מה מיוחד בניחוח שיצרת עם שאנל?
"כמו בנות רבות, בתור ילדה ראיתי את הבשמים של אימא שלי על השידה שלה, והם היו עבורי סמל לנשיות. ידעתי שיום אחד אגדל ואוכל להתבשם בעצמי. תמיד הרגשתי כאילו ביום שבו אתחיל לשים בושם, אדע מי אני. לאורך השנים הבנתי שבושם הוא למעשה עוד דרך לביטוי עצמי, ושיש לזה קשר אסוציאטיבי חזק לזכרונות. זה מגניב להסתכל לאחור ולראות איך הטעם שלי התפתח במקביל לאישיות שלי ו־Gabrielle Chanel Essence נותן תחושה מאוד נשית וחזקה. זה ניחוח שמשדר חום, יש לו תחושה קרמית, זוהרת ואיכויות נטולות מאמץ שכל כך מזוהות עם שאנל. בעיניי זה ריח עם עוצמה ואופי".
גבריאל שאנל הייתה אייקון פמיניסטי, את מזדהה?
"אני חושבת שאני הכי מזדהה עם גבריאל שאנל אשת העסקים. היא הייתה אשת עסקים מדהימה וגם אומנית בו־זמנית. אני מרגישה בת מזל שאני זוכה לתמרן בין להיות שחקנית למפיקה, וליהנות מהפן העסקי לצד הפן האומנותי. תמיד רציתי לעשות את זה, קשה לי להאמין שיכולתי לעשות רק אחד מהם ולא את השני".
"שאנל אמרה פעם 'החלטתי מי אני רוצה להיות, וזו מי שאני'. "אני מתה על הציטוט הזה. אני מאמינה שאנחנו באמת קובעים את הגורל שלנו. עם זאת, אני לא יודעת איך הייתי מגדירה את עצמי. מאז שהייתי קטנה אימא שלי תמיד תיארה אותי כחדורת מטרה ועצמאית. אני חושבת שאולי גבריאל שאנל ואני חולקות רעיונות משותפים בנוגע לשבירת מוסכמות, ליצירה ולהערכת היופי שבכאוס. זה משחרר לגמרי, העולם מונח בכף ידך לעצב אותו כרצונך. כשהייתי על הסט של שאנל חשבתי שאולי ככה היא הרגישה בימיה – את יכולה להיות משוחררת ויצירתית, להעריך את היופי בכאוס ולעשות מה שאת רוצה מעולמך. הרי מישהו תמיד ישבור את החוקים, אז אם כבר, כדאי שזו תהיה את".