מקום מקלט

ממ"ד הוא כורח המציאות. אנחנו מעצבים גם אותו
פעם סי היימן שרה ש"מלחמות כבר לא באות בחורף", אבל מאז עברנו כבר מלחמה אחת ושתי אינתיפאדות, ובאופן כללי לא קלה היא דרכנו. אחד הלקחים שהופקו לרגל המצב הוא הממ"ד – מרחב דירתי מוגן, ומאז שנת 1992 מחייב החוק לבנות ממ"ד בכל דירה חדשה או בית חדש. תקנות הבנייה לממ"דים הן מטבע הדברים נוקשות ומחמירות, אולם באמצעות ניצול נכון של השטח ותכנון מדויק אפשר ליצור מהממ"ד חדר לכל דבר בלי לוותר על הנוחות והאסתטיקה.
אסתטיקה על חשבון היעילות
גם אם הממ"ד עבר הסבה לחדר מגורים, עדיין עליו לשמור על ייעודו המקורי כמקום מגן בשעת חירום. הממ"ד צריך להיות זמין, עמיד בפני נשק קונבנציונלי ואטום בפני נשק כימי וביולוגי, המצויד תנאי שהייה למשך 3 שעות ושטח מחייה של 1.25 מ"ר לאדם.
עקרונות נאים אלה לא עומדים תמיד במבחן המציאות – פעמים רבות, לאחר שהממ"ד מאושר על פי תוכניות הבנייה והיתרי הבנייה המדויקים, דיירים, אדריכלים ומעצבי פנים מוסיפים או גורעים מהבנייה, למען הנוחות או העיצוב, בדרכים שעלולות לפגוע ביעילותו של הממ"ד.
חדרי ממ"ד שמשמשים כחדרי ארונות או מחסנים אינם מאפשרים פינוי מהיר והסבה חוזרת לחדר מוגן, ממ"ד שהופך לחדר כושר מסכן את יושביו, בשל המראות (האסורות לתלייה!) והמכשירים הכבדים. בעלי בתים רבים משנים למען העיצוב המוקפד והמראה הדקורטיבי אלמנטים בסיסיים בממ"ד – מחליפים את דלת ההדף העשויה מברזל בדלת דקורטיבית יותר, שלא תעמוד בהדף פיצוץ ותגרום לכניסת גז ורסיסים לתוך הבית, מחפים את הקירות באריחי חרסינה או קרמיקה (אסור בהחלט!) ואפילו מכניסים לחדר חיבור לגז. כל הפעולות האלה תורמות אמנם לדקורציה הכללית, אולם לא עומדות בתנאי הבנייה ומסכנות את הדיירים.
אלוסטרציה: ASAP photos
איך מתמודדים עם אילוצי הבנייה
החדשות הטובות בשטח הן שעל אף הכללים הנוקשים, אפשר לשמור על ממ"ד תקין ומעוצב כאחד. תקנות הבנייה החמורות של הממ"דים מציבות שני אלמנטים מרכזיים שצריך להתחשב בהם: דלת ברזל למניעת הדף, הנפתחת כלפי חוץ, וחלון אחד בלבד, ממוגן ובעל גודל סטנדרטי.
דלת הברזל היא אחד האלמנטים הקשים לעיכול בממ"ד. היא גדולה, עבה, לא נוחה ומגושמת, אולם גם מהמורה זו אפשר לעקוף, באמצעות התקנת דלת עץ לשימוש יומיומי בסמוך לדלת הממ"ד. פתרון אחר הוא לצבוע את דלת הברזל בצבע התואם את הדלתות האחרות בבית או לצפות אותה בציורים דקורטיביים המקנים מראה עתיק, גווני שיש, עץ ועוד.
גם לחלון הממ"ד ניתן למצוא פתרון עיצובי שלא יפגע בתקניות החדר. שלא כבמקרה הדלת, כאן אפשר לבחור מבין כמה סוגי חלונות – חלון חד צירי, שנפתח פנימה לצד אחד של הקיר, חלון דו כנפי שנפתח לשני הצדדים, וחלון דו כנפי נגרר, שנכנס פנימה אל תוך הקיר, וכך לא גוזל מקום על הקיר כשני הראשונים. את כל החלונות האלה אפשר להזמין בשלל צבעים או לצפות בטפט.
ניצול נכון של התנאים
על פי הוראות פיקוד העורף, שטח הממ"ד יעמוד על לפחות חמישה מ"ר וגובהו לא יפחת מ-2.5 מטרים. כלומר, מתקבל חדר קטן יחסית אך גבוה. לכן יש לנצל נכון את הגובה ולפצות בכך על שטח המחייה המצומצם. כך, ניתן לייעל את החדר על ידי התקנת מדפים או ארונות מעוגנים בקיר עם דלתות בעלות מנעולים. בדרך זאת גם חוסכים במקום שבדרך כלל תופסים רהיטים גדולים וגם מנצלים את המדפים או הארונות לשימוש כפול, ביומיום ובעת חירום. מאחר שהם מעוגנים בקיר ובעלי מנעולים, אין סכנה שיתמוטטו או שתוכנם ייפול על ראשי הדיירים. בנוסף, מומלץ לצבוע את הממ"ד בגוונים בהירים כמו בננה, שמנת, תכלת, ירוק בהיר וצבעי פסטל נוספים, כדי להקנות לחדר הקטן תחושת מרחב גדולה יותר.
צבעים משפרים את האווירה
אלמנטים בעייתיים נוספים בעיצוב הממ"דים נוגעים לתקנות צביעת הקירות. על כל קירות הממ"ד להיות חלקים לגמרי ומצופים בשכבת טיח שעוביה אינו עולה 2 מ"מ, כדי שבעת הפצצה, חלילה, לא יפגע הטיח המתפורר ביושבי החדר.
גם עם התקנות המחמירות האלה ניתן להתמודד על ידי ציפוי הקירות בלוחות גבס או טיח בגר שעימם ניתן ליצור משחקי עיצוב. מאחר שקירות עירומים אינם מחזה נאה במיוחד, אפשר להיעזר בציור קיר שמהווה תחליף לתליית תמונות על הקירות ומאפשר להפוך את הממ"ד לחדר עבודה או חדר ילדים, בהתאם לצבעים ולחיפוי הנבחרים.
לגבי תאורה, רצוי שלא להשתמש בתאורת הלוגן שפולטת חום, אלא בתאורה רגילה צמודה לתקרה, כדי שלא תקטין את שטחו של החדר, הקטן ממילא.