מקום טוב באמצע – חלק ב'

לחלק א'»

סיבוכים אפשריים

הסטטיסטיקה מראה כי אחד מכל חמשה הריונות נגמרים בהפלה. הסיכון להפלה פוחת, אמנם, בתום השליש הראשון, אך יש לזכור כי הפלות עלולות להתרחש גם בשלבים מאוחרים יותר. כל הפלה המתרחשת בין השבועות 15 ל-20 מכונה "הפלה מאוחרת".

הגורמים האפשריים להפלה הם רבים: חוסר איזון הורמונלי, חשיפה לכימיקלים ו/או קרינה, שתיית אלכוהול, נטילת תרופות, סמים ועישון, מחלות מין, סוכרת, תת-תזונה, רעלת הריון ועוד. כשמדובר בהפלה מאוחרת, הגורמים השכיחים הם אי ספיקה של צוואר הרחם, ולעיתים גם צירים מוקדמים, דמם וזיהום. הסימנים המקדימים להפלה הם דימומים והתכווצויות, ולכן בכל מקרה כזה יש ליצור קשר מיידי עם הרופא המטפל.

לחץ דם גבוה אצל האישה במהלך השליש השני עלול לפגוע בבריאות האם והעובר ולהצביע על בעיות חמורות אחרות, ומכאן נובעת ההקפדה על ביצוע הבדיקה בתדירות גבוהה. לחץ דם גבוה עלול להפחית את זרימת הדם לשילייה, ובכך לפגוע באספקת חמצן ומזינים לעובר. כתוצאה מכך, העובר גדל לאט יותר וקיים סיכון להפלה. בנוסף, ישנו סיכון שהשילייה תיפרד מהרחם מוקדם מדי.

עלייה בלחץ הדם בזמן ההריון עלולה לנבוע משני גורמים: לחץ דם כרוני – כאשר לחץ הדם הגבוה החל להתפתח לפני השבוע ה-20 להריון ונמשך 12 שבועת או יותר לאחר הלידה, או לחץ דם בעקבות ההריון – כאשר מופיע אחרי השבוע ה-20 להריון (חולף בדרך-כלל לאחר הלידה, אך מגביר את הסכנה להתפתחות לחץ דם כרוני בעתיד).

כמו כן, בדיקות לחץ הדם במהלך ההריון חשובות ביותר, כיוון שהן יכולות להצביע על מצב מסוכן של רעלת הריון (ראו מסגרת).

התעמלות בהריון

התעמלות מומלצת לנשים הרות במיוחד במהלך השליש השני, כיוון שאז מתעורר הצורך לחזק את הגוף. מחקר אמריקאי שפורסם באפריל האחרון, טוען כי ההתעמלות מועילה לא רק לאם אלא גם לתינוק שבדרך. טענה זו מבוססת על כך שהחוקרים מצאו השפעה חיובית על תפקוד הלב בעקבות פעילות גופנית של האם, הן אצל האם והן אצל העובר.

פעילות גופנית המתבצעת בקביעות ובאופן מבוקר ומותאמת לשלבי ההריון וליכולות האישה, תורמת לשיפור היכולת הפיזית הדרושה לנשיאת העובר ומכינה את הגוף ללידה ולתקופה שלאחר הלידה. מעבר לכך, התעמלות יכולה למנוע ולהפחית תופעות כמו כאבי גב ועייפות, ואפילו תופעות אופייניות להריון כמו עצירות ודליות (ורידים בולטים) ברגליים.

נשים הרות שעסקו בפעילות גופנית לפני ההריון יכולות להמשיך בפעילות דומה גם בעת ההריון, בתנאי שאין הגבלה רפואית. עם זאת, את בחירת סוג הפעילות והיקפה יש להתאים לשליש שבו נמצאת האישה ההרה. היות ובשליש הראשון קיים סיכון רב יותר להפלות, שכן אז נבנות מרבית המערכות של העובר, מומלץ להפחית את הפעילות הגופנית בתקופה זו. בשליש השלישי, קיים סיכון שהשריר הישר-בטני ייקרע, ולכן חשוב מאוד שהפעילות תהיה מבוקרת ומודרכת ואף מותאמת לנשים הרות. השליש השני, לעומת זאת, הוא הנוח ביותר לביצוע פעילות גופנית, אך עם זאת באימוני כוח בתקופה זו מומלץ להגיע לעד 50 אחוזים מהיכולת המרבית.



במהלך השליש השני מתעורר הצורך לחזק את הגוף

מתי לא להתעמל?

אורי לאוגומור, מאמן כושר ותיק במכון "כושר מאזן", המוסמך לאימון נשים הרות ולאחר לידה, מציין מתי אסורה פעילות גופנית במהלך ההריון: "הפעילות אינה מומלצת אם קיימת היסטוריה של הפלות טבעיות; אם מדובר בהריון יקר – גיל מבוגר, הפריית מבחנה או הריון רב עוברי, כשבהריון עם שלישייה פעילות כזו אסורה בהחלט; במקרים בהם האם סובלת ממחלות כרוניות קשות, כמו בעיות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה, אסתמה וכו', ואם האישה סובלת מאנמיה – פחות מ-10 גרם המוגלובין ל-100 מ"ל דם). בנוסף, יש להפסיק את האימון בכל מקרה של התכווצויות רחם, דימומים, כאבי ראש, היווצרות בצקת פתאומית או העדר תחושת תנועה של העובר".

השליש השני הוא בסך הכל תקופה נעימה, ומבחינת נשים רבות מדובר ב"שליש המועדף". למרות השינויים שצוינו בכתבה, כדאי להזכיר שוב שלא כל אישה חווה אותם באותה המידה. כמו כן, חשוב להכיר את הסיכונים הקיימים ואת הבעיות האפשריות, כדי לדעת איך להתמודד איתם.

התפתחות העובר – שבוע אחר שבוע

השבוע ה-14: בלוטת הערמונית מתחילה להתפתח אצל בנים, ואצל בנות יורדות השחלות מהבטן לאגן.

השבוע ה-15: העור מתפתח ובהתחלה הוא כמעט שקוף. הריסים ושיער הקרקפת מתחילים אף הם להתפתח, ואילו העצמות ומוח העצמות ממשיכים להתפתח ונבנה השלד של העובר. במקביל מתפתחות העיניים והאוזניים.

השבוע ה-16: העובר מתחיל להיות רגיש לאור, ומתפתחים שרירי הפנים. הבנות מייצרות מיליוני ביציות בשחלות.

השבוע ה-17: מתפתחים שומנים מתחת לעור, שישמשו כמאגרי אנרגיה וישמרו על חום הגוף אחרי הלידה.

השבוע ה-18: העובר מפתח את יכולת השמיעה – הוא שומע את תנועת הדם של האם הזורם לכיוון חבל התבור, ועשוי גם להגיב לרעש חזק. בתקופה זו הוא גם מתחיל לבלוע.

השבוע ה-19: העור של העובר מתחיל להתכסות במשחה לבנה, ומתחתיה מופיע משהו הדומה לשיער עדין שנקרא Lanugo. הכליות כבר מייצרות שתן המופרש לתוך נוזל השילייה. הודות להתפתחות הניורונים, האחראים על התנועה במוח, העובר יכול לבצע תנועות עם השרירים. אישה שעד כה לא הרגישה בתנועות העובר, תוכל לבטח להרגיש בהן כעת בבירור.

השבוע ה-20: הגעתן למחצית הדרך. כעת אורך העובר כ-15 סנטימטרים ומשקלו כ-280 גרם.

השבוע ה-21: ההזנה מתפתחת, והעובר מתחיל לבלוע סוכר ממי השפיר. מוח העצמות מתחיל לייצר תאי דם (עד כה עבודה זו נעשתה בכבד ובטחול).