מציאות שבירה

בועז ומיי קאהן רוצים לשתף את הקהל באמנות שלהם. מבחינתם, אין די בכך שהעיצובים שלהם מוצאים חן בעינכם. הם גם רוצים שתיקחו חלק אקטיבי בתהליך היצירה, למשל על ידי שבירת המוצר. נשמע מוזר? לא ממש. לדברי צמד המעצבים זו הדרך לשאול שאלות על תרבות הצריכה שלנו, על החברה ועל החיים בכלל.

לשבור כדי להשתמש

בסדרת מוצרי הקרמיקה שלהם הנקראת "שביר", המוצר מגיע כיחידה שלמה, אך רק לאחר שבירתו הוא הופך לשימושי. המוצר הראשון בסדרה, שאף זכה במקום הראשון מבין 4,800 מועמדים בתחרות שארגן בלוג העיצוב Designboom, היה יחידת המלחייה-פלפלייה.

יחידה זו מגיעה כמקשה אחת והופכת למלחייה ולפלפלייה שימושיות רק לאחר שבירתה. "המלחייה אינה עוד כלי שיוצא ממנו מלח, אלא סיפור שמייצר שיחה כמו כל המוצרים שלנו", אומרים השניים. בהשראת מוצר זה פותחה סדרה שלמה של מוצרים עשויים קרמיקה שאת כולם צריך לשבור לפני השימוש.

תעודת זהות: * שם: בועז ומיי קאהן * אזור מגורים: ירושלים * לימודים: בועז – תואר ראשון בפיזיקה, בוגר בצלאל במגמת עיצוב תעשייתי מיי– בוגרת בצלאל במגמת עיצוב תעשייתי * עיסוק: מעצבי מוצר * מוטו: לעורר רגש לאתר

בין המוצרים בסדרה: שרשרת העשויה חוליות קרמיקה מחוברות, ששבירתן מגלה שרשרת גמישה שאפשר לענוד על הצוואר; חנוכייה שבכל יום שוברים בה פמוט אחד כדי להציב בו נר ותליונים ששבירתם חושפת שרשרת חבויה, שחלקי התליון שלה מקבלים צורה חדשה בעזרת מגנט. "שבירה מיד מולידה משהו חדש. יש לנו סיפור חדש בכל פעם", הם מסבירים.

בועז ומיי נפגשו במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, לאחר שכל אחד מהם הגיע מרקע שונה לחלוטין: מיי מעולם הריקוד ובועז מעולם הפיזיקה. במהלך הלימודים נישאו: "בועז שבר את הכוס ואז נולדה המלחייה השבורה", אומרת מיי. "זה היה הפרויקט המשותף הראשון שלנו". בתום השנה השלישית ללימודיהם, יצאו השניים למשלחת חילופי סטודנטים בברלין ושם נולד הסטודיו המשותף שלהם.

מוצר בעיצוב בני הזוג קאהן

הפן הרגשי של הצריכה

הסטודיו מתמקד ביציקות קרמיקה ובו הם מפתחים, מעצבים ומוכרים מוצרים הנמצאים כולם על הגבול שבין אמנות לעיצוב תעשייתי. "המוצרים שלנו אינם מוצרי צריכה פרופר", אומרת מיי, "אלא מתאימים גם למוזיאון, כי אנחנו מנסים להכניס לכל מוצר מהות וסיפור. בחברה שלנו התפתחה מעין הערצה למוצרים. אנשים נוטים לזרוק חפצים שכבר לא עובדים בשבילם, ואילו המוצרים שלנו מגשימים את עצמם דווקא לאחר השבירה.

אנחנו מדברים אל הפן הרגשי של הצריכה. חשוב לנו מאוד לעורר רגש. פעולת השבירה מוציאה החוצה מגוון של רגשות ולמרות החשש שמלווה באופן טבעי את פעולת השבירה, אנחנו מעודדים את הרוכשים של האובייקטים שלנו לשבור אותם – תשברו ותיצרו משהו חדש וכך תשפיעו בעצמכם על הסביבה".

השילוב של זוגיות, יצירה ועבודה משותפת עובד היטב אצל בני הזוג קאהן. ההשראה למוצרים נולדת מהזוגיות עצמה ומהשיחות האישיות ביניהם. תהליך העבודה כולל רישום סקיצות בעיפרון ולאחר מכן שימוש בתוכנת מחשב להדמיה תלת-ממדית. החומר האהוב עליהם הוא קרמיקה ותהליך העבודה מקסים אותם בכל פעם מחדש.

"אנחנו אוהבים את הריח של החומר", הם אומרים."כל יציקה היא קסם. כל יציקה היא לידה ואנחנו מתרגשים בכל פעם מחדש מהעובדה שאנחנו מחזיקים ביד כלי שהיה עד לפני שבוע רעיון בראש של אחד מאתנו".

המלחיות, כמו שאר המוצרים, מיוצרים בסטודיו של בני הזוג בעבודת יד. בועז ומיי פיתחו בעצמם את הטכנולוגיה שבה הם עובדים, וזו באה לידי ביטוי ביכולת להגיע לרמת דיוק גבוהה וליצור מוצרים קטנים מאוד. "שילבנו את הידע שלנו בעיצוב תעשייתי ויצקנו לתוכו חומר חי", הם אומרים. הצבע האהוב על בני הזוג, שמאפיין את מרבית המוצרים שלהם, הוא לבן. לדבריהם, צבע זה מדגיש את מהות המוצר.

מתלה הבגדים "דומיניק", עוצב בשיתוף המעצב שולי שטראוס עבור סות'ביס

אוהבים את ירושלים, מנסים את אירופה

לרגל הביאנלה לקרמיקה שנערכה לא מכבר, עיצבו השניים את ה""E Cooler– אריח מודולרי חלול מקרמיקה שמתחבר לאריחים אחרים באמצעות מחבר פליז ויוצר מחיצה דקורטיבית. את המחיצה אפשר למלא במים המחלחלים דרך החומר החוצה, מה שגורם לה ל"הזיע", ומשב רוח חיצוני יגרום לאוויר שסביבה להצטנן. על עיצוב המחיצה הזו זכו השניים בפרס בתחרותGreenheart לעיצוב אקולוגי (ביוזמת אתרDesignboom וחברתIIDA הקוריאנית).

המחיצה מקררת חללים פנימיים ללא שימוש בחשמל ומשלבת בעיצובה שני אלמנטים אוריינטליים מסורתיים: ה'משרבייה', מחיצה אדריכלית המאפשרת מעבר של אוויר ואור אל פנים הבית, וה'ג'רה', כד החרס העתיקשהמים שבו היו נספגים בחלקם בחימר ועם משב רוח היו מקררים את האוויר סביבו ואת המים שבתוכו. מוצר זה התקבל לאוסף היוקרתי של Material ConneXion (ספריית החומרים הגדולה בעולם) ולאוסף הקבוע של מוזיאון העיצוב במקסיקו, ובקרוב הוא ייכנס גם לספר חדש על עיצוב אקולוגי, שייצא בהוצאת PHAIDON.

למרות אהבתם הרבה של בני הזוג לירושלים, בכוונתם לנסות בקרוב את מזלם באירופה. היכרות עם עולם העיצוב האירופי בתקופת הלימודים וזכייתם בפרסים בינלאומיים הביאו אותם למסקנה המתבקשת כי באירופה קל יותר להתפתח מבחינה מקצועית, לפחות בשלב זה של הקריירה שלהם. "אנחנו רוצים להמשיך הכי חזק במה שאנחנו הכי טובים בו", הם אומרים. בני הזוג שואפים להמשיך ולעבוד בסדרות מוגבלות אך גם בסדרות גדולות יותר. "אנחנו באים מתוך אמנות ומיישמים אותה בתוך מוצר צריכה", הם מסבירים. "זה המנוע שלנו, אנחנו רוצים לספר סיפורים".