מצחיקי על

יובל שם טוב | יובל המבולבל

"יש לנו קטע בבית של קרבות עם כריות". שם טוב עם הבן אופק

הדמויות: יובל המבולבל, מר עגבנייה, יובל גיבור האור 1 ו-2.
תעודת זהות: נשוי ואב לארבעה. "כל שנתיים מביא ילד ודי.וי.די".
אני והדמות שלי: "להצחיק היה מאז ומתמיד החלום שלי. כילד הייתי הליצן של הכיתה. הייתי ילד לא מקובל ורציתי שיאהבו אותי דרך הצחוק והשטויות. הדמות של יובל המבולבל נשענת על יובל הילד שהייתי ועל יובל המבוגר שאני היום. מי שמכיר אותי יודע שאני מבולבל. פעם הגעתי עם שתי נעליים שמאליות, פעם נגמר לי הדלק ולא ידעתי מה לעשות – אשתי כבר לא מופתעת. יובל המבולבל הוא מבולבל, מפוזר ושכחן, אבל שמח ואופטימי. ילדים מתחברים לזה. אני עדיין ילד בנפשי – צופה בסרטים של ילדים ואוכל כמו ילד. אני מוקף בעולם הילדים, כך שהדמות היא אותנטית ובגובה העיניים. אני כותב ממקום אישי וקצת עצוב. אני מאמין בחשיבה חיובית והמסרים שלי הם: 'תן חיוך והמצב יהיה הפוך' – כלומר, חייכו והדברים יסתדרו. כשאדם מחייך, מופצת ממנו אנרגיה שמשנה את העולם".
הדרך להצלחה: "עולם הבידור לילדים תמיד קרץ לי. הלכתי לאודישנים, אבל אמרו לי שאין לי מראה של כוכב ילדים. לא ויתרתי, שמתי לעצמי למטרה להיות כוכב ילדים והתחלתי בקטן, בימי הולדת. בניתי לי שם ומופע, וזה הלך והתפשט. בשלב מסוים כבר היה ביקוש גדול למופע שלי, ורציתי להוציא גם דיסק עם השירים שלי. פניתי לחברות, אבל אף חברה לא הסכימה להשקיע. לקחתי את כל הכסף שהיה לי, כולל הלוואה מהבנק, והשקעתי בדי.וי.די. אחרי שנתיים התחילו להגיע אליי פניות, כולל אלה שסירבו לי בעבר. אחרי הצלחת הדי.וי.די קיבלתי הצגות. היום אני כבר עונה שישית בהופ, כמר עגבנייה – גיבור על שאין לו כוחות".
הבילוי המשפחתי האהוב: "אנחנו אוהבים בילויים פשוטים, למשל ללכת לגן השעשועים הקרוב או לבריכה. אנחנו אוהבים מים, אני אפילו קופץ למזרקות לפעמים. יש לנו גם קטע בבית של קרבות עם כריות ושמיכות. אני לוקח מהבית רעיונות למופע, למשל השלט ששולט בי".
להביא את ההומור הביתה: "אני לוקח את ההומור מהבית החוצה ומבפנים החוצה. הכל אמיתי ואישי, גם מהמקומות הכואבים, משם אני שואב את הכוח. אני מרגיש שמשם אצליח לגעת בלב של הילדים וההורים. המציאות היא הבית, והמשפחה מאזנת את הטירוף".
פורים כילד: "אהבתי מאוד להתחפש, ולא רק בפורים. אמא שלי היתה מכינה לי תחפושות, למשל תוכי עם כרית נוצות, שהיא צבעה אותן אחת-אחת. אהבתי להציג ולהצחיק תוך כדי התחפשות".
פורים כמבוגר: "אני אוהב להתחפש לגיבור על – סופרמן, ספיידרמן (ומר עגבנייה). מצחיק אותי לראות אנשים מחופשים ליובל המבולבל".
הכי מצחיק: "אני אוהב מאוד את צ'רלי צ'פלין. הוא אבן יסוד בסלפסטיק ובעולם הבידור ומשמש לי השראה. ככלל, יום בלי צחוק בעיניי הוא יום מבוזבז".

חיים אוסדון | דוד חיים

"אני מתחפש כל הזמן, אבל בחיים אני ביישן מאוד". אוסדון עם בן הדוד אלון אדרי

הדמויות: דוד חיים, חיים גיבור האור ו ו-2.
תעודת זהות: בן 42, נשוי ומצפה לילד.
אני והדמות שלי: "כבר 20 שנה שאני בעולם הילדים. הכל התחיל באילת. הגננת היתה חולה, התנדבתי להחליף אותה, ושם קיבלתי את ההארה שזה הייעוד שלי. 17 שנה הייתי חיים הליצן והצלחתי מאוד, ולפני שלוש שנים חשבתי איך להמציא את עצמי מחדש. בניתי את הדמות ממש לפי הספר. הדמות מבוססת עליי: דוד חיים מסודר מאוד, לובש ז'קט ופפיון, והבגדים שלו תמיד מקופלים – כמוני. אצל ילדים ז'קט נתפש כמשהו סמכותי, פפיון הוא אלגנטי וצבעוני, מכנסיים סקוטיים אינם שגרתיים ונעלי הספורט הצבעוניות שונות משאר החליפה. אני לא בא לחנך, אבל באמצעות השירים אני יכול להעביר מסרים כמו: זהירות בדרכים, תזונה נכונה, קבלת השונה, מיחזור וכדומה. יש היום בבידור תוכן לא ראוי לילדים ואני רוצה לעשות משהו טוב".
הדרך להצלחה: "אם ההצלחה היתה כבר בהתחלה אולי לא הייתי יודע להכיל את אותה. אני מעריך את הבמה הזו. בסוף התהליך יש את חיים הליצן. אני משמח ילדים בימי הולדת. עכשיו הזמינו אותי לעונה שלישית ב-YES, להצגה 'הטיול אל האוצר'".
הבילוי המשפחתי האהוב: "אנחנו סולידיים מאוד – אוהבים ללכת לסרטים, להצגות ולמסעדות".
להביא את ההומור הביתה: "אני מביא את ההומור הביתה, ולחיים בכלל. יש לי משפט שמנחה אותי בחיים: 'הטרגדיות של היום הן הקומדיה של מחר'. אני רציני מאוד כלפי הבעיות שלי, אבל יודע לצאת מהן בהומור".
פורים כילד: "לא אהבתי להתחפש, הייתי ילד חסר ביטחון. רק אחרי הצבא עליתי לבמה".
פורים כמבוגר: "לפני שנתיים הייתי במסיבת תחפושות והייתי בין היחידים שלא התחפשו. אני מתחפש כל הזמן, אבל בחיים אני ביישן מאוד ולא אוהב להתבלט".
הכי מצחיק: "אחד האנשים שהכי מצחיקים אותי הוא אסף אשתר. הוא כותב לי הרבה שנים ואני אוהב את השנינות ואת החוכמה שלו. גם ההורים שלי מצחיקים מאוד. אמא שלי היא סטנד אפ מהלך, ומאבא שלי ירשתי את הכישרון. יובל מצחיק אותי מאוד ומיקי היא ציפי שביט של שנות האלפיים".

מיכל מוכתר | מיקי

"אני אוהבת את מיקי מאוד והלוואי שיכולתי להיות כמוה". מוכתר עם בת הדודה יהלי אדרי

הדמויות: מיקי ("מה נשמיקי?"), מיקי גיבורת האור 1 ו-2.
תעודת זהות: בת 30, רווקה.
אני והדמות שלי: "כילדה רקדתי שנים, השתתפתי במחזות זמר, בפסטיבלים, בתוכניות טלוויזיה ובתיאטרון בהצגות ילדים ומבוגרים. עולם הילדים תמיד משך אותי. דיבבתי את קופיקו ובסרטים מצוירים. מיקי נולדה לפני שנה וחצי, ויש בה הרבה ממני. אני אוהבת אותה מאוד והלוואי שיכולתי להיות כמוה, ולומר מה אני מרגישה בלי סינון. מיקי מצחיקה ושטותניקית, מבולבלת אבל מעבירה מסר. יש לי כלב שמופיע איתי, פונץ'. חשוב לי שזה יהיה כלב אמיתי מכיוון שאמהות אומרות לי שהוא עוזר לילדים לילדים לא לפחד מבעלי חיים".
הדרך להצלחה: "התחלתי להופיע לפני עשר שנים כשסיימתי בהצטיינות את בית צבי. השנה לראשונה סדרה שלי צפויה לעלות ב-YES. יש בהצגה שיר הנקרא 'תודה', ואני מתחילה לבכות בכל הצגה כשאני מודה להורים שלי. לקח לי זמן להגיע למקום הזה. לא היו לי האמצעים הכלכליים ועברתי מאודישן לאודישן. המסר שלי הוא להודות על מה שיש ולהבין ששום דבר אינו מובן מאליו, גם אם קשה".
הבילוי המשפחתי האהוב: "יש לי שלושה אחים בני 28, 16 ו-14 ואנחנו בקשר חזק מאוד. אם יש בעיה אני תמיד המפשרת. אנחנו עושים קידוש יחד כל המשפחה. בדרך כלל אני מתחילה לשיר והם מצטרפים. קובה של אמא וקידוש – אני לא צריכה יותר".
להביא את ההומור הביתה: "כשאני רוצה לבקש משהו, אני מבקשת בקול של מיקי ותמיד מקבלת. אני כזאת וזה חלק ממני. אני לא צריכה לספר בדיחה, זו פשוט אני".
פורים כילדה: "אהבתי מאוד להתחפש – התחפשתי לקאובוי, לדרדסית, לליצן".
פורים כמבוגרת: "אני כל הזמן מחופשת, וכשאני לא מחופשת אני מרגישה בתחפושת. מיקי היא חלק ממני. אפילו שיניתי את השם שלי בתעודת הזהות והכנסתי את מיקי, והיא מופיעה על חשבונות החשמל שלי".
הכי מצחיק: "ילדים. למשל, שאלתי ילד בהופעה: 'איך קוראים לך?'; ילד: 'שליו'; אני: 'בן כמה אתה?'; ילד: 'חמש'; אני: 'מה אמא שלך עושה בחיים?'; ילד: 'כועסת עליי'. עוד דוגמה: ילדה אחת אמרה לי 'בכיתי כי התגרשתי' (במקום התרגשתי). אני לוקחת את זה להצגות".