מפשפשים בחיפה

במשך שנים התקיים בחיפה שוק פשפשים באזור העיר התחתית. לפני כשנתיים, לאחר שמספר הדוכנים עלה בהתמדה, עבר השוק מספר רחובות מעלה והתמקם ברחוב הרב אלקלעי התלול, המשקיף על הנוף האופייני לעיר התחתית חיפה – ערב רב של מבנים הרוסים ומפויחים, בתי אבן ערביים, בנייני משרדים חדישים ונמל חיפה על שלל מנופיו ברקע. כיום מכיל השוק בנוחות כ-80 דוכנים המציגים את מרכולתם המגוונת זה לצד זה משני עברי הרחוב.

הביקור בשוק מזמן חוויה כמעט מחתרתית. ראשית – השעה. השוק מתקיים בימי שבת וראשון בלבד, וכדי ליהנות משלל המציאות שהוא מציע, ממליצים לקוחות ותיקים להשכים קום. אבל ממש. השוק נפתח כבר בשעה חמש בבוקר. בימי שבת הוא ממשיך לשרת את זרם הקונים עד שעות אחר הצהריים, אך בימי ראשון הוא נסגר כבר לקראת הצהריים.

שנית – התצוגה. למרות שהשוק מתקיים במקום כבר למעלה משנתיים, נשמרת תחושת האלתור והארעיות. חלק מן הסוחרים פורשים את הסחורה על גבי שולחנות, אך הרוב פשוט פורשים יריעות בד או פלסטיק על הקרקע ועורמים עליהן מכל הבא ליד: בגדים, נעליים, תיקים ואביזרי לבוש יד שנייה; ספרים ישנים, מוצרי חשמל וכלי עבודה; וגולת הכותרת שלשמה התכנסנו כאן – מגוון רחב של דוכנים ובהם רהיטים, שטיחים, כלים ואביזרים לבית.



ההתמחות: כלי נחושת ומתכת

קהל הקונים מגוון כמעט כמו מגוון הסחורות וכולל עובדים זרים, פועלים קשי יום, לצד בעלי בתים ושוחרי עיצוב שתרים אחר המציאה הבאה – סט כלי נחושת, סמובר כסוף או אולי ארגז מסע במצב טוב ובמחיר מופקע. המחירים, אגב, מגוונים לא פחות ועשויים להפתיע לכל כיוון: משקלים בודדים עבור פריטים כמו מאפרות מתכת, סלי קש, כדי חרס קטנים ועששיות צה"ליות, דרך אהילי זכוכית ב-20 ו-30 שקלים (הנחטפים מוקדם!), וכלה בארגז מסע ב-700 שקלים. המבקשים לפוש משעת הבוקר המוקדמת או מן הפשפוש בין הערימות, יכולים לעצור לכוס תה מתוק או פיתה דרוזית חמה באחד מן הדוכנים המאולתרים במקום.

ממבט ראשון בולט לעין כי אחת מן ההתמחויות של השוק היא כלי נחושת ומתכת. הדוכנים הראשונים מציעים שלל פמוטים, כדים, מאפרות, קערות וכלי קיבול ממתכות שונות: חנוכיות מברזל, כדים ומאפרות מפליז, סטים של דליים מנחושת ומאמאייל (נהדרים כבתי עציץ), אינספור פמוטים בעיצובים שונים וגם אוספי סמובארים כסופים וזהובים.



מחפשים סיפורים

טיול במעלה הרחוב מוביל אל הבסטה של פולי, העמוסה אף היא בכלי מתכת שונים: מפתחות ברזל יצוקים, כלי אוכל ממתכת – כמו סכו"ם, קערות הגשה וגביעי שתייה מברזל, ההולמים הגשה במשתה אבירים, וגם אוסף חינני של מטחנות בשר ישנות מברזל. פולי, כמו רוכלים אחרים בשוק, מעיד כי חלק גדול מן הפריטים נמצאו לאחר שהושלכו על ידי בעליהם לזבל.

ממול פורש משה את מרכולתו, אוסף של הפתעות המשתנה משבוע לשבוע. גם הוא מעיד כי הפריטים נאספים אצלו לאחר שנזנחו על ידי בעליהם. "בתל אביב אנשים אוהבים את הסיפור שמאחורי הפריט", מספר משה, שלעתים מוכר את מרכולתו גם בשוק העתיקות תחת כיכר דיזנגוף. "לכאן אני מביא פריטים שלא תמיד אני יודע מה הסיפור מאחוריהם, ולפעמים יש הפתעות. פעם הביאו לי קופסת פח שלא נראתה שווה כלום. בסוף התברר שהייתה שייכת למפעל ישן של עוגיות והיא נקנתה על ידי אספן קופסאות פח ב-150 שקלים". </p>

השבוע כוללות ההפתעות של משה צמד כיסאות עץ עתיקים בריפוד קטיפה בצבע חרדל שנמצאו ליד פח אשפה בטירת הכרמל, אהילי זכוכית בגדלים שונים, סט זכוכית מקסים, בעל פיתוחים ועיטורים בניחוח של פעם. הסט כולל צלחת הגשה, קערה עם מכסה תואם, ארבע צלחות עוגה קטנות וסט פורצלן בן 50 שנה מפולין, שעליו גאוותו, הכולל בקבוק ושלוש כוסיות מפוסלים בצורת דג שסניפיריו מעוטרים במשיכות מכחול כתומות ולועו הפעור צבוע זהב.



רהיטים ופרטי יד שנייה

למרגלות השוק משתרע לו רחוב קיבוץ גלויות, מעין המשך מסודר יותר של שוק הפשפשים המאולתר, ובו שלל חנויות רהיטים ופריטי יד שנייה. גם כאן מוציאים הרוכלים את מרכולתם לרחוב, ומציגים אותה על שולחנות או פשוט על המדרכה לצד החנות: שידות וכורסאות, שטיחים ישנים, פריטים מוכרים תוצרת הודו, מסגרות ישנות לתמונות – עם או בלי התמונה. רבות מן החנויות אינן פתוחות בשבת, אולם אלו שכן בהחלט מצדיקות ביקור.

החנות של גבי, קיבוץ גלויות 8
גבריאל בן חיים, פסל במקצועו, אוסף ומוכר פריטי יד שנייה במקום כבר 32 שנה. חנותו מתמחה באוספי ציור ופיסול ישראליים, באוספי חרסינה וקרמיקה ובאהילים מזכוכית מורנו. מחוץ לחנות הוצב צי של כיסאות שונים ומשונים: כורסאות יחיד משנות ה-70, כיסאות עור בסגנון מודרניסטי, כיסאות עץ עם מושבי קש וגם כיסא בר מסתובב. כאשר מסתגלות העיניים לאפלולית שבתוך החנות, מתגלים אוצרות אמיתיים על המדפים העמוסים: אוסף מרהיב של בקבוקי קריסטל תכולים וירקרקים מבוהמיה; אוסף של ספלים וכלי פורצלן מעודנים; ערמות של שטיחים מגולגלים בירכתי החנות; אוסף מקסים של צעצועי פח ישנים לילדים שנושאים תחתם בגאווה את התווית made in Israel; מדפים שלמים של אהילים וכלים מזכוכית מורנו תלת שכבתית ("שכבה שקופה, שכבה אמצעית ושכבת גוון שלישית", מסביר גבי); ואוסף נדיר של של כדים וכלי קרמיקה ישראלית שהיום כבר לא מייצרים.

"כל המפעלים כבר סגרו", מספר גבי, שהאוסף שלו מכיל כדים חתומים מן המפעלים קרנה, נעמן, בית היוצר, פל קרמיק, הלל ולפיד, וגולת הכותרת שבו היא כד גדול ונדיר בזיגוג חום משנות ה-50, תוצרת מפעל חרסה שבבאר שבע. המחיר המוצע למכירה: 3,000 שקלים. גבי ישמח לארח בחנות ולספק הסברים למבקרים בכל יום למעט ימי שני, אז הוא מלמד פיסול בעמותת "פירמידה" הסמוכה, לטיפוח אמנים צעירים.

שבת-א' 8:00-16:00; ב' סגור; ג'-ה' 8:00-16:00; ו' 8:00-14:00.



רומנטיקה בשוק

בונבון, קיבוץ גלויות 1
ממול לחנותו של גבי, נמצאת החנות בונבון, וכפי ששמה מרמז היא מציעה חוויה שונה לגמרי. כניסה לחנותה של חני בוהדנה, היא כמו כניסה לעולם אחר של הוד ישן, מסולסל ורומנטי. על המדרכה בכניסה לחנות ניצב לו סלון עתיק מרופד קטיפה ירוקה, ולצדו עגלות תינוקות מהודרות ומעוטרות משנות ה-30 וה-50 – האחת ארוגה מקש והשנייה מחופה בבד תחרה לבן ומסולסל. בתוך החנות ערב רב של פריטים בסגנון רומנטי: ארונות עץ עתיקים בעלי ויטרינות זכוכית עמוסים בכלי פורצלן, זרי פרחים ושושנים מפלסטיק, רקמות גובלן במסגרות מוזהבות, כריות רקומות, שמלות מחוך וכובעים תיאטרליים ואוסף בובות ישנות בשמלות סאטן ותחרה, תיאטרליות לא פחות.

חני פתחה את החנות לפני כשנתיים ואוספת מזה כעשר שנים בובות, כובעים, בגדים ואביזרים לבוש, רבים מהם הובאו משוקי פשפשים באירופה. את התלבושות ואביזרי הלבוש התיאטרליים היא משפצת ותופרת במו ידיה, ומתאימה אותם לצורכי הפקות סרטים שונות או סתם לגחמותיהן ולמידות גופן של לקוחות פרטיות שחשקה נפשן במשב רוח רומנטי או סתם במחוך מחטב.

ימים שבת-ה' 8:00-15:00.

 

מתוך: מגזין נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה