מעצבת ישראלית בבירה בולגרית

מעצבת פנים ישראלית העובדת בבולגריה מציגה את עבודותיה

88 שיתופים | 132 צפיות

"המפגש עם המנטליות הבולגרית היה חזק ומלא רושם. הכול כאן כל כך שונה: השפה, הנוף העירוני, מזג האוויר, האור, האנשים במראם ובהתנהגותם", אומרת קריאף שמאי. "עד לפני 20 שנה עוד שלט פה השלטון הקומוניסטי בצורה טוטאליטרית בשיטות של כפייה והפחדה, והדבר עדיין ניכר בכל פינה".

"זו ארץ שמשלבת באופן ייחודי את היותה חלק ממזרח אירופה, חלק מאירופה הגדולה וחלק מהבלקן. נדרשתי כמובן להיכרות עם החומרים, ללמוד היטב על איטום טרמי שכאן הוא מאוד נדרש – בולגריה היא מדינה שמעלות הקור בה מגיעות בחורף גם עד מינוס 20. הפרקט מאד מקובל ומושרש בתרבות, וצריך להתחשב במה שהציבור רגיל אליו".

"בגדול, הסגנון האדריכלי והעיצובי שונים מהסגנון הישראלי בכלל וגם מזה שרווח במערב אירופה, רמת השירותים הנהוגה כאן על ידי אדריכלים ומעצבים נמוכה בהרבה מהנהוג בארץ, שיטות הביצוע – טיח, צנרת, איטום ובידוד, גימור – שונות, והשוני נובע לעתים בגלל התפתחות מאוחרת ולעתים בגלל אילוצים כמו אקלים".

לדעת את השונה

"הקירות פה אחרים – עשויים מלבנים אדומות, ונושא הנחת הצנרת הוא ממש מאולתר" אומרת קריאף שמאי. "ברוב המקרים, כדי להניח את חיווט החשמל בדירה, לאחר שהקיר מוכן, חוצבים תעלה עם אזמל ופטיש ובתוכה מניחים את חוטי החשמל באופן ישיר ולא בתוך צינור. אין הכנה… ואז סותמים. אם תקרה בעתיד תקלה – אז יש בעיה".

"גם רמת הגימורים פה היא לא כמו שהורגלתי אליה – הבולגרים לא מבינים בכלל על מה אני מדברת כשאני מנסה להסביר להם מה זה 'לבצע גימור' כמו שצריך. זה בא לידי ביטוי בטיח, בריצוף, בצבע, בהתקנת מדף ובשימוש בפלס. הם לא רגילים למעורבות כזו של המתכנן בביצוע ובפיקוח".

"אדריכלים ומעצבים בולגרים מסיימים את רוב עבודתם על שולחן השרטוט. בדירות ששיפצתי לקח לפועלים זמן להתרגל לזה שאני מופיעה כמעט בכל יום בדירה כדי לפקח על הנעשה. כל מנהל עבודה, רצף או טייח, מחשיב עצמו כמעצב פנים. כל אלה אמרו לי איך צריך לעשות כל דבר ו'מה יפה', כמו צבע הפוגות. פוגה היא המרווח בין המרצפות או האריחים שממלאים בחומר שנקרא רובה. כמובן שאמרתי לכולם 'תודה על העצות – אני המעצבת וכך כך בדיוק אני רוצה שתבצעו את המלאכה'".



לעבוד עם משפצים מקומיים

"העבודה עם השיפוצניקים כאן היא חוויה בפני עצמה. כנראה ששיפוצניקים בכל מקום הם 'עם' בפני עצמו…"

"לא קיים כאן מושג של לקיחת אחריות. אם משהו קורה, לעולם השיפוצניק אינו אשם. הוא תמיד יאשים את הבניין הישן, הרצפה העקומה, מזג האוויר או בעל מקצוע אחר שעובד בדירה. בדרך כלל, שיפוץ של דירה אורך כאן חודשים רבים מאוד. הבולגרים היו בהלם מזה שסיימתי לשפץ כאן דירות, כולל ריהוט, בחודשיים-שלושה, וזה היה בזכות לוח זמנים שהיה מעוגן בחוזה עם הקבלן המשפץ ופיקוח צמוד".

"עם זאת, המדינה בתהליך התפתחות מואץ, וחלק מהקשיים שהתמודדתי איתם כאן לפני שלוש שנים הולכים ונעלמים. מגיעות לכאן חברות שמביאות יותר חומרים מבחוץ, אם כי עדיין המבחר לא גדול וכדי להגיע לחומרים שאני רוצה צריך לחפש הרבה".

מודעות לעיצוב מחדש

"רוב מי שמשפץ כאן "מעצב בעצמו". רוב האנשים לא משקיעים כסף באיש מקצוע. העשירים בלבד הם אלו שנעזרים במעצב פנים".

את שתי הדירות שעיצבה שמאי קריאף רכשו היא ובעלה במטרה להפוך אותן לדירה שתושכר לטווח קצר. "היה ברור שאני חייבת לעצב דירה שתכיל הכול, ובטעם. כיום רבים מאנשי העסקים שנוסעים הרבה מעדיפים לחזור בערב לפונקציה ביתית ולא לחדר במלון, ולכבודם קיימת האופציה של השכרת דירות לטווח קצר. מיקומן של דירות כאלה בדרך כלל מעולה והמחיר – מחצית מעלות של חדר במלון".



הדירה ברח' דנדוקוב

הדירה ברח' דנדוקוב

אתגרים בשיפוץ הדירות

"בשתי הדירות היה ברור שחייבים לפתוח את החלל ככל האפשר, תוך התחשבות באלמנטים שלא ניתן היה להרוס, כמו קורות, ארובות אוורור של הבניין – דבר שקיים פה בכל הדירות והוא "מקודש" ולא קיים בארץ".

"כמו כן, קיימות ההתמודדויות הרגילות שיש עם דירה בבניין ישן שאתה אף פעם לא יודע מה יצוץ במהלך השיפוץ ואלו פתרונות תצטרך לתת. בשתי הדירות היה כיוון אוויר אחד ורציתי להכניס את האוויר והאור לכל חלל הדירה".

"אתגר נוסף שקיים בשיפוץ דירות מסוג זה הוא שבשורה התחתונה הן מהוות עסק כלכלי לכל דבר וצריך היה לעמוד בתקציב מוגדר, למצוא את החומרים, הריהוט והפריטים שאינם יקרים, אך עם זאת ייחודיים ויפים, כדי שבסופו של דבר תיווצר אווירה מתאימה ודירה שכל לקוח פוטנציאלי ירצה לגור בה".

דירה ברח' דנדוקוב, בעיר סופיה / בולגריה

הדירה ממוקמת בבניין משנות ה-60 במרכז העיר סופיה, מספר דקות ממשכן הנשיא, מיקום מעולה.

הבניין פונה לאחד מהרחובות הראשיים והעמוסים בעיר, אך הדירה שפונה לדרום מוארת במהלך כל שעות היום ונמצאת בחזית האחורית של הבניין. בבניין מספר עסקים בקומות התחתונות, חלקם עסקים שעוד רגע ייעלמו מהעולם כמו מעבדה לתיקון מצלמות סטילס.



הדירה ברח' דנדוקוב לפני השיפוץ

הדירה ברח' דנדוקוב לפני השיפוץ

כאשר נכנסה הדר קריאף שמאי בפעם הראשונה לדירה לפני השיפוץ, מצאה דירה שנראתה בדיוק כמו ברגע שעזבה אותה בעלת הבית הקודמת שנפטרה. "ניכר היה שהייתה זו אישה מיוחדת", היא נזכרת. "כל החפצים בדירה עמדו בדום מתוח, כולל מפיות הקרושה, הכריות התפוחות על הספות וחפצי הנוי. לאחר שפונתה הדירה ונשארה במערומיה, נותרו רק גופי התאורה. שנדליר אחד מרהיב שרציתי לשלב בדירה החדשה, נשבר בשל חוסר זהירות של השיפוצניק".

קירות הדירה היו מכוסים בטפטים ישנים, והרצפה היתה עשויה לוחות ארוכים של עץ צבועים בשכבות רבות של צבע שמן גס שלא ניתן היה לשייף. הכניסה לדירה הייתה דרך חלל כניסה/מסדרון חשוך ומחניק שממנו התפצלו דלתות שהובילו לחלקים האחרים שלה. שמאי קריאף החליטה לשבור את קירות חלל הכניסה ויצרה כניסה ישירה לתוך החלל הציבורי המרווח והמואר. הקיר היחידי שנותר בחלל הציבורי הוא הקיר של ארובת האוורור שעוברת לאורך כל הבניין ואותו אסור להרוס.







חלל חדר השינה הראשי נשאר כמות שהוא ומה שהיה לפני השיפוץ מטבח סגור + חדר שירותים + מחסן, הפכו ביחד לחלל שיוצר את חדר השינה השני. חדר האמבטיה נשאר במקומו, אך התווספה אליו נישה ליחידת הרחצה, והשירותים הוכנסו לחדר האמבטיה.

הדירה צבועה ברובה בלבן, פרט לארובת האוורור והקיר שנשען עליה שנצבעו באוקר בהיר. הרהיטים נבחרו גם כן בצבעים בהירים (צבע עץ אלון) ודלתות המטבח הן בצבע שמנת בהיר. רק שני כתמי צבע עזים משמחים את החלל הציבורי – הקרמיקה האדומה במטבח הפתוח והשטיח האדום/בורדו בחלל המגורים.





בחדר השינה הראשי נצבע הקיר של גב המיטה בירוק, כאשר שטיח בירוק תואם מונח למרגלות המיטה ומזכיר פיסת דשא.

אין ספק, מסכמת שמאי קריאף, "שלמבקר הנכנס אל הדירה לאחר שעבר ברחובות העיר האפורה ועלה במעלית הקטנטנה שספונה בעץ כהה אל הקומה החמישית, מצפה משב רוח מרענן בהיכנסו לדירה. האור, הצבעים הבהירים והעיצוב המודרני, מהווים קונטרסט למה שקורה בחוץ".

דירה ברח' מריה לואיזה 35, סופיה / בולגריה

הדירה ממוקמת במרכז העיר סופיה שבבולגריה, ממש בסמוך לשוק האוכל המקורה ולבית הכנסת הגדול, בבניין ישן מתחילת המאה שעברה. חזית הבניין פונה לשדרה ראשית והחלק האחורי פונה לחצר גדולה ומרוצפת עם מספר מתקני משחקים ישנים. הבניין כולו הוא בעל פוטנציאל אדיר, מספרת שמאי קריאף, אך לא ממומש: חזית אירופאית שמכוסה בשכבות רבות של פיח שחור, לובי ענקי שפונה לחצר מוזנחת ולא שופץ מאז נבנה הבניין.



הדירה ברח' מריה לואיזה לפני השיפוץ

הדירה ברח' מריה לואיזה לפני השיפוץ

בדירה שגודלה 52 מטרים רבועים התגוררה משפחה בולגרית. בדירות הבולגריות הישנות אין חדרי שינה מובהקים. החלל הציבורי מחולק בדרך כלל לשניים ובלילה הספות הופכות למיטות והוא משמש לשינה. כאשר בדירה קטנה גרים הרבה פעמים שלושה דורות, פרטיות היא לא חלק מהעניין, צוחקת קריאף שמאי…

הדירה פונה לכיוון מערב בלבד ולפני השיפוץ היו בה הרבה חללים סגורים, מסדרונות ודלתות. "בחרתי לשבור חלק מהקירות וליצור חלל אחד לחלק הציבורי שמחולק באמצעו בקיר נמוך המגדיר את חלל המגורים לעומת פינת האוכל והמטבח", מסבירה שמאי קריאף. "חלל נוסף ששימש בעבר למטבח סגור הפך לחדר השינה של הדירה והוגדל באמצעות פתיחתו אל המרפסת. איחוד של חדר האמבטיה, חדר השירותים והמסדרון שלידם, יצר חדר אמבטיה מרווח שהוגבל באמצעו בפיר האוורור שכאמור לא ניתן היה להרוס. לכן חדר האמבטיה מחולק למשטח עם כיור ומדפים ובחלקו השני נמצאים יחידת הרחצה, השירותים ומכונת הכביסה".





כאשר הגיעה שמאי קריאף לדירה במטרה לתכנן את השינוי, היא הבחינה שלא ניתן להשתמש בחומרים הקיימים. "הדירה לא תוחזקה כראוי", היא נזכרת. "הפרקט, הדלתות והחלונות היו במצב מתפורר, הקרמיקה בחדר האמבטיה היתה סדוקה ברובה והטפטים שהיו לפני שנים רבות לבנים עם דוגמה בצבע ורוד, היו כעת בצבע אפור כהה מלוכלך".

כחלק מההחלטה לשוות לדירה מראה מודרני, מואר, פתוח ומרווח ככל האפשר, נבחרו חומרים בהירים, הקירות נצבעו בלבן, פרט לקיר המפריד בין הסלון לפינת האוכל וקיר מדפים צר במטבח שנצבעו בצבע "קקאו עם חלב". הטפט שהודבק על אחד הקירות בחדר השינה נבחר גם הוא בלבן, בדוגמה שמשאירה את החלל "נקי" ורענן.





הדירה כולה רוצפה בפרקט למינציה בדוגמת עץ צבוע בלבן ודלתות המטבח יוצרו מאם די אף צבוע בתנור בצבע שמנת בהיר מבריק, ובאותו הצבע נבחרו גם הכיסאות בפינת האוכל. שולחן פינת האוכל עשוי מפלטה עליה מוטבעת דוגמת פולי קפה. חדר האמבטיה כולו מצופה אריחי מוזאיקה בצבע ירוק, בשילוב של מספר חלקים בצבע אפור בהיר. המוזאיקה, מבארת המעצבת, יוצרת בחדר האמבטיה הרגשה יוקרתית, חמימה ומפנקת.

 

מתוך: נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה