מעצבים בשניים: ראיון עם האדריכלים תמר ועדי סמט

תמר ועדי סמט
תמר ועדי סמט

במה היו עוסקים לולא היו אדריכלים, מה המאפיינים של לקוח בלתי נסבל ומה חלומות העיצוב שלהם? האדריכלים עדי ותמר סמט חולקים זוגיות וקריירה

88 שיתופים | 132 צפיות

 

תעודת זהות

סמט אדריכלים

שם: עדי סמט
גיל: 48
סטטוס: נשוי+3
לימודים: למד בסדנה לעיצוב ואדריכלות וסיים תואר ראשון באדריכלות באוניברסיטת גריניץ', לונדון
ניסיון מקצועי: סאקס מק'גווייר אדריכלים, לונדון, מייזליץ כסיף אדריכלים, ישראל

שם: תמר סמט
גיל: 41
סטטוס: נשואה+3
לימודים: למדה בסדנה לעיצוב ואדריכלות וסיימה תואר ראשון באדריכלות ב־AA Architectural Association, לונדון
ניסיון מקצועי: דוד נופר אדריכלים

תמר ועדי סמט
תמר ועדי סמט

בני הזוג תמר ועדי סמט הכירו במהלך לימודי האדריכלות בישראל ונסעו יחדיו להשלים את לימודיהם בלונדון. לאחר מכן שבו ארצה, ובשנת 2002 פתחו את משרדם הפרטי המתמחה בעיקר בבנייה פרטית. הם מאמינים בעיצוב פשוט וצנוע המתאפיין בקווים נקיים וישרים ועומד במבחן הזמן, ומציעים חבילת עיצוב הכוללת תכנון אדריכלי לצד עיצוב פנים.

מה מאפיין את סגנון העבודה שלכם?

"אנחנו עוסקים בעיקר בתכנון פרויקטים למגורים, משום שחשוב לנו להתחבר לאנשים ולעבוד איתם. לקוח טוב הוא גם שותף מבחינתנו, ומאתגר אותנו לתפור לו את החליפה המתאימה ביותר באמצעות הידע והכלים שעומדים לרשותנו. מעניין אותנו לעבור תהליך עם הלקוחות, שבמהלכו יבינו מהו נכון ולא נכון בתפיסת החלל והפרוגרמה.

בסופו של דבר אדריכלות נועדה לשרת אנשים, וחשוב לנו להבין את הרקע האישי ואת המטען התרבותי של כל לקוח, גם אנחנו לומדים ומקבלים מזה השראה. לפעמים אנו מרגישים כמו אם פונדקאית, חולמים את הנולד ונושאים אותו עוד בשלבי היווצרותו הראשונים ולפני שהלקוח מצליח לחוות ולהרגיש אותו, ומעבירים פרויקט מושלם ללקוח. כל בית תמיד יהיה הבייבי שלנו, אבל הוא כבר שייך ללקוח אחרי מסירתו".

בית ברמת השרון: הגדלת פתחי הבית עד המקסימום, הסרת מערכת הסורגים הכדים על הבית, לצד חשיפת קיר הבטון של הממ"ד | צילום: מקס מירון
בית ברמת השרון: הגדלת פתחי הבית עד המקסימום, הסרת מערכת הסורגים הכדים על הבית, לצד חשיפת קיר הבטון של הממ"ד | צילום: מקס מירון
בית בסביון: בריכה בצורת L המקיפה את הבית היא אלמנט חשוב בעיצוב הבית ונשקפת כמעט מכל פינה בו | צילום: עוזי פורת
בית בסביון: בריכה בצורת L המקיפה את הבית היא אלמנט חשוב בעיצוב הבית ונשקפת כמעט מכל פינה בו | צילום: עוזי פורת

מה מאפיין את סגנון התכנון והעיצוב שלכם?

"אנחנו נוטים לעיצוב מודרניסטי בקווים ישרים ונקיים ומשתדלים להימנע מגחמות עיצוביות ומטרנדים חולפים. אנחנו מאמינים בפשטות ובניקיון, ויוצרים חללים חפים מתפאורות. כל בית הוא כמו קונטיינר שאפשר לצקת לתוכו תכנים אישיים. פרט לכך חשוב לנו מאוד הקשר בין פנים לחוץ, להכניס את הטבע פנימה. אם אין טבע – ניצור אותו. אנו עובדים עם מעצבי נוף כדי ליצור סביבה שלמה שיש אליה קווי ראייה כמעט מכל פינה בבית.

מבחינתנו, כשם שיש חללים בתוך הבית, כך יש גם חללים מחוץ לו, וחשוב לנו שהעין תימשך החוצה ולא תיעצר בפנים, בקירות הבית. אנחנו מנסים ליצור איזון בין קירות אטומים ועוטפים לבין קירות ויטרינה שקופים שמאפשרים מבטים שונים החוצה, ואנו מנסים להתחשב בנתוני השטח של המגרש. למשל, ביתנו הפרטי תוכנן בהשראת זיכרונות הילדות של עדי, שגדל בבית פרטי על עמודים משנות ה־50. ניסינו לשחזר את תחושה של בית מרחף מעל חצר גדולה ומוצלת, ולכן בנינו בית בעל שתי קומות – הקומה התחתונה כמעט שקופה לחלוטין, והקומה העליונה נראית כמרחפת מעליה, והיא אף בולטת מעט החוצה כדי שתיווצר הצללה רחבה יותר.

הישיבה בחללי האירוח בקומת הקרקע השקופה משחזרים את תחושת הישיבה בחוץ מתחת לעמודים. נוסף על כך, בגלל שהמגרש צר וארוך, היה לנו חשוב שמכל פינה בבית נראה את המגרש לכל אורכו, שיהיה קשר עין מתמיד בין כל חללי הקומה התחתונה והחוץ, כדי ליצור אשליה שהמגרש גדול ורחב ממידותיו. אנחנו אוהבים שהבתים שלנו קצת מוצנעים, נחשפים לעין לאט לאט, לא בולטים כלפי חוץ ומנקרים עיניים, והטבע והצמחייה מסביב עוזרים למסך את הבית ולהצניע אותו. חשוב לנו לעצב חללים תרבותיים ולא ראוותניים, ולכן נימנע מתכנון חללים גבוהים במיוחד שנראים כמו לובי של מלון. נעדיף לתכנן חללים עוטפים ומחבקים המתאימים לפרופורציות של הגוף האנושי.

חלל יכול להיות מעוצב עד אחרון הפרטים מבלי לנקר עיניים. אנו מאמינים בעיצוב בית שהשנים עושות לו טוב, שהצמחייה שגדלה מסביבו והדיירים המתגוררים בו מוסיפים לו חיים ונשמה. לוקח שנה־שנה וחצי עד שהבית מתחבר באמת לקרקע ולאנשים שחיים בו, עד שכל חפץ מוצא בו את מקומו הנכון והצמחייה גדלה ומתבססת.

בית בסביון: רחבת כניסה גדולה ופתוחה במיוחד וצמחייה גבוהה ועשירה עוזרים למסך את הבית ולהצניע אותו מן הרחוב, ויוצרים פאר שאינו מנקר עיניים | צילום: עמית גירון
בית בסביון: רחבת כניסה גדולה ופתוחה במיוחד וצמחייה גבוהה ועשירה עוזרים למסך את הבית ולהצניע אותו מן הרחוב, ויוצרים פאר שאינו מנקר עיניים | צילום: עמית גירון
בית בסביון: רחבת כניסה גדולה ופתוחה במיוחד וצמחייה גבוהה ועשירה עוזרים למסך את הבית ולהצניע אותו מן הרחוב, ויוצרים פאר שאינו מנקר עיניים | צילום: עמית גירון
בית בסביון: רחבת כניסה גדולה ופתוחה במיוחד וצמחייה גבוהה ועשירה עוזרים למסך את הבית ולהצניע אותו מן הרחוב, ויוצרים פאר שאינו מנקר עיניים | צילום: עמית גירון

אתם מרבים לעסוק גם בעיצוב פנים. מה מאפיין את עיצוב הפנים שלכם?

"כשאנו מתכננים בית נביא בחשבון את כל הפרטים, החל מבחירת החומרים והרהיטים וכלה בתכנון מתלה לווילון. כל פרויקט יתחיל בלימוד טעמו האישי של הלקוח, ואז ננסה לנווט אותו בצורה שנראית לנו נכונה יותר לפרויקט. חשוב לנו לדעת אם יש חומרים שהלקוח מעדיף, סקאלת צבעים שהוא אוהב או רהיטים וחפצים אישיים שהוא מביא עמו. מחלק מהחפצים נמליץ ללקוחות להיפרד, ולאחרים נתכנן מראש מקום מיוחד.

לעתים יש 'סיפור' שמאפיין את עיצוב הפנים של הבית. בפרויקט של בנייה קבלנית אחידה ברמת השרון, למשל, עסקנו בעיקר בעיצוב הפנים. החלל המקורי היה סגור וחשוך ומוקף בסורגים כבדים מכל עבריו, וזה יצר תחושה של כלא. לאחר שהגדלנו את כל פתחי הבית עד המקסימום, התהליך המרכזי היה לשכנע את בעלת הבית להיפטר מהסורגים ולהחליף אותם במערכת מיגון מתוחכמת יותר שלא תסגור כך את הבית. במהלך השיפוץ חשפנו גם את קיר הממ"ד, שלשמחתנו גילינו שיציקות הבטון שלו נקיות ויפות, והחלטנו להשאיר אותו כקיר בטון חשוף שהפך לאלמנט עיצובי בולט בחלל. כך רתמנו את נושא הביטחון האישי שהיה חשוב למשפחה לעיצוב החלל. בכלל, תמיד נעדיף שימוש בחומרים טבעיים במצבם הגולמי, כמו בטון, פלדה, אבן או עץ".

ביתם הפרטי של הזוג: מסה אדריכלית המרחפת מעל קומת קרקע שקופה משחזרת את זיכרונות ילדותו של עדי, שגדל בבית על עמודים שבו החצר הייתה מתחת לבית | צילום: עמית גירון
ביתם הפרטי של הזוג: מסה אדריכלית המרחפת מעל קומת קרקע שקופה משחזרת את זיכרונות ילדותו של עדי, שגדל בבית על עמודים שבו החצר הייתה מתחת לבית | צילום: עמית גירון

מהם מקורות ההשראה שלכם?

"אפשר לספוג השראה כמעט מכל דבר, מאבות האדריכלות המודרניסטית בעולם עד לאלמנטים הכי יומיומיים. לפעמים עולמו התרבותי של הלקוח משמש מקור השראה עבורנו. בבית שאנו מתכננים בימים אלה ברמת השרון עבור מנהל מפעל פלדה, למשל, הפלדה היא מקור השראה ושחקן של כבוד הן בקונסטרוקציה והן בחזית החיצונית של הבית. יצאנו לסיור מעלף עם בעל הבית במפעל הפלדה שלו כדי להבין את החומר, ללמוד איך הוא מתנהג ואת תהליך ייצורו. לאחר שראינו שהחומר מגיע בפלטות צרות, הרכבנו מהן את החזית החיצונית של המבנה. לאורך קיר החזית הצבנו פלטות פלדה במקום העמודים התומכים בפרגולת הבטון של הבית, ויצרנו פתרון קונסטרוקטיבי, אסתטי וגם פונקציונלי, שכן קורות הפלדה מחלקות את מרפסת החזית הארוכה לפינות פרטיות יותר ויוצרות מעין מיסוך של החזית מהכביש הראשי שהבית פונה אליו. יש פרויקטים שבהם הנוף ותנאי השטח הם מקור השראה. בכל פרויקט ננסה לזהות נקודות בנוף שהיינו רוצים לחשוף ונלמד את כיווני האור והאוויר כדי שנשתמש בהם בחוכמה".

ביתם הפרטי של הזוג: מסה אדריכלית המרחפת מעל קומת קרקע שקופה משחזרת את זיכרונות ילדותו של עדי, שגדל בבית על עמודים שבו החצר הייתה מתחת לבית | צילום: עמית גירון
ביתם הפרטי של הזוג: מסה אדריכלית המרחפת מעל קומת קרקע שקופה משחזרת את זיכרונות ילדותו של עדי, שגדל בבית על עמודים שבו החצר הייתה מתחת לבית | צילום: עמית גירון

קצרים עם עדי ותמר סמט

הכי יפה במקצוע: "הדיאלוג האנושי והאינטימי שנוצר עם הלקוח בדרך לבניית סביבת חייו. להכיר את הלקוחות, להתחבר אליהם ולהתחבב עליהם. לפעמים אנחנו מתפקדים כמו פסיכולוגים או מגשרים של הלקוח".

הכי קשה במקצוע: "כשהלקוח לא קשוב או לא מאמין לך".

פרויקט אדריכלי מוערך בארץ: "שיפוץ מלון אלמא בזכרון יעקב בתכנון אמנון רכטר ורני זיס, שהשאירו את האגו בחוץ ונשארו נאמנים לבניין המקורי בתכנון יעקב רכטר משנות ה־60. הם עבדו עם השרטוטים המקוריים ועשו עבודת שחזור מאוד מעמיקה ותובענית".

פרויקט שהיית רוצה לעשות וטרם עשית: "שנים חלמנו על תכנון מלון – מבנה שהוא בין פרטי לציבורי – ובימים אלה אנו מגשימים את החלום ומתכננים מלון בוטיק במבנה לשימור בנווה צדק".

טיפ למי ששוקל ללמוד אדריכלות: "ללמוד בחו"ל לפחות חלק מהזמן, ואם אפשר גם לעבוד בחו"ל תקופה מסוימת. זה חושף אותך לעולם הגדול ולאינספור מקורות השראה תרבותיים".

תמר: "מקצוע עיצובי כלשהו, אולי משהו שקשור באופנה".