מעוררת השראה: מיכל אנסקי לא נתנה לשיתוק לשתק אותה

באמצע השנה, בתוך העשייה הטלוויזיונית, העסקית והאישית, חלתה מיכל אנסקי ומחצית מפניה השתתקו. במקום להסתגר ולהסתתר היא בחרה לחשוף את סיפורה, באומץ לב בלתי רגיל. היא גרמה לנו להאמין בכוחם של תקווה ושל שיתוף ולהבין שהרשתות החברתיות יכולות לשמש שופר לא רק לסיפורי אגדה קסומים ומפולטרים אלא גם להיות מנוע לצמיחה אישית.

מיכל אנסקי ואייל אמיר | צילום: אביב אברמוב

>> עדי הימלבלוי מספרת למה סירבה להצטלם בלנז'רי אחרי הלידה

>> בחודש שישי מיכל אנסקי חורכת את השטיח האדום

"דווקא בתוך התופת שחוויתי, מתוך חוסר האונים, היה חשוב לי לשתף במה שאני עוברת", אומרת אשת התקשורת ואושיית האופנה מיכל אנסקי, שבחודש מרץ האחרון, אחרי ששבה ארצה מטיסה עם חצי פנים משותקות, אושפזה בבית חולים והתברר לה כי חלתה בשיתוק על שם בל (פציאליס). "לקח לי כמה ימים להבין מה קרה ורק ביום החמישי הבנתי שזה חמור הרבה יותר ממה שחשבתי ושזה עוד הולך ומחמיר ושמדובר ב-100 אחוז שיתוק בחצי פנים ושאני חטפתי את זה מאוד קשה. נכנסתי לאינטרנט לחפש מה לעשות, כי כשקורה לנו משהו, אנחנו עושים גוגל. קראתי שזה קרה לאנג'לינה ג'ולי וראיתי גם פיסקה בוויקיפדיה של 150 מילה וחוץ מזה כלום. עוד לא ידעתי שאאבד את חוש הטעם ולא הכרתי את שאר התופעות".

למה החלטת לשתף את העוקבים במה שעובר עלייך? לא חששת?
"דווקא מהמקום של חוסר ודאות הרגשתי צורך לשתף ולא להשתבלל ויצאתי החוצה למרות איך שנראיתי. זה היה מפחיד אבל היו לזה שתי תוצאות: האחת, במהלך מחצית השנה שאחרי, פנו אלי מעל ארבעה מיליון איש מרחבי העולם, והשנייה: קיבלתי חיבוק ענק מרבים. פנו אלי גם נשים שעברו כריתת שד וחוו בגידות אחרות של הגוף וכמובן כאלה שהם או בני משפחתם עברו את תסמונת בל וככה גם יכולתי לקבל אינפורמציה ולהעביר אותה הלאה. היום, כשאת נכנסת לאינטרנט, יש אלפי תוצאות לשיתוק ע"ש בל או פציאליס, ואנשים משתפים ובפורומים כבר קוראים לזה 'שיתוק מיכל אנסקי', ולמרות שאני לא אוהבת את השם, עדיין אני רואה את החשיבות הרבה של הפרסומים ובזכות השיתופים קיבלתי הרבה כוחות. עד עכשיו, ממש ברמה יומיומית, אני נשאלת על כך מאנשים שעוברים את זה ורוצים לדעת מה לעשות, אני מרגישה סוג של שליחות ואחריות ורבים מודים לי על שהעליתי את המודעות לנושא ואני גם שולחת למטפלים טובים. אני סללתי לעצמי את הדרך ועכשיו סוללת אותה לאחרים. בעיניי, מעבר ליופי ולבידור שקשורים בתחומי העיסוק שלנו, יש חשיבות גדולה בלדבר את עצמנו, בוודאי במקרים רפואיים שאין עליהם הרבה מידע. אני עדיין מתמודדת, תהליך השיקום שלי עוד לא הסתיים. בדרך כלל קורים אצלנו דברים באופן הדרגתי ויש לנו זמן להיפרד מהנעורים, מהיופי, ולי זה קרה בן יום. אבל הצלחתי ואני מצליחה להפריד בין הפנים והגוף של מיכל והסימטריה והקליפה, לבין התוך, המהות, הנשמה ומי שאני באמת בפנים. אנחנו לא נמדדים על פי כמות הקמטים שלנו, מרקם העור או המשקל שלנו, אלא במה שאנחנו אומרים ובמסר שאנחנו מעבירים הלאה. והאמת? מושלם זה משעמם".

>> למה מיכל אנסקי לא רוצה ללדת עם אפידורל?