מעונג לאיזון

"לאכול, להתפלל, לאהוב" - קצת יותר מספר גילוי עצמי סטנדרטי
בגיל 34 עוברת אליזבת, עיתונאית וסופרת, משבר גדול, ומגיעה למסקנה כי חייה אינם מספקים אותה. היא נשואה, יש לה בית גדול בפרוורי ניו יורק ובכל זאת היא מוצאת עצמה מתייפחת ללא מעצורים בחדר האמבטיה שלה, כשהמשפטים "אני לא רוצה יותר להיות נשואה. אני לא רוצה לגור בבית הגדול הזה. אני לא רוצה ילדים" חוזרים כמנטרה (אחת מני רבות בספר) בראשה.
היא מחליטה להתגרש ולנסוע לשנה של מסע חיפוש וגילוי עצמי בעולם, או יותר בפירוט – לאיטליה, הודו ואינדונזיה.
הספר בנוי משלושה חלקים, כאשר כל אחד מהם מוקדש לארץ אחרת. בכל חלק 36 פרקים, המגיעים יחדיו ל-108, כמספר החרוזים במחרוזת התפילה בהודו הנקראות "ג'אפה מאלה". בחלק הראשון מתמקדת הסופרת בעיקר בלימוד האיטלקית ו"החתירה לעונג", בעיקר עונג קולינרי שכולל פיצות ופסטות לרוב (והיא מעידה כי עלתה במשקלה כ11 קילו). בחלק השני, במסעה להודו היא מתמקדת ב"חתירה לדבקות". היא שוהה באשראם, בהדרכת גורו מקומית ולומדת גילויים חדשים על עצמה באמצעות מדיטציות ותרגול יוגה . בחלק השלישי, באינדונזיה, היא שואפת למצוא איזון, ואף מוצאת אהבה לאחר שנת התנזרות.
בספר המסע שלה שוזרת גילברט אנקדוטות על הטיפוסים שהיא פוגשת במסעותיה, ביניהם תאומים איטלקיים שמהם היא לומדת את השפה, אלכוהוליסט ונרקומן לשעבר שהופך לחברה הטוב ביותר באשראם בהודו, ומרפא אינדונזי תמהוני שאינה יודעת את גילו המדויק.
האנשים האלו, התורמים, כל אחד בדרכו, לחייה ושוטחים את תובנותיהם לגבי החיים, מצילים את הספר מלהיות שיעמומון רוחני סטנדרטי. לגילברט יש כישרון סיפורי לתאר את שעבר עליה, ויש בספר משום מסר ותקווה לאנשים שלא מוצאים את מקומם בעולם ועברו משבר אישי קשה.
"לאכול, להתפלל, לאהוב", אליזבת גילברט. הוצאת כינרת זמורה ביתן, מחיר: 88 ₪