מסעדות (גם) לילדים

לאוהבי ההמבורגר

לכבוד יום הולדתי החלטנו לצאת לאכול בחוץ. זה לא פשוט למצוא מסעדה שתספק את תיאבונם של שלושה ילדים שטעמם באוכל כל כך שונה: הגדולה ("שוב פעם שניצל?") אנינת הטעם, האמצעי ("פיתה בלי כלום") שחי מהאוויר כמו שאמא שלי אומרת, והקטנה ("הבטן מקרקרת לי") שאוכלת כמעט הכל. מה עושים? מחפשים מקום אחד שיתאים לשלושתם מבחינה קולינרית וגם שיהיה ידידותי לילדים, כי זה מה שיקבע באופן משמעותי את מידת ההנאה מהבילוי המשפחתי.

אז נכון, על פניו ה- Black Bar 'n' Burger אולי לא נראה כמו הבחירה האולטימטיבית לילדים – אבל רק על פניו. המקום אמנם מעוצב בצבעי שחור ואדום עם תאורה עמומה, מסכי וידיאו ובר שמשדרים "למבוגרים בלבד", אבל אפשרויות הישיבה הרבות (סמוך לבר, סביב שולחנות רגילים, על ספסל ארוך או בבוטים חצי סגורים) עונות על צרכים של לקוחות שונים, בהם גם משפחות.

בחרנו בבוט החצי סגור עם ספות אדומות וגבוהות – לילדים היה נוח והם לא הפריעו לאף אחד. מייד ניגשה אלינו מלצרית חביבה ובידה חוברת פעילות לילדים (ארבעה עמודים עם הפעלות ולא פלייסמנט שמחזיק מעמד בדיוק דקה וחצי) וצבעים, שהעסיקה אותם עד שהגיעו המנות. אנחנו אוהבים להזמין כמה מנות ולחלוק בהן, וכך כולם יכולים ליהנות מכל הטעמים וגם זה שאינו יודע לאכול יכול לנשנש רק מה שהוא אוהב. אז הזמנו שניצל ענק עם סלט ירקות, כבד על מצע פירה, כנפי עוף ברוטב פיקנטי שהבכורה ליקקה את האצבעות, וגם "נחשי עוף" (שניצלונים) וצ'יפס ששני הקטנים חלקו ביניהם.

כל המנות היו גדולות וטעימות וכל אחד מהאכלנים הקטנים והגדולים בא על סיפוקו ונהנה מאוד. על המסכים שמולנו שודרו קליפים של מוזיקה שמשכו גם את עיני הקטנה, ובסך הכל הצלחנו לשבת שעה ארוכה וליהנות מאוכל טעים ומאווירה נעימה.

לקינוח בחרנו עוגת שוקולד, שהגיעה עם זיקוק, כיאה ליומולדת. נשארנו לחלוק בה רק שלושה: כי הקטנה כבר נרדמה על הספה הנוחה, והאמצעי שלא אוכל כלום היה שבע משני "נחשים" וצ'יפס, ובלאו הכי הוא לא אוכל עוגות שוקולד (הייתם מאמינים?). על הטעמים אחראי השף הידוע צחי בוקששתר שעומד מאחורי המוטו של המקום: אוכל פשוט וטעים שאינו מתחכם ומדבר לכל אחד.

מחלקים צבעים עם חוברת הפעלות לילדים ב-Black Bar 'n' Burger

Black Bar 'n' Burger – רחוב המדע 6, פארק המדע, רחובות, 08-9361230, א'-שבת, מ-12:00 ועד אחרון הלקוחות

כתבה: נאוה מרטון / מתוך גיליון ינואר 2011 של הורים וילדים

לאוהבי הגורמה

כשהילדים שמעו שהולכים לאכול בשבת במסעדת "חדר האוכל", הם שאלו אם נפגוש שם את סבתא ורצו לברר אם היא תיקח אותם לשם בקלנועית שלה. האסוציאציה שלהם למושג "חדר האוכל", ואני מניחה שזה נכון לגבי ישראלים רבים, היתה כמובן קיבוץ. כשהגענו לשם הבנו עד כמה גדול ההבדל בין המסעדה המעוצבת והנעימה שקיבלה את פנינו, לבין חדר האוכל שאנחנו מכירים מהקיבוץ של ההורים. אני שמחה לבשר שהדמיון הוא רק בשם ובישראליות שהמושג הזה מעורר (טוב, נו, גם בישיבה סביב השולחנות הארוכים).

הגענו בשבת חורפית וגשומה והתיישבנו אחר כבוד על הספות הצדדיות. הזמנו כמה מנות ראשונות (כבד קצוץ מעולה, כרובית מטוגנת ערבה לחיך וסלמון כבוש מוצלח במיוחד), וכשהמתנו למנות העיקריות – הילדים קיבלו צבעים ודפי צביעה על חורף (איך לא?). הם אכלו בתיאבון רב שתי מנות של שניצל עם צ'יפס וקציצות עם אורז, ואנחנו בחרנו להתרגש מהתוצרת הקולינרית שהשף עומר מילר יודע לספק: קבב טלה בגריל שהגיע עם ירקות צלויים וטחינה לימונית, ותבשיל צוואר עם ירקות שורש ואורז. היה נפלא.

הכי כיף היה שבשלב הזה, כשהילדים כבר סיימו לאכול ולא היתה להם סבלנות להמתין לקינוח, הם הוזמנו לפינת היצירה המושקעת (שבגלל הגשם הוכנסה פנימה), וישבו שם, יחד עם כל הילדים שהגיעו באותו יום למסעדה, לצייר, להדביק, לגזור ולצבוע בהשגחת מפעילה צעירה ונחמדה. אחרי חצי שעה של שקט ונשנושים מהמנות העיקריות, כבר התגעגענו וקראנו להם לבוא לאכול איתנו את הקינוח. למרבה ההפתעה, הם לא הגיעו אלינו בקריאה הראשונה.

הפסקת אוכל בחדר אוכל: לצייר, להדביק, לגזור ולצבוע בהשגחת מפעילה צעירה ונחמדה (צילום: דורון קדלץ)

חדר האוכל – שאול המלך 23, תל אביב, 03-6966188, א'-ה' 12:00-24:00, ו' 10:00-24:00, שבת 11:30-24:00

כתבה: חן גדות / מתוך גיליון פברואר 2011 של הורים וילדים

לאוהבי פסטה

לכבוד יום המשפחה שנחגג במקומותינו בחודש האחרון, החלטנו לקחת את הילדים למסעדה שלא מתחילה ב-מק ונגמרת ב-דולנד, בתקווה שזה יעבור בשלום. נחתנו בפסטה מיאה בהוד השרון בשישי בצהריים, וכנראה שאנחנו לא היחידים שחשבנו על הרעיון, כי על אף היום הגשום המקום היה מלא מפה לפה (פשוטו כמשמעו). המסעדה ממוקמת בבית עץ מעוצב עם רהיטי עץ איטלקיים שמזכיר אחוזה כפרית בטוסקנה.

את פניכם תקבל – פרט למלצרית הידידותית לילדים (עוד רגע נגיע לזה), גם ויטרינת תצוגה מרהיבה עם פסטות במגוון סוגים וצבעים, שדגם מוקטן שלה אף יוגש לשולחנכם בקופסת עץ. ההתחלה היתה יפה: המלצרית ניגשה לילדים עם דפי צביעה וצבעים, בעוד אנו מתפנים לעיין בתפריט ולשאול לבחירתם.

הצעיר ביקש פיצה והבכור שניצל ופסטה בולונז (וכאן נכנסה לתמונה אותה קופסת עץ ובה סוגי הפסטה השונים, שממנה בחר – כמה צפוי, את הפסטה הלבנה). עד שהמנות יגיעו, שבה אלינו המלצרית, ובידיה הפעם צעצועים קטנים של פרופלור על קשית. הסתכלנו בה במבט של: "את בטוחה שאת רוצה שהילדים שלנו ירוצו אחרי הדבר הזה בכל רחבי המסעדה העמוסה?!", והיא פטרה אותנו בחיוך של "ככה זה ביום שישי".

ראשון הגיע מרק הבשר שאבא הזמין (גזר, סלרי, בצל, עגבניות וקוביות בשר בקר וטלה), שהתחלק בצורה כזו: אחרי שאבא הורשה לטעום ממנו, הקטנצ'יק רצה את כל הגזר, הגדול רצה רק לטעום "מרק בלי דברים", ואמא היתה חייבת איזו כף או שניים כדי להביע את דעתה. ובכן, כמעט הזמנתי עוד קערה, אבל אז הגיעו המנות של הילדים. הפיצה, בעלת בצק דק ופריך, היתה ענקית למימדיו של בן השלוש וחצי. אחיו מייד רצה לטעום, בעוד הקטנצ'יק רצה מהשניצלונים. "מה יותר טעים?", שאלתי אותו; "גם וגם טעים", הוא ענה בפה מלא. לשמחתנו, בין הפיצה לשניצל הם השאירו לנו את רוב הפסטה בולונז, שהוגדרה על ידינו כמנה המוצלחת ביותר.

ואז הגיעו המנות שלנו: לזניה במחבת לוהטת – לי (במסעדה איטלקית התנהג כמו… גרפילד, לא?), ופילה סלמון – לו. הקטנצ'יק עבר לנשנש מהסלמון של אבא, שהגיע עם התוספת החביבה עליו: תפוחי אדמה בתנור, ואף התנסה לראשונה בחיתוך וקילוף התפודים עם הסכין הידידותית שהוגשה לשולחן. אני מצידי נשנשתי לצד הלזניה מהסלט הירוק המתובל בעדינות הראויה. עד שהגיעו הקינוחים, התפנו הילדים למשחק חביב בכלי גירוד הפרמזן, ורגע לפני שרצפת המסעדה הפכה מושלגת לחלוטין מפירורי גבינה, התיישבו ללקק את הגלידה.

התקנאתי גם אני והזמנתי לי אפוגטו אל קפה – כדור גלידה וניל "טובע" באספרסו ואמרטו, והוא הזמין טירימיסו עם מסקרפונה מוקצפת, בישקוטים וליקר קפה. היה להם כל כך טעים, עד שבן השלוש וחצי לא הסכים להיפרד לפני שהוא, פשוטו כמשמעו – ליקק את הצלחת (וזה הרבה יותר חמוד ממה שזה נשמע).

אגב, הפסטה מגיעה טרייה כל בוקר ממפעל הרשת המייצר פסטה לשלושת הסניפים (הוד השרון, וילסון תל אביב ורמת החייל). ניתן גם לקנות פסטות טריות, רביולי וניוקי שימשיכו את החוויה הקולינרית בבית.

בפסטה מיאה מקבלים הילדים צעצועים קטנים של פרופלור על קשית (צילום: אילן מור)

פסטה מיאה – דרך רמתיים 21, הוד השרון, 7488200-09, א'-שבת, 12:00-13:00

כתבה: רוני לנגרמן-זיו / מתוך גיליון מרץ 2011 של הורים וילדים