מניפולציה מרושעת

בסרט "ללא עקבות" נפרצים גבולות המוסר והרוע של רשת האינטרנט

88 שיתופים | 132 צפיות

כמו שכולם כבר יודעים, רשת האינטרנט, המצאה מופלאה לכל הדעות, טומנת בחובה מלבד מגוון אפשרויות להפקת ידע, עניין והנאה, גם הרבה רעות חולות וסכנות מאוד מציאותיות וכלל לא וירטואליות. "ללא עקבות", מותחן האימה בכיכובה של דיאן ליין ("תחת שמש טוסקנה") בוחן את הצד האפל של האינטרנט וגם של טבע האדם באופן הופך קרביים במיוחד.

ג'ניפר מארש (ליין), סוכנת FBI המתמחה בפיצוח פשעי אינטרנט, נקלעת למשחק "חתול ועכבר" מסוכן עם רוצח סדרתי מטורף, המבצע ומציג את פשעיו באמצעות אתר אינטרנט חמקמק. הרעיון שמאחורי האתר פשוט: ככל שמספר הגולשים באתר עולה, הוא מזין את יצר הסקרנות של הרוצח, וכך מתים קורבנותיו במהירות רבה יותר ובייסורים קשים.

הסרט עשוי באינטנסיביות רבה, מותח ומרתק, אולם נדמה כי מי שאינו נמנה עם חובבי הז'אנר עלול לחוש מעט שלא בנוח עם המסר הכפול שמועבר בו. מצד אחד יש בסרט שוטים רבים וארוכים של רציחות מזוויעות (המבוצעות בדרכים מאוד "יצירתיות"), אשר גורמים לצופי הקולנוע להשתתף באורח פסיבי בחגיגת הדמים שעל המסך – בדיוק כמו אותם גולשי אינטרנט סקרנים שאינם יכולים להתיק את עיניהם מהמתרחש באתר הרציחות. מצד שני, הסרט מעלה שאלות נוקבות אודות טבע האדם והסכנות הטמונות באינטרנט בפרט ובעולם התקשורת והטכנולוגיה בכלל.



ניתן היה לחשוב שיש כאן תמרון קולנועי מתוחכם, שנועד לטלטל את צופי הקולנוע "התמימים" כביכול ולעורר בהם מחשבה על מידת האחריות שלהם, גם כצופים פסיביים, למעשי הרוע שבעולם, אולם קשה להתחמק מהתחושה שיוצרי הסרט גם פשוט נהנו מסצנות הזוועה שיצרו, וכיסו זאת בדיון מוסרי-מצפוני כביכול.

מסיבה זו, הסרט מעורר תחושה עמוקה של אי-נוחות ורתיעה מהמניפולטיביות והמוסר הכפול שבו. דיאן ליין משחקת ביעילות את הסוכנת מארש הנחושה, כשלצדה בילי בורק הנאה בתפקיד הבלש אריק בוקס, אולם עדיין צר לראות שחקנית סימפטית כמותה המשתתפת בסרט הטובע בכל כך הרבה רוע.

בשורה התחתונה: בעיקר לחובבי הז'אנר.

 

"ללא עקבות" (UNTRACEABLE), ארה"ב 2008, 100 דקות. במאי: גרגורי אובליט שחקנים: דיאן ליין, קולין הנקס ,בילי בורק ,מרי בת' הארט ,ג'וזף קרוס