ממד מקביל

הסיפורים בספר "הרב של הקרקס", שכולם מתרחשים בתוך החברה החרדית, הם לא מכאן ולא מעכשיו, כלומר, לא מישראל 2008. עבור הקורא החילוני הם מגיעים הישר מכוכב אחר. שפתו של יאיר חסדיאל, כותב הספר ובוגר ישיבה חרדית, גבוהה וספרותית, וכשיש סיפור טוב שיש בו התחלה, אמצע וסוף, שיש בו פואנטה ואמירה, התבוננות מדוקדקת ורגישות, הוא נכנס ללב וחוצה זמן, מקום, תרבות ודת.

בספר שלושה עשר סיפורים קצרים, שכל הגיבורים בהם חרדים וחרדיות בגילאים שונים וכל אחד מהסיפורים מהודק, מרוכז וחד. לנו, החילוניים, הספר מזמן הזדמנות נדירה להציץ לתוככי הקרביים של החברה החרדית ולהכיר את הווייתם ואת הערכים והנושאים שמעסיקים אותם.

חלק מהסיפורים כתובים ממבט ראותו של ילד. פעם זה ילד שמשתתף בטקס השבת הקבוע של זריקת אבנים והתעללות בחילונים "משוקצים" שכל עוונם היא השקפתם עולמם השונה, ופעם ילד שמזלו איתרע והוא נולד כבנו של רב ונגזר עליו להיות מורם מעם אבל חריג ומבודד, והוא מפנטז להיות ילד (חרדי) רגיל.

הסיפור הנוגע ללב מכולם (ועל שמו הספר) הוא על ילד שחולם לראות את הופעת הקרקס המתארח בעירו למרות שהוא מצוי ב-30 ימי אבל אחרי מות אמו. הילד רואה בשטח הקרקס לוליין המתהלך על קביים גבוהים ולראשו מגבעת ומחליט שזה "הרב של הקרקס". למרות שהלוליין דובר איטלקית בלבד, הוא למד ש"הרב של הקרקס" מאשר לו לצפות בהופעה.



האם יש כאן רק שיקוף של המציאות ללא נקיטת עמדה של הכותב? לא ברור. לכותב יש כנראה מערכת יחסים מורכבת עם החברה החילונית. למרות שהוא בוגר ישיבה חרדית, הוא היה חייל קרבי. במקביל להיותו פובליציסט בעיתונות החרדית, הוא בעל טור סאטירי בעיתון הארץ. הוא חי בבני ברק, אבל כותב תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע. בעיניים (החילוניות) שלי יכולתי להבחין בצל צילה של ביקורת קלה, מרומזת ועדינה על החברה ממנה הוא מגיע.
הספר מהנה ביותר, מעורר מחשבה ומותיר רושם עז. מומלץ בחום.

"הרב של הקרקס", מאת יאיר חסדיאל, 129 עמודים, הוצאת קסת, 78 שקלים